אסון נחל צפית - ריאיון עם חברי ועדת הבדיקה
(צילום: ירון שרון, סאונד: גילי פרידמן, תסריט ועריכה: תמר אברם )
ב-26 באפריל 2018 אירע אסון נחל צפית. באחד המחדלים האזרחיים הגדולים בישראל נספו תשע נערות ונער בשיטפון שסחף אותם, במהלך טיול גיבוש למכינה הקדם-צבאית "בני ציון". בעקבות האסון הוקמו כמה ועדות לבדיקת נושא המכינות, ובראשן "ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות תוך כדי פעילות מכינות קדם-צבאיות".
מסקנות הדוח שפרסמה הוועדה היו ברורות: על פי החקיקה הקיימת יש חובה לקיים את הפעילויות במכינות בתנאים פיזיים ובטיחותיים מתאימים - תחת פיקוח משרדי הממשלה האחראיים עליהן. אבל בפועל, עד היום, המכינות עדיין פועלות תחת חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך, באופן התנדבותי בלבד. בריאיון עם חברי הוועדה, שפורסם אתמול ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", הבהירה השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג: "מבחינתי, עד שאין יישום של כללי בטיחות מעודכנים צריך להקפיא את הפעילות במכינות". שני חברי הוועדה האחרים לא הסכימו עימה.
לבקשת ח"כ לשעבר מאיר יצחק הלוי, הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח שריכז את המספרים מאחורי המסגרות שבין תיכון לשירות צבאי, ובראשן המכינות הקדם-צבאיות. המכינות הוקמו כדי להכין ולהכשיר בוגרי תיכון לתפקידי מנהיגות בחברה הישראלית ובשירות הצבאי. הן פזורות ברחבי הארץ ופונות למגוון רחב של בוגרי תיכון - בנים ובנות, דתיים וחילונים, נוער בסיכון, עולים חדשים ועוד. רוב המכינות פועלות תחת אסדרה (רגולציה) חוקית ייעודית, אך יש כאלו שפועלות בהתאם לתנאים אחרים, עם או בלי תמיכה ממשלתית.
למרות האסדרה הקיימת, לאחר אסון נחל צפית, גם משרד הביטחון וגם משרד החינוך התנערו מאחריותן בכל הנוגע לתנאי בטיחות. על פי הדוח, תחת אגף מכינות קדם-צבאיות במשרד ההתיישבות פעלו, נכון לשנת 2021, 81 מכינות ושלוחות שבהן 3,700 חניכים. הפיקוח על המכינות מוטל על משרד הביטחון וההתיישבות, אבל למרות זאת עדיין יש "חורים" בכל הנוגע לפיקוח ולבקרה עליהן.
בשיחה עם מחברי הדוח הסביר דני זמיר, לשעבר מנכ"ל מועצת המכינות הקדם-צבאיות, שהמצב הקיים כיום עדיין בעייתי. "במקום שיהיה משרד אחד שאחראי על המכינות, יש שלושה משרדים", אמר זמיר. "אמנם, המעבר למשרד ההתיישבות עזר למכינות, משום שיש בו כוח אדם שעוסק בנושא באופן ייעודי, בניגוד למשרד החינוך שלא הקדיש לכך מספיק משאבים. אך חלק מההתנהלות עדיין נעשה מול משרד החינוך".
בפועל, המכינות הלא-מוכרות נמצאות תחת סוגי פיקוח שונים (משרד החינוך, משרד הרווחה) ולעיתים אף ללא פיקוח כלל, והן אינן מעוניינות להיכנס תחת אחריות מועצת המכינות. בנוסף, טוען זמיר, במקרים מסוימים, משרד הביטחון או צה"ל מאפשרים לגופים שונים לקבל הקצאות לתקנים לדחיית גיוס ללא מודל מוסדר על פי דין. לדברי זמיר, הדרך הנכונה היא להקים מנהלת אחת שתרכז תחתיה את כל המכינות הקיימות, ותפעל תחת אחריות של משרד ממשלתי אחד.
על פי הדוח, הביקוש למכינות המוכרות הולך ועולה עם השנים. בסך הכול הביקוש למכינות בשנים 2022–2023 עומד על כ-9,200 חניכים, שמתמודדים על כ-4,400 מקומות. ומדי שנה הביקוש עולה. על פי חוק המכינות, כל חניך במכינות המוכרות זכאי להשתתפות המדינה בשכר הלימוד, השתתפות שעומדת על כ-27,500 שקלים. תקציב המכינות נמצא במגמת עלייה ועלה מ-80.4 מיליון שקלים בשנת 2017, ל־104 מיליון שקלים בשנת 2021.
איציק אור, שבתו אלה נספתה באסון נחל צפית, קורא לממן אך ורק מכינות שפועלות על פי החוק. "לא יכול להיות שבמדינת ישראל משרד ממשלתי, או כל גוף ממשלתי, ייתן תקציב למכינה ואותה מכינה תפעל בניגוד לחוק. ההיגיון הבסיסי אומר כך", אמר.
