הדס קליין בבית המשפט, היום
תחילה שאלה נגב על הפריצה לכספת בביתה של קליין. "אתמול בחקירה של עו"ד חדד בנושא גניבת הכספת בביתך, עלתה טענה על חשד שהיה לך שתיארת בעדות בחקירה ואתמול חזרת עליה. לא ניתן לך זמן להסביר. האמירה הזו ש'אולי למוזס יש קשר לגניבת הכספת' נאמרה בהומור?", שאלה הסנגורית את קליין.
קליין הבהירה שכן: "מסכימה. רציתי לומר שברגע שנגנבה הכספת, ארנון הודיע לשורת אנשים, לנתניהו ושרה ויוסי כהן ראש המוסד, הרצוג, גם למוזס".
נגב: "כי ארנון רצה לייצר דרמה".
קליין: "נכון. זה נאמר כי תהינו מי יכול להיות. זה היה בטוב, לא מעבר לזה".
קליין סיפרה שהכירה את מוזס מתוקף תפקידה כעוזרת של מילצ'ן והייתה על הקו כשהשניים שוחחו. מוזס היה מתקשר אליה, לדבריה, כשרצה לדבר עם מילצ'ן. קליין אישרה שהיו שיחות ארוכות בין השניים.
"אני מאשרת שדיברו על נתניהו", אמרה קליין. היא אישרה ששמעה ממוזס בזמן אמת על חוסר האמון שלו כלפי נתניהו. קליין אישרה גם שמילצ'ן היה מעורה בחיים הפוליטיים בישראל ושימש לעיתים כמעביר מסרים בין נתניהו ומוזס, משום שהיחסים בין ראש הממשלה לשעבר והמו"ל היו לא טובים. לדבריה, מילצ'ן רצה ליישב מחלוקות ולכן העביר מסרים בין השניים, מוזס היה "סקפטי".
קליין אישרה שהיו שיחות על החינמון ישראל היום. "אני זוכרת (שדיברו – ג"מ) על ההחלטה לעשות תפוצה שלהם בשישי-שבת, שזה דבר מאוד מהותי, שארנון נדרש לשיחות מרובות בנושא זה", אמרה קליין.
נגב: "האם זה נכון שנוני, בשיחות עם ארנון, דיבר על פגיעת ישראל היום בעיתונות בארץ, על התופעה שהעיתון מחולק בחינם, על המוכנות של אדלסון להפסיד מאות מיליונים?".
קליין: "כן. זה היה דבר מאוד מהותי וארנון נלחם בשיחות מול כולם".
קליין הוסיפה כי "רוח הדברים הייתה כזו. הורגש שם כאב (אישי של מוזס). שמעתי שארנון אמר לנוני שנתניהו מבין שהוא צריך לטפל בסוגיה. אני יודעת שהוא עשה דברים אופרטיביים, לדבר עם שלדון ומירי אדלסון. ארנון עשה כמיטב יכולתו לנסות להשפיע, עשה שיחות הלוך ושוב".
לדברי קליין, "ארנון ידע שעל פיו של נתניהו ייפול דבר בסוגיה, אם יגיד לאדלסון לא להוציא גרסה של ישראל היום בשישי-שבת אז זה יקרה. נוני רואה את העסק שלו כמשפחתי, ארנון חש את הכאב הזה, שזה יכול לפגוע בנוני, בעסק המשפחתי שלו, וכאב לו מאוד על זה. ארנון ניסה לתווך בין הצדדים, לעצור את הרעיון הזה".
נגב: "אמרת שנתניהו רואה במוזס כמי שמנסה לפגוע פוליטית בו".
קליין: "כן, ארנון אמר כך".
קליין אישרה שמילצ'ן אמר ש"אדלסון מוכן להפסיד עשרות מיליונים לטובת נתניהו" בשיחה עם מוזס. עוד אישרה שמילצ'ן אמר ש"הטענה של נתניהו שרודפים אותו בתקשורת הישראלית ובידיעות להפיל אותו". לדבריה, "גברת נתניהו אמרה לי גם, שיש כעס רב".
נגב: "איך נוני הגיב?"
קליין: "נוני לא קיבל את זה, הוא אמר שהוא לא קשור לתוכן של הדברים ולא מעורב בדברים האלו כעורך עיתון. הוא הכחיש טענות לפרסום מכוון. נוני אמר שאין לו שום קשר לפרסום כזה או אחר, הוא לא יודע מה הולך לצאת, לא בודק עם העיתונאים כי אסור לו".
נגב: "תאשרי לי שלא שמעת את מוזס מאיים בשימוש בעיתון כלפי משפחת נתניהו?"
קליין: "חד משמעית לא".
היא הוסיפה שלא שמעה איום כלשהו בשימוש בעיתון, אך "הייתה תרעומת איומה על ההפצה בשישי-שבת".
נגב: "ארנון היה מעורב ברצון של נתניהו למצוא משקיע וקונה לידיעות"?
קליין: "ארנון לא מצא לקוחות שמתעניינים בזה. הוא קיבל שמות והתבקש לסייע ולדבר איתם. אני חושבת שפאקר היה אחד מהם".
נגב: "לנתניהו היה רצון ש'ידיעות אחרונות' יימכר".
קליין: "כך זה נראה".
נגב: "(על) למכור לארנון דובר?".
קליין: "הוא אמר לשלדון שאם לא יגיעו לעמק השווה, ארנון יהיה מוכן להשלים".
נגב שאלה גם על הקשר בין מוזס ופאקר. קליין אמרה כי "הגיוני שארנון הכיר ביניהם. הם נפגשו בהרצליה עם פאקר, אולי גם עם צוותו, הייתי שם. לא זוכרת אם ארנון היה".
אז סיפרה קליין על רצף פגישות בין נתניהו לפאקר ובין פאקר למוזס: "יונתן (הנהג של מילצ'ן) לקח את פאקר לבלפור. הוא ישב עם נתניהו וגם עם שרה להבנתי. ואז נסענו איתו למשרדים של נוני בתל אביב. ג'יימי נכנס לנוני. כשהוא יצא, באוטו הוא כבר דיבר איתנו שהוא מצטער, הוא לא יכול לעשות את זה. היה נרעש, לא שאלתי אותו למה. אמרתי לו, 'אתה לא חייב לעשות כל דבר שאומרים לך'. נסענו חזרה לירושלים, הוא נפגש עם הזוג נתניהו".
נגב: "הבנת שהוא נסער ממשהו שמוזס אמר?".
קליין: "לא, לא. אני מדייקת, הוא היה נסער כי היה צריך לחזור לנתניהו ולומר שהוא לא מסוגל לעשות את זה".
נגב: "השיח בין נוני ופאקר היה באווירה טובה?".
קליין: "מאוד. הם אמרו הדדית דברים טובים. מאשרת שג'ימי אמר שישמח להיפגש שוב. ג'ימי חיבב מאוד את נוני ונוני אמר גם שמחבב את ג'ימי".
