תיעוד: לוחמי צה''ל מיפו את בתיהם של המחבלים שרצחו את רס"ן בר פלח
(צילום: דובר צה''ל)
המציאות המורכבת ביהודה ושומרון, לצד הפיגועים שמתגברים והיחלשות הרשות הפלסטינית מדירים שינה מאנשי מערכת הביטחון. מלבד המאמץ המבצעי שכולל איסוף ואיתור מודיעין, מעצרים וסיכולים, הוחלט בישראל לחזק השנה האחרונה את מערך היתרי התעסוקה של הפלסטינים בבחינת "מקלות וגזרים" בהתאם למצב הביטחוני.
לפי גורם ביטחוני, ההחלטה לשלול את היתרי התעסוקה מתושבי כפר דאן, שממנו יצאו המחבלים שהרגו את רס"ן בר פלח ז"ל, התקבלה אחרי שיקולים משמעותיים. "יש שם בין מאות לאלפי פלסטינים עם אישורים, וזו מכה משמעותית עבורם", הסביר הגורם. "הסוגיה הזו תמיד צפה אחרי פיגועים, כי אנחנו רואים את כל הסנסורים מתחילים לעלות. שאלות ששולחים לפייסבוק של מתאם פעולות הממשלה בשטחים על פתיחת המעבר וקריאות שלא להעניש בצורה קולקטיבית".
במערכת הביטחון מרגישים שהציבור הפלסטיני חרד לאחר כל אירוע משמעותי, ומנסה להבין אם זה פוגע בו. "אם עושים סגירה נקודתית, השטח מיד מתנהג בהתאם", אמר הגורם. "ברמה הקולקטיבית, אחרי שמחליטים לסגור את המעברים לג'נין או במתיחות ביטחונית באופן כללי, הרבה תושבים בנפת ג'נין שנמצאים בישראל מחליטים שלא לחזור, כי הם חוששים שלא יוכלו להגיע לעבודה".
הגורם ציין כי "את מי שהופך למנוע ביטחונית (פלסטיני שהיתר העבודה שלו נשלל) אנחנו רואים אותו בחלונות קבלה. זה מאוד מפריע להם". לדבריו, במערכת הביטחון למדו שהמאמץ הקינטי-מבצעי הוא לא המענה היחיד נגד הטרור. "יש גם את המאמץ האזרחי, מנסים למנוע מהאזרח להיכנס למעגל הטרור, שם הוא יפגוש כבר את כוחות צה"ל ושב"כ. כך הוא לא יחשוב 'מאיפה אני משיג נשק', אלא 'איך אני מתדלק את המלגזה'".
המטרה של ישראל היא לייצר מנופי לחץ כדי שהתמיכה בטרור תייצר הפסדים לארגוני הטרור ולכל המעוניינים לבצע אותם. במסגרת מדיניות "מחיר ההפסד", במערכת המתאם לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מנעו בשנה האחרונה את כניסתם לישראל של כ-2,500 קרובי משפחה של מחבלים פלסטינים שביצעו פיגועי טרור נגד ישראלים.
10 צפייה בגלריה
מחסום קלנדיה. ישראל מנעה את כניסתם של 2,500 קרובי משפחה של מחבלים פלסטינים
(צילום: AFP)
ולמרות זאת, גורמים במערכת הביטחון לא מתייחסים לשלילת ההיתרים כאל "קניית שקט נקודתי זמני", אלא מהלך שמשפיע בטווח הארוך, בשל ההשפעה הנוצרת על הכלכלה ופרנסת המשפחות. "הדבר הזה הוא מעגל, גלגל שמייצר רווחה", אמר גורם במערכת. "פועל שעובד לא מתעסק בהישרדות או בהתנגדות, וביהודה ושומרון זה אפילו עוד יותר מורגש משום שזה בדמם של הפלסטינים".
הגורם ציין כי האינטרס הישראלי הוא שהפלסטינים יעבדו כדי לשמור על היציבות. "אנחנו מבינים את זה מהחקירות, המניעה הביטחונית פוגעת בהם. אנחנו שואפים לייצר את מחיר ההפסד כדי שכל מחבל, לפני שיעשה פיגוע, ידע שכל בני המשפחה שלו לא יוכלו לעבוד בישראל. זה כמו הריסת בית". הוא הוסיף כי "אם המחבל אומר שהמשפחה שלו תרוויח כסף על הפיגוע והיותו שהיד עם מעמד, תהילה וכבוד, אנחנו מייצרים משוואה אחרת ואטרקטיבית יותר".
כך לדוגמא, בתחילת חודש מאי עצר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן, את היתרי הכניסה לישראל של תושבי הכפר רומאנה שליד ג'נין למשך כשלושה שבועות בעקבות הפיגוע שביצעו שני תושבי הכפר באלעד במוצאי יום העצמאות.
לדברי הגורם, מניעת היתרי העבודה לא מתרחשת בלחיצת כפתור - והיא לא עונש קולקטיבי. "יש לנו הרבה שיח בנושא. יושבים על השמות ובוחנים גם ערעורים", אמר. כמו כן, אחד מהיתרונות של הענקת היתרי עבודה זה שהמעקב והפיקוח על הפועלים שנכנסים לישראל הוא קל יותר.
המספרים שמאחורי ההיתרים
מדי יום מגיעים משטחי הגדה כ-112 אלף פלסטינים עם אישורי עבודה, ובנוסף אליהם עוד כמה רבבות עם היתרים לחיפוש עבודה. בנוסף, כ-38 אלף פועלים עובדים בהתנחלויות ועוד כמה אלפים פועלים ללא היתרים (שוהים בלתי-חוקיים) שעם הגברת הכוננות בקו התפר מספרם ירד דרמטית.
בסך הכול מדובר בכ-170 אלף פועלים - עלייה משמעותית מהשנים האחרונות כחלק ממדיניות שהוביל בין היתר ראש השב"כ רונן בר, שרמז השבוע לסינוואר על ההחלטה שהוא צריך לקבל: "או מילים (הסתה, אב"ק), או פועלים". במתפ"ש הובילו מהלך ביחד עם שר הביטחון בני גנץ כדי להגדיל את מכסות הפועלים, בעיקר בתחום הבנייה, מה שמשפיע על היקפי הבנייה בישראל ועל מחירי הדיור.
כמו כן, אחרי הגדלת המכסות ביקשו במתפ"ש לממש את ההליך באופן מהיר יחסית. במתפ"ש ייצרו חיבורים בין מעסיקים ישראלים לפועלים פלסטינים - ותוך חודשיים התמלאו כל המכסות. רק שלשום נערך כנס מעסיקים ומועסקים בהשתתפות של כ-350 ישראלים. בנוסף, תהליך בקשת רישיון תעסוקה עבור מעסיק ישראלי עבר להתנהל באופן מקוון לחלוטין, וללא צורך בהגעה למרכזי תעסוקה.
נתון משמעותי נוסף הוא פערי השכר העצומים בין ישראל לשטחי הרשות. ממוצע השכר לפועל פלסטיני בישראל עלה בשנים האחרונות מ-5,000 שקל לכ-8,000 שקל נטו, בעוד שבשטחים ירוויח הפועל כ-3,500 שקל. פערי השכר יצרו מציאות חדשה שבה הפלסטינים שעובדים בישראל הפכו מבני המעמד הבינוני לבני המעמד הגבוה. "הפועל הפלסטיני חושב על העתיד שלו שלושה דורות קדימה. הוא מדבר על רכישת בית לבן או מימון לימודים. זה אירוע משמעותי", ציין גורם ביטחוני. "צריך לזכור שתעסוקה על-ידי ישראלים זה מקום העבודה השני בגודלו ביהודה ושומרון, כשהמקום המרכזי הוא הרשות הפלסטינית שמספקת תעסוקה גם בתחום האזרחי וגם במנגנוני הביטחון".
לפי נתוני מערכת הביטחון, התעסוקה בישראל מהווה 35% מהתל"ג הפלסטיני, כך שכל סגר שישראל מטילה על שטחי הרשות הוא משמעותי. לפועלים, מסבירים במערכת הביטחון, יש מעמד אחר. "קיים אפילו רצון להיות חבר של פועל, ולו רק שביום מן הימים המנהל יבקש ממנו המלצה לעובד", אמרו גורמים במערכת. "הפועלים הפלסטינים מהשטחים זה עניין שמגלגל תהליכים אחרים, כי לכל פועל מתוך כ-150 אלף הפלסטינים שמועסקים ישירות יש 6-5 בני משפחה. אנחנו מדברים על כמיליון איש שמתפרנסים מהיד הישראלים ומקבלים ממנה כסף".
למרות הכוננות הביטחונית, הבוקר הוחלט להפעיל את נוהל "דור טו דו", שעיקרו שינוע משאיות פלסטיניות ישירות מדרום השטחים לעסקים בישראל. עד כה עברו המשאיות בידוק במחסום, והמשא שלהן הועבר למשאיות ישראליות שנסעו למפעלים. היום, לאחר השלמת בניית התשתית הביטחונית, עוברות המשאיות הפלסטיניות ישירות ליעדן. "כבר מהשעה 05:00 ראינו תור של משאיות במעבר", סיפר גורם ביטחוני.
אפקט עלות השחר
דוקטרינת היתרי התעסוקה ככלי להורדת רף הטרור וכמנוף לייצור לחץ, הופעלה בהצלחה במבצע "עלות השחר" בעזה. במערכת הביטחון סבורים שאחת הסיבות לכך שחמאס לא הצטרף לסבב הלחימה הייתה סוגיית הפועלים. "בסופו של דבר חמאס הוא הריבון בעזה, וצריך לתת דין וחשבון לאזרחים", אמר הגורם ל-ynet. "הוא צריך לתת להם אופק כלכלי ויותר מכך, להסביר למה עזתי שהרוויח בישראל אלפי שקלים ייאלץ לוותר על זה בגלל טילים או הכוונת טרור. חמאס בהקשר הזה שונה מהג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני שלא נותן דין וחשבון לאזרחים. זה מנוף לחץ שנוצר ע"י המערכת".
10 צפייה בגלריה
במערכת הביטחון מעריכים: חמאס לא הצטרף ללחימה בשל סוגיית הפועלים. מעבר ארז
(צילום: רועי עידן)
בעזה ההבדלים משמעותיים עוד יותר. פועל פלסטיני ברצועה מרוויח כ-60 שקל ליום, וגם מצב האבטלה אינו מזהיר כששיעור המועסקים עומד רק על 50%. אותו פועל ירוויח בישראל כ-400 שקל ליום - וברגע אחד מצטרף לעשירון העליון בעזה. "זאת לא ערובה לשקט, אבל יש פה כלי נוסף שנוצר ואפשר להשתמש בו", ציין גורם ביטחוני.
עולם היתרי הבנייה מקבל כעת משנה תוקף בגלל החלטת מערכת הביטחון ללכת עליו ביתר שאת, והמתפ"ש, אלוף רסאן עליאן, שמוביל מטעם ישראל את הנושא, קידם בשנה האחרונה צעדים תקדימיים בנושא. לצד הכנסת הפועלים העזתים והעלאת מכסות העובדים מהגדה, הפלסטינים מקבלים את השכר באופן מקוון ומערכת הביטחון שיפרה את הכלים הדיגיטליים להנגשת היתרי העבודה.
