במשך 50 ימים הם הוחזקו בשבי, בחדר מבודד עם חטופה נוספת שנותרה עדיין בעזה, ובסוף השבוע נעם אור בן ה-16 ואחותו עלמה בת ה-13 השתחררו סוף-סוף וחזרו לישראל במסגרת הפעימה השנייה בעסקה מול חמאס. אבל את פניהם בישראל לא קיבלו הוריהם: האמא יונת נרצחה בטבח בקיבוץ בארי, ואביהם דרור נחטף גם הוא לעזה וטרם שוחרר.
דודם של האחים סיפר לכלי תקשורת בעולם כי לאורך תקופת השבי נעם ועלמה כלל לא ידעו שאמם נרצחה ב-7 באוקטובר. הדוד, אהל בשוראי שמתגורר בפיליפינים, סיפר לרשת CNN כי המחשבה על האיחוד עם אמם חיזקה את השניים במהלך התקופה הממושכת והנוראית בעזה, וכי הם קיבלו את הבשורה המרה רק כששוחררו בשבת והתאחדו עם בני משפחתם – בהם אחיהם הגדול יהל, בן 18 שנמצא בשנת שירות ובזמן הטבח שהה בצפון.
"החלום התנפץ", אמר בשוראי בשיחה עם CNN. "אחותי, אמם, נרצחה ב-7 באוקטובר. הילדים לא ידעו את זה. חשבנו שהם היו ביחד בזמן החטיפה, אבל למעשה הם נפרדו זה מזה מהרגע הראשון. כשהם חצו חזרה את הגבול והתאחדו עם סבתא שלהם ועם אחיהם הגדול, החדשות הראשונות שהם נאלצו להתמודד איתן היו שאימם כבר לא בין החיים", סיפר. "זה היה רגע נוראי וטראומטי עבורם".
בשוראי התראיין גם ל"גרדיאן" הבריטי, וסיפר לעיתון כי גם על חטיפת אביהם נעם ועלמה לא ידעו עד ששוחררו. רק כששני האחים השתחררו למדו מהם קרוביהם על הזוועה שחוותה המשפחה במתקפת הטרור של חמאס. לדברי בשוראי האחים סיפרו שהם והוריהם התחבאו בממ"ד בבוקר השבת השחורה: "כשמחבלי החמאס הציתו את הבית שלהם כדי לאלץ אותם לצאת החוצה מהממ"ד, הילדים קפצו מהחלון וניסו להתחבא במקום אחר בקיבוץ, אבל המחבלים מצאו אותם ולקחו אותם לעזה במכונית שגנבו משם. הם שמו את נעם בתא המטען ואת אחייניתי מקדימה עם שמונה מחבלי חמאס אחרים".
בריאיונות שהעניק סיפר בשוראי כי על פי עדותם, נעם ועלמה לא הוחזקו בעזה בתוך מנהרה, אלא בתוך חדר בבית כלשהו שבו שהו עם חטופה נוספת. אביהם לא הוחזק יחד עמם. בשוראי הדגיש כי התקופה בשבי הייתה עבורם "נוראית" וכי למרות שלא הוחזקו מתחת לאדמה, "קרו דברים אחרים שהפכו את החוויה לקשה, קשה מאוד". הדוד ביקש שלא להרחיב יותר מדי על אותם קשיים במהלך השבי, כדי לא לפגוע ברגשות המשפחות שיקיריהן עדיין חטופים.
נעם ועלמה, הוא מציין, פיתחו קשר הדוק עם החטופה השלישית, שטרם שוחררה: "שאלתי אותם איך הם הצליחו לשרוד והם אמרו שהם תמכו זה בזה בשלישייה הזו, אם אפשר לקרוא לזה כך. וכאשר מישהו היה מדוכדך, האחרים עודדו אותו ונתנו לו תמיכה נפשית".
4 צפייה בגלריה
הלווייתה של יונת, אמם של שני האחים שנחטפו. האבא דרור עדיין בעזה
(צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
לפני ששוחררו, מספר בשוראי, המחבלים שהחזיקו בהם ביצעו "תחבולה" שמטרתה להערכתו הייתה למנוע מהחטופה השלישית לדעת שנעם ועלמה חוזרים לישראל: המחבלים סיפרו להם שהם הולכים לשירותים, אבל אז אזקו אותם וכיסו את עיניהם – והובילו אותם לרכב שהסיע אותם למקום שבו הועברו לידי הצלב האדום. "הם ניסו להסתיר את זה מהאישה שנותרה מאחור, לבדה, ואולי זה היה כדי להפעיל עליה לחץ פסיכולוגי".
דודם של שני האחים מציין כי למרות הזוועות שחווה, נעם הביע כששוחרר חמלה כלפי העזתים שחיים ברצועה. "כאשר הם צעדו (מהרכב של מחבלי החמאס) אל הצלב האדום, הם החזיקו ידיים ונעם אמר לאחותו שהוא מרגיש צער בגלל שהם מוקפים בעזתים, אזרחים. הוא אמר, 'אני מצטער עליהם בגלל שהם נשארים פה, ואנחנו הולכים הביתה'", אמר בשוראי.
4 צפייה בגלריה
בדרך לרכב של הצלב האדום, נעם אמר על העזתים שהקיפו אותם: "אני מצטער עליהם, הם נשארים פה ואנחנו חוזרים הביתה"
(צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
בשיחה עם ה"גרדיאן" ציין הדוד כי האחיינים שלו "בסדר", אבל הוא הביע חשש מהטראומה שחוו ומהשלכותיה. "לעלמה היו חיוך ענקי ועיניים נוצצות", הוא סיפר על הרגע שבו שוחח לראשונה עם האחים אחרי השחרור, בשיחת זום. "אני לא מפסיק לחשוב: מה נמצא מאחורי העיניים הנוצצות הללו? מה נמצא אצלם עמוק בפנים, אחרי החוויה הנוראית הזו? קשה לי מאוד להעריך".
