אנחנו נלך לקלפיות ב-1 בנובמבר, ואנחנו לא נהיה לבד: ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן הכריזה היום (רביעי) על הקדמת הבחירות - והודיעה שייערכו ב-1 בנובמבר, בדיוק אותו היום שבו יתקיימו בחירות כלליות גם בישראל. פרדריקסן מהמרכז-שמאל, שעומדת בראש ממשלת מיעוט, אמרה שבחרה בצעד זה במטרה להקים קואליציה רחבה בתקופה של חוסר-ודאות בינלאומית.
דנמרק נמצאת לאחרונה במוקד המשבר הפוליטי העולמי. ליד המדינה נגרם בשבוע שעבר נזק לשני צינורות "נורד סטרים" המובילים גז מרוסיה לאירופה דרך הים הבלטי. מנהיגים בעולם כינו זאת חבלה מכוונת, ואילו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין - שלעברו הופנו ההאשמות - העביר אותן דווקא למערב, כשאמר בנאום הסיפוח שלו בשבוע שעבר כי "אנגלוסקסים פגעו בצינורות הגז".
"אנחנו רוצים ממשלה רחבה עם מפלגות משני צדי המרכז", אמרה פרדריקסן, שעומדת כיום בראש ממשלת מיעוט המונה מפלגה אחת - המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שלה. "בזמנים הקשים שבהם אנחנו חיים ואל מול הקשיים שהעולם מתמודד איתם - הגיע הזמן לבחון צורת ממשלה חדשה", אמרה.
מנהיגי שתי מפלגות האופוזיציה הגדולות - המפלגה הליברלית והמפלגה השמרנית - דחו את הרעיון לקואליציה עם מפלגתה של פרדריקסן. "לא נקים ממשלה ביחד עם הסוציאל-דמוקרטים. אנחנו מעוניינים במדיניות כלכליות אחרת", אמר מנהיג המפלגה הליברלית ומועמדה לראשות הממשלה, יאקוב אלמן-ינסן.
פרדריקסן, בת 44, הייתה ב-2019 לראש הממשלה הצעירה אי פעם של דנמרק, לאחר שהבטיחה לבוחרים לחזק את שירותי הרווחה - שנפגעו בשורת רפורמות כלכליות ליברליות מתחילת המאה. אחרי אחת הקדנציות הכאוטיות בתולדות דנמרק, הבחירות ישמשו כמבחן למדיניות הקורונה של הממשלה ולהתמודדותה עם האינפלציה הגואה.
לפי הסקרים, יש כמעט שוויון מוחלט בין הסוציאל-דמוקרטים בראשות פרדריקסן ומפלגות השמאל התומכות בה, לבין גוש הימין - שאותו מובילים השמרנים והליברלים. פרדריקסן זכתה למחמאות על ההתמודדות מול הקורונה, ובחירתה בסגרים בתחילת המגפה הייתה פופולרית בקרב האזרחים.
אבל החלטתה בשנה שעברה להמית את כל החורפנים במדינה מחשש להתפשטות וריאנט של הקורונה זכתה לביקורת חריפה - כשהתברר שלא היה שום בסיס חוקי לקריאה להמית את החורפנים הבריאים. מאז התמיכה בה ירדה משמעותית, והשערורייה הובילה גם לסיום השותפות הפוליטית שלה עם הסוציאל-ליברלים - שאיימו בהצבעת אי-אמון אם לא יוכרזו בחירות מוקדמות.