על רקע חוסר ההתקדמות במשא ומתן עם הסתדרות המורים, במשרד האוצר גיבשו מסמך רשמי שהגיע היום (ה') לידי ynet ומפרט את השינויים הנדרשים מבחינתו בתנאי ההעסקה של עובדי ההוראה. המסמך לא עוסק בשכר ומתמקד בשינויים בימי החופשה, ביטול המשרות החלקיות והקלה בהליך הפיטורים. לפחות לעת עתה, נראה כי מדובר בהצעה האחרונה של האוצר במו"מ.
מבחינת משרד האוצר, אחת הדרכים להגדיל את השכר היא להעלות באופן הדרגתי את היקף המשרה המינימלי למורים מחצי משרה למשרה מלאה "לאורך מספר שנים". במסמך צוין כי היקף המשרה המינימלי יעלה ל-70% כבר בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ד). שר האוצר אביגדור ליברמן הדהד היום באולפן ynet את הדרישה הזו, ואמר "יותר מדי מורים מועסקים בחלקי משרה, ואנחנו צריכים יותר מורים".
3 צפייה בגלריה
כדי להעלות שכר, האוצר מציע - להגדיל היקף המשרה. הפגנת מורים מול משרד האוצר, בשבוע שעבר
(צילום: גלעד כהן)
המסמך גם מדגיש את הצורך במתן תמריצים למורים "מצוינים" כהגדרת המשרד. בין היתר, משרד האוצר רוצה להעניק למנהלי בתי הספר סכום כסף בגובה ממוצע של 36 אלף שקלים בשנה, אותו הם יוכלו להוציא כראות עיניהם על מורים "מצטיינים" שיסכימו לקחת על עצמם תפקידים נוספים בתוך בית הספר.
בנוסף, הועלתה הדרישה לתת אפשרות למנהלים להעסיק עד 10% מעובדי ההוראה בחוזים אישיים, עליהם לא יחולו החוזים הקבוצים. ליברמן התייחס גם לדרישה הזו, ואמר "אי אפשר להביא מישהו באמת מוכשר שיש לו המון הצעות בשוק הפרטי - מההייטק, מהתעשייה או מהאקדמיה - אם אתה לא נותן לו חוזה כזה".
ריאיון עם שר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: נויל האריס)
מעבר לחוזים האישיים, המסמך מתייחס לגמישות התעסוקתית של עובדי ההוראה בהיבטים נוספים. בין היתר, נכתב כי יש להעלות את פרק הזמן המינימלי אחריו אפשר לקבל קביעות משנתיים לחמש שנים. בנוסף, צוין כי הליך הפיטורים יעבור שינויים כך ש"מורה שאינו מתאים לבית ספר מסוים, המנהל יוכל לפטר אותו בהליך מהיר תוך התערבות מינימלית של משרד החינוך". לאחר מכן, המורה המפוטר יוכל לחפש משרת הוראה חדשה "בלי התחייבות קשיחה של משרד החינוך לגביו".
שר האוצר התייחס באולפן ynet גם לחוסר הסנכרון בין ימי החופש של המורים לימי החופש במשק, ואמר "יש בסך הכול 45-46 ימים לא מסונכרנים, ואנחנו רוצים לסנכרן לפחות עשרה ימים - זה התחלה גדולה להורים וזה חיסכון של 200 מיליון ש"ח למשק יהישראלי כולו". עשרת הימים המדוברים מוזכרים גם כן במסמך, והם שלושת ימי האיסרו חג, תענית אסתר, ל"ג בעומר, וחמישה ימי חופשה לפני פסח. לפי ימי החופש, חמישה מימי החופש יעברו לימי שישי, שלושה לחופש בימים בין יום כיפור לסוכות, ושנים יהפכו לימי חופש לבחירתם של המורים.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה למסמך: "אנחנו לא ננהל את המשא ומתן דרך התקשורת".
המו"מ התקוע עם הסתדרות המורים עלול להוביל לשביתה ב-1 בספטמבר, אבל נדמה שסכנה דומה נשקפת גם מכיוון ארגון המורים העל-יסודיים. בתחילת השבוע, יו"ר הארגון ארז אמר כי אם האוצר לא יגיע עמו להסכמות בימים הקרובים, שנת הלימודים לא תיפתח בתיכונים.
משרד האוצר הגיב היום לשיבושים מול ארז, וציין כי "בשבועות האחרונים התנהל משא ומתן עם ארגון המורים על הרפורמה בבגרויות ומעבר לחמישה ימי לימודים. הנושאים האלו הגיעו לסיכום בין הצדדים שהיה צפוי להיחתם, אך הבוקר דרש רן ארז כי ייחתם איתו הסכם שכר כולל".
עוד נמסר ממשרד האוצר: "כיו"ר ארגון עובדים ותיק ומיומן, ארז יודע שאין אפשרות להגיע להסכם שכר כולל תוך שבוע, לכן לא ברורה לנו ההתנהלות שלו, שמטרתה היחידה היא לפגוע בתלמידי ישראל ולהוסיף שמן למדורה של הסתדרות המורים. אם הוא מעוניין לחזור לשולחן המשא ולסגור את הנושא שסוכמו עד כה, כפי שהודיע שיעשה, נציגי מרכז השלטון המקומי, משרד האוצר ומשרד החינוך ממתינים לשובו".
בתגובה לדברי האוצר, רן ארז מסר: "משרד האוצר מנהל את המשא ומתן כמו בבזאר טורקי, ולאחר שיש הסכמות מעלה קושיות מן היקב ומן הגורן, על מנת להביא לפיצוץ. האוצר סירב לחתום על הסכם קיבוצי הכולל רפורמה בבחינות הבגרות, כפי שכבר סוכם בין ארגון המורים לבין שרת החינוך. יתרה מזאת, האוצר סירב לחתום על קיצור שבוע עבודה ועבודה מהבית כפי שסוכם עם משרד החינוך לאחר מו"מ של חודשים. האוצר אף סירב להתייחס ולהסכים לתיקון תנאי העבודה של המורים, נושאים שאינם עולים כסף כלל, ובסופו של דבר הוא סירב לנהל אתנו מו"מ על שכר המורים בטענה שלא נותר מספיק זמן עד ספטמבר, למרות שנושאים אלה הועלו בפניו כבר מחודש פברואר ולמעשה לאורך כל חודשי הקיץ".
