חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון הלך היום (שבת) לעולמו בגיל 76, ונטמן בהר המנוחות בירושלים. ביטון, שהיה בין מייסדי הפנתרים השחורים, כיהן כחבר כנסת בין השנים 1977 ל-1992.
ביטון נולד בשנת 1947 בעיר קזבלנקה שבמרוקו ועלה לארץ ב-1949. הוא למד בבית ספר עממי ובבית ספר מקצועי. בשנת 1971 הוא נמנה על מייסדי תנועת "הפנתרים השחורים" בישראל ועל ראשיה.
"הפנתרים השחורים", שקמו בשכונת מוסררה בירושלים - מהשכונות העניות בעשורים הראשונים של המדינה - ערכו עשרות הפגנות, מקצתן אלימות.
במרץ 1972 ביצעו את אחת מפעולות המחאה הידועות שלהם, "מבצע החלב". בפעולה זו גנבו צ'רלי ביטון ופעילים נוספים בקבוקי חלב שהיו מיועדים לשכונת רחביה המבוססת בירושלים, וחילקו אותם בשכונת העוני האסבסטונים. בכרוז שהוצמד לבקבוקי החלב נאמר: "מבצע חלב לילדי שכונות העוני. ילדים אלה אינם מוצאים מידי בוקר מאחורי הדלת את החלב לו הם זקוקים. לעומתם יש כלבים וחתולים בשכונות העשירות שלהם יש חלב כל יום ובשפע".
ריאיון של צ'רלי ביטון ל-ynet, לפני 4.5 שנים
(גיל יוחנן וירון ברנר)
בשנת 1977 נבחר ביטון לראשונה לכנסת מטעם מפלגת חד"ש. הוא היה בין היתר חבר בוועדת הכלכלה ובוועדת העלייה והקליטה. הוא נבחר שוב לכנסת גם בבחירות 1981, 1984 ו-1988. בדצמבר 1990 פרש מחד"ש והקים את סיעת הפנתרים השחורים. בבחירות ב-1992 ניסה להתמודד ברשימה עצמאית, אך לא עבר את אחוז החסימה. באחד מנאומיו בכנסת הוא הסתובב ונאם עם הפנים לקיר, בטענה שממילא לא מקשיבים לו.
בריאיון למגזין בלייזר ב-2009 הוא התייחס לכך שהיה בין הח"כים הראשונים שנפגשו עם יאסר ערפאת - כבר בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת: "השתתפתי בכנס של חברי פרלמנט מכל העולם, והוא עלה לנאום. גם עם אבו מאזן נפגשתי, ואני אומר לך שאין לפלסטינים מנהיג אחד שרוצה להגיע להסכם אמיתי", אמר אז. "הם תמיד מתנים ומבליעים דברים כך שלא תגיע איתם לפתרון. יש להם שיטות שמתאימות למזרח התיכון, שאשכנזים לא יבינו בחיים כי הם נותנים בהם אמון. אנחנו נמשיך להילחם על חרבנו כל ימי חיינו, או שהמדינה תתפרק באיזשהו שלב. שתי מדינות לשני עמים לא יהיו פה".
בשנים האחרונות ביטון היה יחסית בצל, אך עדיין המשיך להתבטא על קיפוח, בעיקר של בני עדות המזרח. ב-2011 הוא נאם באחת העצרות הגדולות של "מחאת האוהלים", ובהפגנה שבה השתתפו כ-300 אלף בני אדם, אמר: "אתם הרוח החדשה של החברה הזו, אתם הדור שהפסיק לשתוק. אתם הבנתם שהכוח בידיכם ואתם תנצחו את הממשלה העלובה הזו". הוא שיבח אז את דפני ליף: "תושבים יקרים, אנחנו יכולים להתגאות בזה שבחורה אשכנזייה הקימה מאהל בתל אביב והמאבק הופך להיות של כולם ולא רק של עדות המזרח".
בריאיון בשנת 2021 ל"ידיעות אחרונות" דיבר ביטון על הפנתרים השחורים ואמר כי "זו הייתה ההצלחה הכי גדולה שיכולה להיות אי-פעם לתנועה פוליטית. עשינו מאבק שאנשים המשיכו אותו אחר כך. עד היום, כל מזרחי יגיד לך שיש אפליה ויש קיפוח, שדופקים פה שחורים. היום המצב הרבה יותר גרוע ממה שהיה אז. קח את כל הפקידות הגבוהה במדינה – בביטוח, בבנקים, בחברות, באינטרנט. כל המשכורות האדירות – כל זה זה רק אשכנזים. אין מזרחים. ברגע שביבי החליט שהשלטון הוא של אבא שלו ושל אמא שלו, גם אם יצטרכו לעשות מלחמת אזרחים, זה מה שקורה".
אלי, בנו של ביטון, ספד לו: "אבא שלי היקר והאהוב, היית דמות יפה ונערצת. נאבקת למען החלש. כמו שאתה נלחמת על החלש, ככה אני נלחמתי עליך. תמיד כשהתלוננתי על משהו אמרת שצריך לפעול ולשנות כי אין לנו מדינה אחרת. אהבת את המדינה והיא החזירה לך אהבה. אחרי ימים ארוכים שסבלת עכשיו אתה נח. לא נשכח אותך ואת פועלך. נוח על משכבך בשלום".
גם אחיו של צ'רלי ספד לו, ואמר כי "תמיד היית פועל למען האחר. היית סמל במדינה שלנו, לוחם צדק. עשית מהפכה בחברה הישראלית. גרמת לנו, הספרדים, להרים את הראש. כל מה שעניין אותך זה החינוך של ילדי ישראל. אני עומד כאן ומצדיע לך. נוח על משכבך בשלום, תתפלל על עם ישראל".
בנו ואחים של ביטון סופדים לו
(צילום: גיל יוחנן)
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לביטון: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון, שהלך לעולמו בטרם עת. ביטון, ממייסדי תנועת 'הפנתרים השחורים', היה מנהיג חברתי ופוליטי פורץ דרך, שהוביל מאבק ציבורי חשוב, אמיץ ונחוש למען בני עדות המזרח בפרט והשכבות החברתיות המוחלשות בכלל. הקפיד להשמיע את קולם של מי שלא נשמעו ופעל לשינוי חברתי משמעותי במדינתנו. אזכור תמיד את שיחותינו הארוכות, המעמיקות והמרתקות על מצב המדינה והחברה בישראל, ועל התיקון, האיחוי והריפוי הנחוצים לנו. תנחומיי למשפחתו. יהי זכרו ברוך".
אחיינו אלי ביטון ספד לו: "אדם שגדל בשכונה מוכת עוני, אלימות, סמים ומה לא. אדם שתרם את עצמו ואת מיטב שנותיו לעזרה לעניים, לחלשים, לאלו שאין להם סיכוי, לאלו שלא ניתנה להם ההזדמנות. אדם של מעשים ולא של מילים. אח של אבא שלי. לוחם צדק. לוחם אמיתי. צ'רלי ביטון, דוד שלי היקר, מקים ומנהיג הפנתרים השחורים, חבר כנסת. נוח על משכבך בשלום".
דוד דהן, שותפו של ביטון בכנסת, אמר בהלווייתו כי "לא מאמין שהגענו לרגע הזה. האמת שלך הייתה לעשות צדק בכל מקום - עשית, נלחמת והמשכת. אולי את הגוף שלך אתה הולך להחזיר, אבל אתה תמשיך עם הנשמה שלך לעשות צדק".
השחקן אור בן מלך גילם את דמותו של צ'רלי ביטון בהצגה בבית ליסין. ל-ynet אמר אחרי מותו: "צ'רלי היה בן אדם מאוד מיוחד, מאוד סוער גם בגיל מאוחר. הלכתי אליו לצורך התפקיד. הוא היה מאוד חולה גם אז. הוא אחד מהאגדות שהיו פה בארץ ששינו את החברה. אני מזרחי, אבל למזלי לא הייתי צריך להיאבק בכוחות שהם נאבקו, אבל בהחלט אני מזדהה עם הקושי שבו הוא גדל. אני הכי זוכר ממנו את התשוקה שלו. גם כשהוא היה מבוגר, הנפש שלו נשארה אותה נפש צעירה וזה היה מאוד מרגש לראות את זה. הוא מסוג האנשים שנשארו צעירים לנצח. אני מקווה שהמדינה תכיר בפועלו וינציחו אותו".
פרופסור אמריטוס לב גרינברג, סוציולוג פוליטי וחבר של ביטון, סיפר כי "הפנתרים השחורים פתחו את הדרך לביקורת על המערך. צ'רלי היה בין הדמויות הכי רדיקליות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפנתרים השחורים הזדהו עם אלה שבארה"ב, שהיו ביקורתיים כלפי ישראל, והם הכירו באש"ף הרבה לפני שהשמאל האשכנזי היה מוכן לדבר איתם. התפקיד של צ'רלי היה בזה שהוא היה מוכן ללכת קדימה עם הדעות האלה. המשך המאבק שלו היה נגד ההתנחלויות. הוא התבטא נגד ניסיון הליכוד להעביר את המזרחים לגור בשטחים, וניסה לפתור את בעיות הדיור בשטחים ולא בישראל".
