ועידת אקלים עיר ירוקה יוני חנציס שרון חצור רז קינסטליך איתן אטיה
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
ברקע הפסקות החשמל שהתרחשו במהלך השרב הקיצוני בשבוע שעבר, המשנה למנכ"ל "דוראל אנרגיה" יוני חנציס אמר בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "חשוב להדגיש שמדובר בהפסקות חשמל יזומות, ולא בכאלה שנבעו מכשל טכני. זה קרה כשרזרבת הייצור פשוט לא עומדת בביקוש לצריכת חשמל. אחד מהפתרונות לבעיה הזו הוא להאיץ את קצב החיבור של המתחדשות". חנציס, שחברתו מתמקדת בייצור אנרגיה סולארית, ציין כי תהליך כזה "חייב להיות מלווה באגירת אנרגיה, שכן עיקר הצריכה מגיע בערב, אחרי שהשמש שוקעת".
חנציס תיאר כי "המדינה הציבה יעדים להגיע ל-30% אנרגיה מתחדשת ב-2030. היום, תלוי בשיטת המדידה, אנחנו עומדים בערך על 10%. בשנתיים הקרובות, אגירת האנרגיה במדינה תקבל בוסט מאוד משמעותי ונראה יותר ויותר מתקנים כאלה שמשולבים. זה אמצעי מאוד חשוב למשק שרוצה לעבור מהתבססות על אנרגיה פוסילית לאנרגיה מתחדשת".
עוד אמר חנציס כי "אגירת האנרגיה היא מאוד גמישה בהפעלה שלה. אם צריך להפעיל תחנות כוח, זה לוקח יומיים. אם לא ערוכים לכך - אז יש הפסקות חשמל. מנגד, אגירה אפשר להפעיל בלחיצת כפתור". חנציס מתח ביקורת כי "אנחנו חיים במדינה שטופת שמש ואין שום סיבה שקצב האנרגיות מתחדשות לא ינסוק למעלה, אבל יש חסמים רגולטוריים. יש מקום להקים גוף מתכלל שיכיר את הקשיים שיזמים עוברים עד לחיבור מוצלח של מתקני ייצור ואגירה. בהיעדר גוף כזה, אין גורם שרואה את התמונה הכוללת של החסמים ופועל להתיר אותם. אנחנו בדרך לשם, אנחנו רואים שינויים טובים, אבל אם לא נתגייס עכשיו, לא נגיע ב-2030 ליעדים שהצבנו".
חנציס הסביר בשולי הוועידה כי הפסקות החשמל היזומות של חברת החשמל עלולות להתגבר ככל שהצריכה המשקית תעלה וקצב חיבור מתקני הייצור לא יתגבר. הפתרון הוא כאמור שילוב מסיבי של אגירת אנרגיה, שתאפשר להגביר את החשמל הירוק שמיוצר ביום לשעות השיא. "הפתרון הזה ממש כאן. דוראל לבדה מקימה יותר מ-2,000 מגה בשעה של אגירה שתתחבר בשנתיים הקרובות. מדובר בהספק ששווה להספק של תחנת ייצור שלמה שעובדת על חומרים מזהמים. החשמל הירוק בשילוב אגירה הוא לא רק הפתרון למחסור המשקי בחשמל, הוא גם נקי ויעיל יותר כלכלית. בנוסף, שילוב אגירה במוקדי צרכנות כמו ערים הוא דרמטי כדי למנוע הפסקות חשמל יזומות בשנים הקרובות, עם העלייה המסיבית של רכבים לשמליים בשעות השיא. אחרת נמצא את עצמנו יושבים בחושך".
שרון חצור, סמנכ"לית מדיניות, קשרי חוץ ותכנון במשרד האנרגיה, אמרה כי למשרד יש תוכנית לשימוש באנרגיה סולארית ולטיפול במשבר האקלים. "התוכנית נקראת 'ישראל 2030'. יש בה סט 42 צעדים עיקריים שבהם מדברים על כל החסמים וכל הפעולות שצריך לעשות. משרד האנרגיה הוא נכון להיום הגוף שמוביל את המעבר לאנרגיה מתחדשת ביחד עם כל המשרדים הרלוונטיים. משבר האקלים נמצא על סדר היום שלנו בכל דבר שאנחנו עושים בשנים האחרונות. כתבנו תוכנית גם לשנת 2050, איך אפשר להגיע למשק דל פחמן או משק מאופס גם בהמשך".
חצור הוסיפה: "בראייה ארוכת טווח על משבר האקלים, אפשר לעשות הרבה ועכשיו. אחת הדוגמאות המצוינות לזה הוא פרויקט פרוספריטי - הרעיון הוא שנקנה חשמל ירוק מירדן ונמכור בתמורה מים".
איך המדינה תסייע לרשויות המקומיות להתקדם ולהתמודד עם המשבר?
"המדינה קודם כל צריכה להתוות אסטרטגיה, ואת זה משרד האנרגיה עושה. לפעמים המסר הוא מורכב יותר - לא נקבע יעד שהוא לא ריאלי - אבל בשנתיים האחרונות אנו כותבים יחד עם הרשויות המקומיות תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים. יש לנו כלי שבו רשויות יכולות לגשת ולקבל תקציב כדי ליישם את הכלים האלה. בתפר הזה שבין הממשלה לרשויות המקומיות, הממשלה 'חטפה כאפה' במסגרת הקורונה, יש הבנה מאוד עמוקה למיקום המרכזי שיש להן וליכולתן לקדם את מדיניות הממשלה.במסגרת הזאת שמנו אנשי אנרגיה ברשויות המקומיות כי בהרבה מקרים האירוע הוא לא תקציב, אלא קשב או היכולת להוביל את הדברים".
מנגד, ראש העיר ראשון לציון, רז קינסטליך אמר כי חרף דבריה של חצור, "בסוף הרשות המקומית עושה את זה לבד, עם אפס משאבים ממשרד אנרגיה. בראשון לציון כן לקחנו את זה כמה צעדים קדימה, אבל בסוף אנחנו מממנים את זה בעצמנו. אנחנו שמים את המתקנים ומשלמים עשרות מיליונים בשביל לעשות את זה. עיר שהיא לא איתנה כלכלית לא יכולה לעשות את זה. כן היינו מצפים מהמדינה לעודד את הרשויות המקומיות ולהשתתף בעלויות".
קינסטליך ציין כי "יש כל מיני פרויקטים שהיינו רוצים להיות חלק מהם. במתחם האלף למשל רצינו להקים תחנת כוח משלנו ולא הצלחנו. הקושי הבירוקרטי הוא לא רק על האנרגיה הסולארית, אלא בכלל על מכלול של דברים של התייעלות אנרגטית".
2 צפייה בגלריה
"ניכנס לאזור אתגר של מדינת עולם שלישי - וזה בכלל לא באג'נדה הפוליטית של הממשלה"
(צילום: אביגיל עוזי)
איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 של הרשויות האיתנות תקף כי "יש פער גדול מאוד ברטוריקה הממשלתית והפוליטית לבין מה שקורה בשטח, מבחינת כל התהליך הזה שקוראים לו 'ביזור סמכויות'. בישראל זה הולך לכיוון הפוך לגמרי מהמקובל בעולם ב-50 השנים האחרונות.
אטיה ציין בנוגע לדיון סביב משבר האקלים כי "התפקיד שלנו היה לבוא להפחיד עוד יותר את המפוחדים ולשכנע את המשוכנעים, אז אוסיף עוד שמן למדורה - אבל לצערי מדובר פשוט בעובדות: החלק הישראלי באתגר האקלים הוא לאין-ערוך גדול יותר, כי בישראל מתווסף גם האתגר הדמוגרפי. האוכלוסייה שלנו תכפיל את עצמה עד 2050-2048. נהיה המדינה היחידה בעולם שתשלש את אוכלוסייתה במהלך המאה ה-21, פחות או יותר על השטח העירוני-מוניציפלי הקיים היום.
"האתגר המשולב הזה מכניס אותנו לסל אילוצים ולאזור אתגר של מדינת עולם שלישי - לא של מדינות ה-OECD המתקדמות. מדברים פה האם גרמניה עשו יותר או בלגיה עשו יותר, זה לא רלוונטי. הפער אצלנו בין מה שאנחנו נצטרך לבין מה שאנחנו היום הוא הרבה יותר גדול ממה שאנחנו חושבים, וזה בכלל לא באג'נדה הפוליטית של הממשלה הזאת ולא היה בכל הממשלות הקודמות".
עטיה תיאר כי "בין 2014 לבין 2018 עיריות ראשון לציון, תל אביב, חדרה, אילת ועיריות נוספות התחננו לקבל סמכויות להקים מיקרו-גרידים עירוניים לניהול אנרגיה, להקים מתקני ייצור בשכונות חדשות כמו במתחם האלף, אך בדיונים בוועדה בכנסת שדנה על הרפורמה בחשמל ב-2018 אמרו לנו "לכו תסגרו עם ועד העובדים של חברת חשמל. אם הם יאשרו לנו לתת לכם סמכויות, אתם תקבלו". זה מה ששמענו וכמובן שבזה העניין נגמר. יש עוד דבר חשוב שהממשלה חייבת לעשות - להקים מתקני קצה לטיפול בפסולת. שוכבים מיליארדים בתוך קרן שנים, פשוט לבנות אותם כבר. ישראל היא מהמפגרות ביותר ב-OECD בטיפול בפסולת ובמחזור".
