עת צרה היא, עת חירום של ממש. חודשים ארוכים שצה"ל נלחם כפי שלא נלחם מעולם; בחמאס בעזה, בחיזבאללה מלבנון, בארגוני הטרור ביו"ש, במיליציות השיעיות מעיראק, בחות'ים מתימן ובאיראנים עצמם.
במקביל, צה"ל מנהל מאבק (חשוב לא פחות) להשבת אמון הציבור ביכולתו להגן על אזרחי ישראל ובהיותו צבא העם של כ ו ל ם, אשר פועל כאחד ממרכיבי הקונצנזוס הלאומי האחרונים, תוך ביצוע תהליכי קבלת ההחלטות המונעים משיקולים עניינים, ללא גלישה ל"מגרש הפוליטי".
צה"ל מתמודד גם עם שחיקה טבעית של אנשיו המצוינים, בסדיר ובמילואים, אשר נלחמים במלחמת התשה ארוכה במספר חזיתות מול אויבים מרים מחוץ תוך ושלל אתגרים מבית. צה"ל מאותגר ומפושק בין אירועי (שדה) תימן ובין הלחימה באויב מטהרן.
כאילו אין די בכל אלו, עומדת בפני צה"ל הציפייה, לא הגיונית ולא הוגנת, שהוא זה "שיפתור" את האתגר הלאומי שבגיוס החרדים, אתגר שמלווה את המדינה מיום הקמתה. כשהפתרון, כצפוי, משתבש - יש את מי להאשים, וכמה נוח שהאשם לא יכול "להילחם" על חפותו.
גם היזם, גם האדריכל וגם הקבלן
במילים פשוטות - צה"ל לא אמור להיות גם היזם, גם האדריכל וגם קבלן הביצוע על מנת להוציא את ערמוניו הלוהטים של אתגר גיוס החרדים מהאש הלאומית והפוליטית. זהו תפקידה של ההנהגה הלאומית. על צה"ל להיות גוף הביצוע אשר מציג בצורה מקצועית, נטולת פניות והטיות את הצרכים המבצעיים שיבטיחו את ביטחונה של ישראל ואת המחיר שיידרש על-מנת ליישמם.
לא נכון, לא הוגן ולא יעיל לשים את צה"ל ומפקדיו "כמטרת דמות" מול הציבור החרדי ומנהיגיו, מטרה שמהווה רק מסתור ציני למנהיגי המדינה ולחוסר יכולתם לקבל החלטות קשות באשר לעתידה; אסור לשלוח את קציני צה"ל להתרפס, להתפשר או לרקוח עסקאות עם מנהיגי מגזר זה או עדה אחרת. זה לא תפקידו. אסור שיהיה.
למרות הכישלון החמור במלחמה, צה"ל הוא גוף ביצוע מעולה, גם של משימות שהוטלו עליו לאחר שהתנגד; כך ביצע למופת את משימת ההתנתקות, כך "ניהל" את התמודדות המדינה כולה בעת הקורונה
אז מה כן? על המדינאים, קובעי המדיניות, לקחת אחריות, להטיל על צה"ל להציג, אם צריך "בדלתיים סגורות", את צרכיו המבצעיים העדכניים, ואת פערי כוח האדם הנדרשים על-מנת לעמוד במשימותיו, כאן, עכשיו ובעתיד לבוא. הצרכים הללו מורכבים, ראשית, מהמענה לשחיקת הכוח במלחמה ומהתובנות המבצעיות של תחקירי הכישלון בשמחת תורה. מיד לאחר מכן, על צה"ל להציג את המשאבים הדרושים לו כדי לממש את המשימה, לגייס ולהכשיר את אלו הנדרשים להגנת המדינה. בסופו של תהליך – על המדינה להורות לצה"ל לגייס את אלפי החרדים כדי לעמוד במשימה הלאומית החשובה.
תת אלוף במיל' רן כוכבצילום: דובר צה"ללמרות הכישלון החמור במלחמה, צה"ל הוא גוף ביצוע מעולה, גם של משימות שהוטלו עליו לאחר שהתנגד; כך ביצע למופת את משימת ההתנתקות, כך "ניהל" את התמודדות המדינה כולה בעת הקורונה (במנהלת ייעודית שהתנגד תחילה להקמתה), כך סייע רבות בקליטת עלייה (משימה לא צבאית), קלט מערכות נשק בניגוד לעמדתו המקצועית, התנגד להקמת המפח"ש או נסוג מלבנון בהחלטת ממשלה, בניגוד להמלצת צה"ל. יש דוגמאות רבות נוספות. המאפיינים שהופכים את צה"ל לגוף ביצוע משובח, הם הם אלו שמקשים עליו ליזום מהלכים לאומיים, לשנות ולהשתנות.
איתמר רייכלצילום: אור פרבוזניקהעת כאמור היא עת חירום. "צבאות פרס" מקיפים את ירושלים וממתינים לשעת כושר. על מנהיגי המדינה לוודא שיש מספיק "עומדים בחומה". זוהי משימה לאומית חשובה מאין כמוה, משימה מורכבת ורגישה, משימה היסטורית שעל המדינה ליזום, המדינאים נדרשים להחליט ועל צה"ל לבצע באופן איכותי. בדיוק כפי שמצופה ממנו. בדיוק כפי שהוא יודע.
תא"ל במיל' רן כוכב (רנכו) שירת כמפקד ההגנה האווירית וכדובר צה''ל.
תא״ל (מיל) איתמר רייכל שירת כמפקד טייסות ובסיס בחיל האוויר, כראש מחלקת הארגון במטה הכללי וראש להק כוח האדם בזרוע האוויר.
