עם יותר מ-732 חולים שמאושפזים במצב קשה, מתוכם 208 במצב קריטי, בתי החולים בישראל מרגישים היטב את הגל החמישי - וסובלים גם מבידודים תכופים של אנשי צוות. סיור במחלקת קורונה ג' של בית החולים קפלן נראה שאמנם ישנן לא מעט מיטות פנויות, אך תוך זמן קצר התברר הסיבה: רק הבוקר נפטרו כאן שלושה חולים, ועוד שישה שוחררו. המיטות הפנויות לא יישארו כאלה לאורך זמן. גם בבתי חולים אחרים מתריעים על עומסים, ויונית צברי מבית החולים הרצוג בירושלים התריעה: "אנחנו עובדים יומם ולילה. קשה לנו נפשית".
במחלקה בקפלן אושפזו שלושה-ארבעה חולים בחדר, רובם מבוגרים מאוד, ותוך זמן קצר הועברה למחלקה ממיון הקורונה למטה חולה נוספת. המבוגר שבין החולים היה בן 104. המספרים משתנים כל הזמן, אך נכון לשעות הצהריים מאושפזים בבית החולים 84 מטופלים עם קורונה, 21 מהם במצב קשה. 57 מתוך כלל המאושפזים בבית החולים נמצאים במחלקות הקורונה, והיתר במחלקות אחרות.
שנתיים לתוך המגיפה, ואף אחד באמת לא יודע להגדיר מהי אותה אי-ספיקה של מערכת הבריאות בכלל ובתי החולים בפרט, אבל יש סיטואציות שמצביעות על עומס קיצוני. בקפלן זה קרה בכמה הזדמנויות בשבועות האחרונים, כשנהגי אמבולנס העלו מיד חולים למחלקות במקום לעבור דרך המיון הפקוק, או כאשר בית החולים, בדומה לבתי חולים אחרים, סגרו את המיון לקבלת אמבולנסים באופן זמני - פשוט כי לא יכלו יותר לקבל חולים נוספים.
"שלוש פטירות בבוקר אחד זה חריג", אמרה יהלומה בוני, האחות האחראית של המחלקה. "אחת מהן כבר יצאה מהנשמה, ודיברה איתנו, ותוך זמן קצר שוב הידרדרה. זה משהו מתסכל שקשה לעכל". גם אחרי 40 שנה בתפקיד, בוני לא התרגלה למראות הקשים, ובעיקר אלו של מחלקת הקורונה. "קשה להסביר במילים", אמרה. "אתה נותן את הטיפול הטוב ביותר, וזה הולך לכיוון אחד. קשה לראות דברים כאלה, גם אחרי שנתיים. אני לא מרגישה שהלחץ ירד בימים האחרונים, כי עדיין מתקבלים מטופלים כל הזמן".
בוני סיפרה כי השחרור של חלק מהמאושפזים מתעכב, לעיתים בימים, ולא מסיבות רפואיות. חלק לא מבוטל מהחולים הם מבוגרים מאוד ועריריים, ולא תמיד יש לאן לשחרר אותם. החיפוש אחר מיטה או מקום אשפוז באחד המוסדות הגריאטריים יכול לקחת ימים, מה שעשוי לעכב את השחרור שלהם.
למטה, במיון הקורונה, ישנן תשע מיטות - כולן מלאות. הבוקר נמצא כאן יותר מ-80 מאומתים. חלק מהחולים במיון, בעיקר המבוגרים, יועברו למעלה למחלקות הקורונה, אחרים ישתחררו. ההמתנה לאשפוז יכולה לקחת שעות, סימן נוסף להיעדר היכולת של המערכת להתמודד עם הזרם האדיר של המאושפזים שמגיע לכאן בימים האחרונים. "הייתה כאן חולה שהמתינה 12 שעות למיטת אשפוז במחלקת הקורונה", אמרה רונית אילסר, מנהלת הסיעוד במלר"ד (מיון) של קפלן.
העייפות ניכרת על פניה של אילסר וגם היא, בדומה ליתר עובדי הצוותים הרפואיים בבתי החולים, מתלוננת על השחיקה הקשה של חבריה וחברותיה לעבודה. "האמת היא ששכחו אותנו", אמרה אילסר, שעובדת כאחות בבית החולים כבר יותר משלושה עשורים. "בהתחלה תמכו בנו והריעו לנו. היום הכול נשכח. לציבור כבר לא אכפת מהקורונה, ואנחנו נשארנו עם כל העבודה. נערכנו בעבר למספר תרחישי אסון ותרגלנו הכל. למגפה מהסוג הזה אף אחד לא הכין אותנו".
פרופ' סטיבן מלניק, מנהל מחלקה פנימית ג' בקפלן, מטפל בעשרות חולים במקביל במחלקת הקורונה. "אין מה להשוות בין חולי קורונה לחולים רגילים מבחינת העומס", הוא מסביר, "רוב החולים מבוגרים יותר, הקשים מביניהם לא מחוסנים או כאלה שלא חוסנו במנה שלישית. ויש גם שני חולים שקיבלו חיסון רביעי אך חלו זמן קצר לאחר החיסון". לדבריו, "העומס קשה מבחינה מקצועית ופיזית. אני בעיקר מוריד את הכובע לכוח העזר ולאחיות שעובדות ועובדים שעות ארוכות".
"נתפשר על איכות הטיפול"
"בגל החמישי אתה מרגיש את השחיקה", אומרת יונית צברי, מנהלת השירות הסוציאלי בבית החולים הרצוג בירושלים, בשיחה עם אולפן ynet. "יותר מ-50% מהחולים שלנו במצב קשה. הצוותים הרפואיים, הסיעודיים, השירות הסוציאלי וכל מי שגייסנו עובדים יומם ולילה במאמצים כבירים. אנחנו מסתייעים במתנדבים, עובדים סוציאליים וחיילי פיקוד העורף כדי להקל על המטופלים המתאשפזים. יש לנו 90 מאושפזים ואנו עתידים לקבל עד 100 מאושפזים. מבחינה נפשית לכולנו קשה כאן. כולנו עושים את כל המאמצים ומקווים שהגל יגמר כמה שיותר מהר".
מנכ"ל בית החולים הדסה בירושלם פרופ' יורם וייס מספר כי לא פחות מ-380 עובדים נמצאים בבידוד. "התוצאה היא שאנחנו מתפשרים כל הזמן ביחס הסיעודי לחולים", הוא אומר. עם זאת הוא מאשש את העובדה שהתחלואה בגל הנוכחי קלה יותר. "יש לנו 140 חולים, אבל בניגוד לגל הדלתא אנחנו רואים חומרת מחלה יותר קלה, בעיקר מכיוון שיש הרבה אנשים שהיו חולים בעבר וכאלו שחוסנו באופן מלא וזה נותן להם הגנה מסוימת". הוא הוסיף כי בבית החולים נערכים לפתיחת מחלקת טיפול נמרץ קורונה נוספת כיד להתמודד עם העומס.
פרופ' וייס העריך כי גל ההדבקות יתחיל לדעוך לקראת סוף השבוע הבא, אך ההקלה בבתי החולים תורגש רק מאוחר יותר. עד שבתי החולים מרגישים את הרגיעה, בוודאי בתחום החולים הקריטיים בטיפול נמרץ, זה בדר"כ לוקח שבועיים עד חודש עד שאנחנו באמת רואים את הירידה בעומס, צריך לזכור את זה".
מנהל בית החולים רמב"ם פרופ' מיכאל הלברטל התריע גם הוא מפגיעה באיכות הטיפול. "אני יכול לקלוט עוד אלפי אנשים, אבל ניאלץ להתפשר על השירות ואיכות הטיפול, ועל הטיפול בחולים במצבים קיצוניים שזקוקים לאקמו. בסוף, בשטח, אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות הקשות האלה".