הכישלון של תלמידי ישראל במבחן המתמטיקה הבינלאומיים TIMSS אינו יורד מסדר היום הציבורי, ובצדק. המשבר במקצוע אינו חדש: הקורונה , סבבי הלחימה ועיצומי המורים רק העמיקו אותו. הכתובת הייתה על הקיר, ולכן התדהמה והזעזוע שהביעו גורמי מקצוע העוסקים בהכשרת מורים גובלת בצביעות, בלשון המעטה.
כולם ידעו. כבר לפני יותר משני עשורים זיהו במשרד החינוך שאחד הגורמים המרכזיים למשבר הוא מחסור במורים - בכמות ובאיכות
כולם ידעו. כבר לפני יותר משני עשורים זיהו במשרד החינוך שאחד הגורמים המרכזיים למשבר הוא מחסור במורים - בכמות ובאיכות. יתירה מכך, התברר שבבתי הספר היסודיים מי שמלמדים מתמטיקה הם מורים כלליים, שאינם מוכשרים ללמד את המקצוע - ועדיין הופתעו מההישגים הנמוכים של התלמידים לאחר שאלו הגיעו לחטיבות הביניים. לזכותם של קברניטי משרד החינוך ייאמר כי כבר באותה העת הביאו אותם התובנות הללו לצאת בתוכנית חשובה של התמקצעות במתמטיקה למורים המלמדים מקצוע זה בבתי הספר היסודיים, דרך מכללות להוראה ואוניברסיטאות שזכו במכרז, ובמשרד החינוך הבהירו כי מורים שייכשלו במבחן על חומר הלימוד לא יוכלו ללמד מתמטיקה. אלא שבהסתדרות המורים התקוממו, לחצו ואיימו כמו שהם יודעים, ובתגובה במשרד החינוך נבהלו. התוצאה העגומה: מאות מורים שנכשלו לאורך שנות תוכנית ההתמקצעות המשיכו ללמד מתמטיקה.
כולם ידעו. כולל המכללות להכשרת מורים והאוניברסיטאות. אמנם הסמכות היא של משרד החינוך, שנכנע ללחצים, אך להם יש משקל ציבורי ואחריות ערכית ומקצועית. עצימת העיניים ההדדית הייתה קיימת במשך שנים בין משרד החינוך למכללות להכשרת מורים, שנדרשו לסף קבלה של מועמדים להוראה. במקרים שבהם העדיפו המכללות לקבל סטודנטים להוראה מתחת לרף הקבלהן, הן שילמו קנס כספי למשרד החינוך - ולמערכת החינוך הגיעו מורים שלא בטוח שהיו ראויים לכך.
במשרד החינוך יזמו דרכים שונות להתגבר על סוגיית המחסור במורים, בהן תוכניות להסבת אקדמאים - שסייעו באופן מסוים. אך השאיפה לצמצם באופן מהיר את המחסור יצרה תוכניות קצרות של חודשיים עד שנה, שאינן מסוגלות להכשיר מורים כפי שראוי. כדי ללמד מתמטיקה, מדעים או כל מקצוע אחר חשוב כמובן לדעת מתמטיקה, אבל זה לא מספיק. המורה חייב להיות איש חינוך עם הכלה, אכפתיות, גישה נכונה, דוגמה אישית ויכולת לרתק כיתה.
מהלך חשוב נוסף שניסו לקדם במשרד החינוך הוא בחינות המיצ"ב - שמאז עבר גלגולים ושמות שונים - ככלי להערכה ובקרה , וגם הוא נתקל בהתנגדות של הסתדרות המורים. מהר מאוד הפכו הבחינות הללו לסדין אדום עבור מורים ומנהלים, בשל הקושי להתמודד עם חשיפת ההישגים וטבלאות דירוג. משרד החינוך נכנע גם כאן, ושינה את השיטה לציונים מילוליים ולא מספריים - בנימוק שהדבר נועד להפחית לחצים.
תארו לכם מה היה מצבם של תלמידי ישראל אם ההורים היו מכריזים על השבתת השיעורים הפרטיים - תעשייה שמגלגלת מדי שנה מיליוני שקלים
תארו לכם מה היה מצבם של תלמידי ישראל אם ההורים היו מכריזים על השבתת השיעורים הפרטיים - תעשייה שמגלגלת מדי שנה מיליוני שקלים. כמעט כל הורה שני נפרד מאלפי עד עשרות אלפי שקלים בשנה למימון שיעורים פרטיים (לא רק במתמטיקה), ועל הדרך מציל את הממוצע הבית ספרי. ישנם לא מעט מקרים שבהם המורים עצמם בבית הספר ממליצים ומאיצים בהורים להיעזר במורים פרטיים למתמטיקה שמלמדים בשעות הבוקר בבתי הספר.
הלמידה הפרטית בתשלום בשעות אחר הצהרים הצליחה במשך השנים לצמצם את החוסרים שנוצרו בעקבות הלמידה בבתי הספר בשעות הבוקר - אך כשהגיעו הקורונה, סבבי הלחימה ועיצומי המורים, גם אלה לא עמדו בעומס. הבעיה המרכזית הייתה ועודנה המחסור במורים ואיכות המורים הקיימים, אך לאורך השנים נכשלו משרדי החינוך השונים בהתמודדות עם המשבר - בין היתר מפני שכל תוכנית לפיתרון התאפיינה בצעד קדימה ושניים אחורה.
מה אפשר לעשות בינתיים? ללמוד מבתי ספר שמצליחים להביא את תלמידיהם להישגים, באמצעות נוסחה המורכבת ממורים איכותיים, למידה בקבוצות קטנות, ומעקב ומדידה קבועים המאפשרים תפירת חליפה אישית לכל תלמיד בהתאם לרמתו ולקצב התקדמותו. כל זאת, לצד אכפתיות ואמון בתלמיד וביכולותיו.
