בשבועות האחרונים נוצר קרע שמחמיר והולך בין בכירי מערכת הביטחון, בהם שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. הם דורשים ממנו להכריע בחמש סוגיות אסטרטגיות שלדבריהם נחוצות כדי לסיים את מלחמת חרבות ברזל בזירה הדרומית והצפונית, אך לדבריהם הוא ממאן להחליט. כל הסוגיות הללו קשורות אחת בשנייה, ולדברי מקורות בכירים במערכת הביטחון נמנע נתניהו מלהכריע ובכך מונע מצה"ל מלפעול באופן שיקדם את השגת מטרות המלחמה.
ראש הממשלה נתניהו עם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, אתמול
(צילום: עומר מירון /לע"מ)
הקרע הוא כה חמור עד שניתן למצוא דמיון בינו לבין "מרד הגנרלים" ערב מלחמת ששת הימים. מדובר באירוע שהתרחש ב-2 ביוני 1967, שלושה ימים לפני שישראל הנחיתה מכה מקדימה על חילות האוויר של מדינות ערב. בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני דרשו בכירי פורום מטכ"ל דאז - בראשות הרמטכ"ל יצחק רבין והאלופים אריק שרון ומתי פלד - שראש הממשלה לוי אשכול יורה על יציאה למלחמה נגד צבאות ערב, ובעיקר מצרים, שצרו על מדינת ישראל. אשכול ורוב שריו היססו, בעיקר בגלל לחץ אמריקני וחשש מאבדות, אבל בסופו של דבר נכנעו לדרישת האלופים.
כיום דורש הצבא מראש הממשלה ומהקבינט המדיני-ביטחוני המורחב לקבל החלטות ברורות בחמש סוגיות:
• בסוגיית החטופים – להכריע אם מפסיקים את המלחמה לזמן לא ידוע כדי לאפשר עסקה כוללת בכמה שלבים או בשלב אחד. צה"ל, כנראה בתמיכת שב"כ, אומר לנתניהו שהוא יוכל להביס את חמאס בין אם המלחמה תימשך וצה"ל יכנס לרפיח, ובין אם המלחמה תידחה למועד כלשהו. צה"ל דורש להגיע למצב שבו יש לו חופש פעולה מבצעי ועליונות מודיעינית ברצועה, וכך אפשר יהיה להשלים את הכרעת חמאס בפרק זמן ארוך יותר. הצבא סבור שבפרק הזמן הזה הוא יוכל לתת ביטחון לתושבי הנגב המערבי שיחזרו לבתיהם, גם אם הכרעת חמאס תידחה לזמן מה.
בשורה התחתונה אומרים הבכירים לראש הממשלה: הגענו להישגים שמאפשרים לך להחליט לכאן או לכאן. רק תחליט.
• הסוגייה האסטרטגית השנייה נוגעת למה שמכונה "היום שאחרי". בעניין זה טוען צה"ל שחוסר ההכרעה של נתניהו, ובעיקר חוסר המעשה המדיני לגיבוש שלטון אזרחי חלופי, גורם לכך שחמאס חוזר ומתבסס באזורים שכבר טוהרו ובהם פורקו היכולות הצבאיות והגדודים של ארגוני הטרור. בצה"ל טוענים שאין טעם להיכנס לרפיח בלי שיהיה שלטון אזרחי חלופי לחמאס, כיוון שברגע שהצבא ייצא מהשטח – יחזור הארגון לשלוט באזור הגבול עם מצרים ויחדש את מנהרות ההברחה.
בצבא אומרים שבפני ישראל יש רק שתי חלופות אפשריות. האחת: ממשל צבאי שיחייב את צה"ל לגייס שתי אוגדות שישהו דרך קבע ברצועה וינהלו אותה. השנייה: שראש הממשלה יגיע להסכמה עם האמריקנים על הרכבת גוף שלטוני מקרב אנשי פת"ח ברצועה, בגיבוי ובחסות כוח בין-ערבי שירכיבו איחוד האמירויות, מצרים, ירדן ואולי גם סעודיה ובחריין.
הצבא אמנם סבור שהרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן לא יכולה לשלוט בעזה באופן מלא במקום חמאס. עם זאת, שלטון המורכב מאנשי פת"ח תושבי הרצועה, בהסכמה בשתיקה של אבו מאזן ואנשיו, ובעיקר בגיבוי כוח משימה בין-ערבי, יכול לעשות זאת ואף לסייע במימון שיקום ההרס שנגרם במלחמה.
אלא שפתרון שכזה יחייב את נתניהו ואת ממשלתו להיענות לדרישת ממשל ביידן ולהסכים עקרונית לפתרון שתי המדינות. צה"ל לא נוקט עמדה בשאלה זו, אבל בעצה אחת עם שב"כ הוא דורש מראש הממשלה לקבל החלטה וליישם אותה במהירות. "אנחנו נעמוד בכל החלטה שהוא והקבינט יקבלו", אומרים שם, "רק שיגידו סוף סוף מי יחליף את שלטון חמאס ויאפשרו לנו להכריע". בצבא טוענים שנתניהו משיב לבכירי מערכת הביטחון בסוגייה זו: "קודם תכריעו את חמאס ואחר כך נחליט מי יבוא במקומו". בצבא מתעקשים שהיעדר ההחלטה מוביל למצב מסוכן שבמסגרתו מתמוססים ההישגים הצבאיים של המלחמה.
• הסוגייה השלישית היא הכניסה לרפיח. צה"ל טוען כבר חודשים שיש לו תוכנית בת-ביצוע לפינוי כמיליון עקורים שמצאו מחסה בעיר, ואז לתמרן לתוכה ולסביבותיה בשלבים כדי לפרק את שלושת הגדודים של חטיבת רפיח של חמאס ואת אנשי הג'יהאד האיסלאמי שנמצאים בה. הרמטכ"ל הלוי אישר כבר כמה פעמים את התוכניות - הן לפינוי העקורים והן למבצע הצבאי - אבל נתניהו, בלחץ ממשל ביידן, לא מוכן עדיין לתת את ההוראה.
תיעוד מרחפן: אלפי אוהלים לפליטים ברפיח
(צילום: רויטרס)
בצבא מודים שמדובר בהחלטה לא קלה, הן בגלל החשש לגורל החטופים שחלק ניכר מהם כנראה נמצאים ברפיח (ואשר חמאס והג'יהאד האיסלאמי עלולים לפגוע בהם בתגובה לפעולה או כמנוף לחץ לעצירתה), והן משום שהם מכירים במשמעות הלחץ הבינלאומי.
שר הביטחון גלנט ובכירי המטכ"ל משוכנעים שצריך יהיה להיכנס לרפיח כדי שלא לאפשר לחמאס לשקם שם את כוחו עם סיום המלחמה ולחזור ולשלוט במעברים לסיני, שדרכם הוא יוכל לחזור להתחמש ולהצטייד. עם זאת, בצה"ל סבורים שהתמרון לתוך רפיח יכול להידחות לזמן מה בכפוף להחלטה אסטרטגית שתתקבל בעניין שחרור החטופים.
בצה"ל מותחים ביקורת קשה על נתניהו שעדיין לא הורה להתחיל בפינוי העקורים לעבר המחסות שהוכנו עבורם באזור חאן יונס ובחוף הים מצפון למוואסי. בצבא ובשב"כ מבחינים שחמאס נמצא בלחץ מפני פעולה אפשרית, ולטענתם את הלחץ הזה צריך היה להגביר מזמן על ידי התחלת פינוי העקורים (מהלך שאמור לארוך 4-3 שבועות). אבל נתניהו, תחת הביקורת הבינלאומית, מסרב לתת את ההוראה ומונע את הפעלת מנוף הלחץ הצבאי על חמאס.
• הסוגייה הרביעית היא סיום העימות בצפון. במערכת הביטחון טוענים שהמשך "נרמול" מלחמת ההתשה עלול לקבע את המצב, ותושבי הגליל לא יוכלו לחזור לבתיהם במשך שנה או יותר. בצה"ל מסכימים שההחלטה אם לצאת למלחמה מוגבלת להרחקת חיזבאללה מהגבול, או להמתין להסדרה דיפלומטית בהתאם להחלטת 1701 של מועצת הביטחון, צריכה להתקבל רק אחרי שתושג יציבות והכרעה ברורה בדרום. הכרעה כזאת נחוצה הן כדי להבהיר לחסן נסראללה שלמאמציו אין תוחלת ובכך כנראה לסיים את הלחימה, והן מפני שבמקרה של מלחמה - צה"ל מעוניין לרכז את כל כוחו ועוצמתו בצפון ולא לפצל אותם עם החזית בדרום. בנוסף, דרושה גם הסכמה אמריקנית שתלויה כאמור בהחלטה לגבי היום שאחרי בעזה ולגבי הנורמליזציה עם סעודיה.
• הסוגייה החמישית היא תקציב הביטחון, שלגביו קיים חוסר בהירות והוא חשוב בעיקר לגבי ההיערכות להתמודדות אפשרית עם איראן. גם ההחלטה לגבי היום שאחרי בעזה תשפיע על ההתמודדות עם איראן, מפני שהיא תקבע אם ניתן יהיה לגבש קואליציה אמריקנית, ישראלית וערבית.
כאמור כל ההחלטות האסטרטגיות הקריטיות הללו קשורות ומותנות זו בזו, לכן מערכת הביטחון כולה, בהובלת השר גלנט, הרמטכ"ל הלוי וכנראה גם ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דדי ברנע, דורשים מנתניהו לקבל החלטות. שני מקורות בכירים אמרו ל-ynet שאם ראש הממשלה והקבינט המורחב לא יקבלו החלטה - ראשי הצבא וגלנט עשויים לנקוט צעדים שעד כה נמנעו מהם.
לדברי אותם מקורות, רבים מבכירי צה"ל עשויים להודיע בתוך חודשים לא רבים על החלטתם לפרוש עקב חלקם במחדלי 7 באוקטובר, ועובדה זו מקלה עליהם להבהיר לנתניהו את עמדתם. לטענתם, הם רוצים לסיים את המלחמה בהכרעת חמאס והרחקת חיזבאללה מגבול הצפון כדי לתקן את הנזק האסטרטגי שנגרם למדינת ישראל ביום הטבח, אבל אם חוסר ההחלטה של ראש הממשלה מחמיר את הפגיעה בהרתעה, ולא מאפשר להשיג את התוצאות הנדרשות למלחמה, אזי אין טעם להמשיך ולדשדש. הלך הרוח הזה רווח בקרב חלק ניכר מבכירי מערכת הביטחון והם לא שומרים זאת לעצמם: בימים האחרונים הם הבהירו זאת לנתניהו ולשרי ממשלתו.
גורם מדיני מסר בתגובה כי "מי שקיבל ומקבל את ההחלטות זה ראש הממשלה נתניהו, אבל יש מי שמנסים לסכל את החלטותיו, לרבות בעניין רפיח, באמצעות תדרוכים שקריים". לדבריו, "הדברים יובהרו הערב בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני".
