הורוביץ למפגין בוועידה: "מסכים איתך"
(צילום: קונטקט)
שר הבריאות ניצן הורוביץ התארח הבוקר (יום ב') בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" והגן על התנהלותה של הממשלה בכל הנוגע למאבק בהתפרצות הקורונה המחודשת, הבטיח פעם נוספת להימנע מסגר אך לא שלל את האפשרות הזו על הסף – ונאלץ גם להתמודד עם סטאז'ר שהתפרץ לדבריו כחלק ממחאתם של המתמחים בבתי החולים לקיצור התורנויות הממושכות שלהם.
4 צפייה בגלריה
הורוביץ והסטאז'ר שפרץ לדבריו לחצו ידיים. הבוקר בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: יריב כץ)
ההתפרצות לדבריו של הורוביץ בוועידה, שנערכה בהיכל התרבות בתל אביב, מגיעה על רקע חששם של המתמחים כי במסגרת הדיונים הנערכים כעת על התקציב לא ייושמו – לפחות לא במלואן – ההמלצות לקצר את התורנויות הבלתי-נסבלות שהם נאלצים לעבור בבתי החולים, הנמשכות כיום כ-26 שעות. גם מחוץ להיכל התרבות התכנסו כעשרה מתמחים בדרישה לקצר את התורנויות. הם נשאו שלטי מחאה שעליהם נכתב בין היתר: "שר הבריאות זה הזמן למנהיגות" ו"מתים מעייפות".
מי שהתפרץ לדבריו של הורוביץ לא היה מתמחה עדיין אלא סטאז'ר לרפואה, בשם ערן דותן. השר הורוביץ הזמין אותו לקדמת הבמה, לחץ את ידו ונתן לו הזדמנות לומר את שעל לבו. "אני במחלקה כירורגית ואני רואה את המתמחים יום יום, וכואב לי הלב עליהם", סיפר הסטאז'ר לשר. "הם עובדים נורא קשה, הרבה יותר מ-26 שעות, הם עובדים ומנתחים ודואגים למטפלים שלהם. אלו אנשים חכמים ומוכשרים עם לב ענק שהמדינה מפקירה אותם – ועכשיו זו שעת הכושר לעשות שינוי בדבר הזה, ההסתדרות הרפואית לא דואגת לנו, לא מייצגת אותנו ורוצה שלפי המתווה 40% מהרופאים ימשיכו לעבוד 26 שעות – האם הדבר הזה בסדר?".
הורוביץ השיב כי הוא מסכים עם דבריו של הסטאז'ר שהתפרץ לדבריו: "26 שעות במשמרת רצופה, בטח במיון או מחלקה פנימית, זה דבר בלתי סביר – וזה בהחלט דבר שאני רוצה לשנות ובתקציב הנוכחי יש הזדמנות לשנות את זה". שר הבריאות הוסיף כי במסגרת המגעים המתנהלים כעת מול משרד האוצר הוא פועל גם להגדיל את תקציב מערכת הבריאות כולה, ולספק כספים רבים יותר לקופות החולים.
עם זאת, הוא הודה כי ייתכן שיהיו קשיים בקידום המהלכים הללו: "זה לא יקרה בן לילה, כי אין מספיק רופאים במקצועות אבל צריך להוסיף תקנים". כשנשאל על אופן ההתנהלות של משרד האוצר לא השיב מפורשות, אך אמר כי קיימת בישראל מדיניות ארוכת שנים של היעדר תקצוב למערכת הבריאות.
הורוביץ הוסיף: "אנחנו איתם (עם משרד האוצר) במשא ומתן, זה לא מו"מ קל אבל אני חושב שצריכה להיות הסתכלות לאומית על העניין הזה. אם רוצים להתמודד נכון עם הקורונה או כל מחלה אנחנו צריכים מערכת בריאות חזקה, ומערכת הבריאות שלנו טובה ברמה שלה – אבל מבחינת התקצוב, ביחס למדינות אחרות, היא בפער נמוכה יותר. את התוצאה של זה רואים במיונים, כמו שהסטאז'ר אמר, ורואים בפנימיות ובבתי החולים לחולי נפש ובגריאטריים, רואים את תת-התקצוב בנגזרות השונות של מערכת הבריאות".
לא בטוח שהבטחותיו של השר סיפקו את דותן. "עשיתי את זה כי אנחנו רואים שהשר מתחמק", אמר לאחר מכן הסטאז'ר בשיחה עם ynet. "אנחנו רוצים אמירה מפורשת שלו שקיצור התורנויות ייכנס לתקציב. הוא דיבר על קיצור תורנויות בחלק מהמחלקות ולא בכולן. בינתיים אנחנו שומעים אמירות לא חד-משמעיות ואנחנו רוצים אמירה מפורשת. התחושה היא שהוא מתחמק מאיתנו. לא נעזוב אותו עד שהדבר הזה לא ייפתר. אנחנו נהיה שם ונסביר לו בכל מקום שאנחנו מחכים לקיצור התורנויות".
לסוגיית התקצוב של מערכת הבריאות התייחס בוועידת הבריאות גם נשיא המדינה יצחק הרצוג. הוא שיבח את עובדי מערכת הבריאות "המצוינת" כלשונו – וקרא לחזקה באמצעות תקציבים ותקנים רבים יותר: "חשוב להזכיר את הלב הפועם של מערכת הבריאות, צוותים רפואיים, ועובדות ועובדים הכי טובים שיש, שלעתים פועלים בעומס קיצוני, שחשוב לתת לו מענה. מערכת בריאות שזקוקה לחיזוק, לתמיכה, לתקצוב ולתקנים נאותים. במיוחד בכל הנוגע לצמצום הפערים בין פריפריה למרכז, הן בנגישות לשירותי בריאות והן באיכות השירותים הניתנים".
הריאיון המלא עם השר ניצן הורוביץ
(צילום: קונטקט)
בוועידה הבוקר התייחס השר הורוביץ, כמובן, גם לזינוק בתחלואת הקורונה – והגן כאמור על הימנעותה של הממשלה מהטלת הגבלות נוקשות יותר כדי לבלום את התפשטות זן הדלתא של הנגיף. כשנשאל על ידי המנחה, שרית רוזנבלום, אם הממשלה פועלת לאט מדי, השיב: "אני לא מקבל את זה, אני חושב שאנחנו מתנהלים בצורה מאוד מוכוונת וממוקדת מטרה. אנחנו מתייחסים לשיקולים רחבים, בעינינו השיקול של ישראל פתוחה, של עבודה שממשיכה, של קיום לימודים, של שגרת חיים, מניעת אבטלה והשבתת ענפים במשק – זה שיקול מרכזי, לצד שיקול צמצום התחלואה והמגפה".
נאום הנשיא בוועידה. קרא גם הוא להגדיל את תקציב מערכת הבריאות
(צילום: משי בן עמי)
לדברי הורוביץ, "צריכה להיות הסתכלות רחבה על הקורונה, היא הולכת להיות איתנו לאורך זמן ואנחנו צריכים לפתח דרך של קיום שגרת חיים לצד הקורונה". הוא הזכיר כי ישנן מדינות, כמו אוסטרליה, שמטילות סגרים נוקשים גם בגילוי של נדבקים ספורים, בעוד במקומות אחרים כלל לא מטילים הגבלות. "אנחנו לא שם, ולא שם", הדגיש, "אני לא רוצה לעשות סגרים ואני לא רוצה לסגור ענפים ואני רוצה לפתוח את שנת הלימודים כסדרה. ראיתי מה היה בשנה שעברה ואיך תלמידי ישראל הפסידו שנה שלמה מהחיים שלהם – ולא נגיע למצב הזה. וכן, לצד זה נפעל לצמצום התחלואה".
הוא ציין בדבריו כי שוחח הבוקר עם ראש הממשלה נפתלי בנט ואמר לו כי יש להגביר עוד יותר את האכיפה על ההגבלות החדשות, ובראשן עטיית מסכה במקומות סגורים. "ראיתי שיש אכיפה אבל זה לא באמת מתקיים כמו שהייתי רוצה", אמר. "המסכות מאפשרות לעסקים להמשיך לפעול ולאנשים לעבוד אבל עם אמצעי הגנה".
גם לכניסת ישראלים דרך נמל התעופה בן גוריון התייחס, וטען כי הממשלה החדשה סתמה את הפרצה שלכאורה התקיימה לדבריו לאורך כשנה וחצי. לדבריו, גם במתחמי הבדיקות שהוקמו בנתב"ג אין כעת בדיקות: "זה רץ".
-מה הגבול שלכם?
"אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו רוצים ומצמצמים תחלואה. אין גבול שעד אליו לא נעשה כלום ואחריו נעשה סגרים, לא. ההסתכלות שונה והמדיניות שונה, לאורך כל הדרך אנו נוקטים צעדים לצמצום התחלואה – בד בבד עם קיום שגרה במשק. אי-אפשר 'שיטת אקורדיון', סגר, ביטול סגר, סגר".
-סגר לא אופציה?
"הכול אופציה אבל אני לא רואה סיבה לעשות את זה".
אתגר הרפואה בפריפריה
זרקא בוועידת הבריאות
(צילום: קונטקט)
בוועידה השתתף גם פרויקטור הקורונה הנכנס, פרופ' סלמאן זרקא, שבתפקידו המקצועי משמש כמנהל בית החולים זיו בצפת. בדבריו סירב להתייחס לאפשרות לחיסון שלישי ולהמשך התנהלות משרד הבריאות מול התפשטות המגפה, אך הרחיב בהתייחסותו לפערים בשירותי הרפואה, וליכולת להכשיר ולהעסיק רופאים שיעבדו בפריפריה.
"אני חושב שזה בהחלט האתגר הגדול שלנו", אמר. "גם של המרכז הרפואי זיו, גם של משרדי הממשלה וגם של הפקולטה לרפואה, שלא בכדי קמה בצפת ב-2011 למרות שהיא שייכת לאוניברסיטת בר אילן, מתוך הבנה שיש מספר צעדים שצריך לעשות בשביל שיהיו יותר רופאים בצפון. לפי הנתונים בארץ, מספר הרופאים לאלף בני אדם הכי נמוך נמצא בצפון. הקמת הפקולטה ופעולות נוספות כמו תמריצים, שיפור המחקר והאקדמיה ובתי החולים בצפון הם הכלים החשובים על מנת להצמיח כאן רופאים טובים - וגם להביא רופאים מהמקום שיש בו הכי הרבה, שזה תל אביב".
