האפיפיור לשעבר בנדיקטוס ה-16, שכיהן בתפקיד משנת 2005 עד 2013, מת היום (שבת) אחרי הידרדרות שחלה במצבו הרפואי בימים האחרונים. "בצער, אני מודיע שהאפיפיור לשעבר בנדיקטוס ה-16 הלך לעולמו היום בשעה 9:34 במנזרו בוותיקן", אמר דובר הוותיקן הבוקר. האפיפיור המכהן פרנסיסקוס ספד לו, תיאר אותו כאישיות אצילית ועדינה, ושיבח את ההקרבות שעשה למען הכנסייה.
בנדיקטוס, שהיה בן 95, הדהים את העולם הנוצרי ב-2013 כשהודיע שהוא פורש מתפקידו בנימוק שכוחותיו הפיזיים והנפשיים אינם עומדים לו עוד. בכך היה לאפיפיור הראשון זה 598 שנה שפורש מהתפקיד בעודו בחיים. בדרך כלל מוחלפים אפיפיורים רק כשהם הולכים לעולמם. לאחר פרישתו נבחר האפיפיור פרנסיסקוס לתפקיד, ומאז הוא ממלא אותו, אף שהוא מודה כי גם הוא אינו בקו הבריאות, ואינו שולל אפשרות שיפרוש.
ארונו של בנדיקטוס ה-16 יוצב ביום שני בבזיליקת פטרוס הקדוש כדי לאפשר לאבלים לחלוף על פניו, והלווייתו תתקיים ב-5 בינואר. הוותיקן מסר כי תהיה זו הלוויה פשוטה, כפי שביקש בנדיקטוס עצמו, וכי רק נציגים רשמיים מאיטליה ומגרמניה, ארץ הולדתו, יוזמנו אליה. עם זאת, היא תהיה פתוחה גם לנציגי מדינות אחרות, אם ירצו לשלוח כאלה. אחרי עשור שבו מיעט להיראות בציבור, ההערכה היא כי הלווייתו של בנדיקטוס לא תהיה המונית כהלוויית אפיפיור מכהן, וכי כ-60 אלף איש ישתתפו בה. לשם השוואה, בהלוויית יוחנן פאולוס השני, שמת ב-2005, השתתפו כ-300 אלף איש.
ההודעה על מות בנדיקטוס ה-16 הגיעה שלושה ימים אחרי שהאפיפיור המכהן פרנסיסקוס אמר לקהל בוותיקן כי בנדיקטוס "חולה מאוד". היום, שעות לאחר ההודעה על מות האפיפיור לשעבר, ספד לו פרנסיסקוס באירוע בוותיקן ואמר: "ברגש עמוק אנו זוכרים את אישיותו – כה אצילית, כה עדינה, ואנו חשים בלבנו הודיה גדולה כל כך – הודיה לאל על כך שנתן אותו לכנסייה ולעולם, הודיה לו על כל הטוב שעשה, ויותר מכל על עדותו לאמונה ולתפילה, במיוחד בשנים האחרונות. רק האל יודע מה ערך ההקרבות שעשה למען טובת הכנסייה".
דברי הספד הגיעו במהלך היום מכל רחבי העולם. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מסר: "הייתה לי הזכות לבלות במחיצתו בוותיקן ב-2011, ותמיד אזכור את נדיבותו ואת סבר הפנים היפות שבו קיבל אותי". מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הדגיש כי "קריאותיו הדחופות של בנדיקטוס ה-16 לסגור את הפער המתרחב בין עשירים לעניים רלוונטיות יותר מאי פעם". מנגד נמצאו קתולים, בהם פעילים למען זכויות הלהט"ב, שהגיבו באיפוק-מה על הבשורה שבנדיקטוס הלך לעולמו: האפיפיור לשעבר נחשב למרוחק יחסית, וקומם עליו גורמים פרוגרסיביים יותר בכנסייה בגין עמדות הנוקשות שלו בעניינים כמו הומוסקסואליות, שהכנסייה הקתולית עדיין מחשיבה לחטא.
ההשוואה הבלתי נמנעת: כששני אפיפיורים חיים
מותו של האפיפיור הבוקר באה אחרי תקופה ארוכה שבה דיווחו מקורביו כי גופו שברירי למדי, אך עד לפני שבועות אחדים הם עוד ציינו כי דעתו צלולה. ב-1 בדצמבר החודש תועד בנדיקטוס ה-16 נפגש עם זוכי פרס תאולוגיה הקרוי על שמו, ואז הוא צולם יושב ונראה חלש באופן יוצא דופן.
מאז התפטרותו בפברואר 2013 חי האפיפיור לשעבר חיים שקטים במנזר לשעבר בגני הוותיקן עם מזכירו הארכיבישוף ועם כמה עוזרים נוספים ואנשי צוות רפואי. הוא לא הרבה להיראות בציבור, אך מעת לעת התייצב לאירועים, גם לצד האפיפיור המכהן.
האפיפיור המכהן פרנסיסקוס הרבה לשבח את קודמו בתפקיד וסיפר שהעובדה שהוא עדיין נמצא בסביבה היא כמו "לחיות עם סבא באותו הבית", אבל לא פעם עוררה ההשוואה בין שני האפיפיורים החיים מתיחות בכס הקדוש. גורמים שמרניים בוותיקן ראו בבנדיקטוס ה-16 את נושא הדגל של ערכיהם הישנים, והקיצונים שבהם אף סירבו להכיר בפרנסיסקוס, שהביע עמדות ליברליות יחסית, כולל כלפי להט"בים, כאפיפיור הלגיטימי.
בנדיקטוס ה-16, או בשמו הקודם הקרדינל יוזף רצינגר, היה האפיפיור הגרמני הראשון זה 1,000 שנה. הוא נבחר ב-19 באפריל 2005, אחרי מותו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, שהיה אפיפיור פופולרי למדי ומת בתום 27 שנים בתפקיד.
הציג יחס נוקשה לאיסלאם והיהדות, ביקר בישראל
בנדיקטוס ה-16 נולד ב-1927 בבוואריה שבגרמניה. אביו היה שוטר בעיירה קטנה, נצר למשפחת איכרים קתולית דתית ביותר, וימי ילדותו עברו עליו בעיר טראונשטיין שבדרום המדינה, ליד גבול אוסטריה.
ב-1941, כשהיה בן 14, הצטרף רצינגר ל"נוער היטלר". לדבריו, מוריו בבית הספר רשמו אותו כנגד רצונו, יחד עם כל בני כיתתו; מכל מקום, הוא הורשה לעזוב כעבור זמן קצר, משום שהחל להכשיר את עצמו לכמורה. ב-1943 גויס לצבא ושירת כתותחן נ"מ. לקראת סוף המלחמה ערק מהצבא וחזר לטראונשטיין, שם נעצר בידי חיילי ארה"ב ונשלח למחנה שבויים.
אחרי שחרורו, מ-1946 עד 1951, למד פילוסופיה ותיאולוגיה באוניברסיטת מינכן. ב-1951 הוסמך לכמורה, וב-1953 קיבל תואר דוקטור לתיאולוגיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במשנתו של אוגוסטינוס הקדוש. אחרי ארבע שנים ככומר מן השורה הוסמך להוראה באוניברסיטה ולימד תיאולוגיה ודוֹגמה בכמה אוניברסיטאות בגרמניה המערבית. ב-1962 שימש יועץ לחשמן של קלן, פרינגס, במהלך ועידת הוותיקן השנייה. עמדותיו היו פרוגרסיביות, אך נעשו שמרניות בעקבות מהומות הסטודנטים שפקדו את גרמניה המערבית ב-1968, והלכו והקצינו מאז ואילך. הוא נעשה אויב מושבע לקומוניזם ולליברליזם.
ב-1969 נעשה רצינגר פרופסור לתיאולוגיה דוגמטית ולהיסטוריה של הדוגמה באוניברסיטת רגנסבורג. במרץ 1977 מינה אותו האפיפיור פאולוס ה-6 לכהונת הארכיהגמון של מינכן ופריזינג, וכעבור חודשים ספורים, ביוני 1977, נעשה חשמן. בנובמבר 1981 עזב את מינכן ועבר לוותיקן, לרגל מינויו לראש המשרד לדוקטרינה של האמונה - לשכת הוותיקן האחראית לדוקטרינה ולמוסר.
בתפקידו זה התגלה רצינגר כבעל עמדות נוקשות ושמרניות ביותר בשאלות המסעירות את הכנסייה הקתולית בתקופתנו, כגון הסמכת נשים לכמורה, נישואי כמרים, היחס להומוסקסואלים, היחס לפמיניזם ועוד. גם יחסו לדתות אחרות, ובעיקר לאיסלאם וליהדות, התגלה כנוקשה, בניגוד לגישתו הפייסנית של קודמו בתפקיד, האפיפיור יוחנן פאולוס השני. בין השאר הכריז כי אין מקום לטורקיה המוסלמית באירופה הנוצרית. במישור הפילוסופי, הביע התנגדות נמרצת לרלטיוויזם וקבע כי אין שום פסול בפונדמנטליזם.
ב-2002 נעשה רצינגר ראש מועצת החשמנים, הגוף הבכיר ביותר בכנסייה מתחת לאפיפיור. בתפקידו זה ניהל את הלווייתו של קודמו וכינס את המועצה לקונקלווה - התייעצות לבחירת אפיפיור חדש. בדרשה שנשא בפתיחת הקונקלווה קרא לעמיתיו להחזיק באמונה "שאינה נוהה אחר גלי האופנה של היום והחידושים האחרונים". ב-19 באפריל 2005, אחרי 24 שעות בלבד של דיונים, הוכרז כי נבחר לאפיפיור ה-265.
במאי 2009 הגיע האפיפיור לביקור היסטורי בישראל. בין היתר ביקר ב"יד ושם", התארח בשטחה של הרשות הפלסטינית, ופקד אתרי דת הקדושים לשלוש הדתות: הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר בירושלים. את ביקורו חתם האפיפיור בקריאה לשלום ולפיוס בין ישראל לבין העם הפלסטיני.
בפברואר 2013 הודיע על פרישה מתפקידו. "אין לי עוד הכוחות המתאימים כדי להמשיך בתפקידי מפאת גילי המתקדם", אמר אז. בנדיקטוס ה-16 היה האפיפיור הראשון מאז ועידת קונסטנץ, שנערכה ב-1416, שעוזב את תפקידו במהלך כהונתו. החליף אותו בתפקיד הארכיבישוף של בואנוס איירס חורחה מריו ברגוליו, שבחר לעצמו את השם פרנסיסקוס הראשון.