בשקט ובלי כותרות גדולות, החליטה גרמניה להגדיר את תנועת ה-BDS כ"תנועה קיצונית" בשל פועלה נגד ישראל. לפי דו"ח לשנת 2023 של המשרד הפדרלי לשמירה על החוקה (מקבילו של השב"כ בגרמניה), תנועת ה-BDS נתפסת בעיניו כחשודה בקיצוניות.
לפי הדו"ח, התנועה שהוקמה ב-2005 ושמה לה למטרה את בידודה הפוליטי והכלכלי של ישראל על-ידי חרם כלכלי, סנקציות והסרת ההשקעות, חשודה בקשרים עם ארגונים פלסטיניים קיצוניים שאינם דתיים. בשירות הגרמני מציינים עוד בדו"ח כי לפי "אינדיקציות עובדתיות" שהגיעו לידיו, התנועה מפירה את הרעיון של "הבנות בינלאומיות".
המשרד והדו"ח שהכין לא חושפים זאת, אבל די ברור שהתנועה ומפעיליה היו תחת מעקב – שהניב את החשד שמדובר בארגון קיצוני. ההגדרה הזו תאפשר למשרד הפדרלי לשמירה על החוקה לשים את פעילי ה-BDS תחת מעקב רשמי ולגייס מודיעים מתוכם.
הדו"ח מציין השתתפות עירנית של קבוצות הקרובות ל-BDS בעצרות וכנסים אנטי-ישראליים לאחר טבח 7 באוקטובר. כמו כן מתייחס הדו"ח למסמך ההקמה של התנועה שבו מצוין כי היא דורשת את השחרור של "כל האדמות הערביות", מה שמתורגם לדרישה לכל "פלסטין" ולסיום קיומה של ישראל. הקבוצות הקרובות ל-BDS הדהדו את הדרישה הזו פעמים רבות לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר.
פרו-פלסטינים מפגינים באוניברסיטה בברלין, בחודש שעבר
(צילום: רויטרס)
כבר ב-2019 גינה הפרלמנט הגרמני את תנועת ה-BDS ואת הקריאות שלה להחרמת ישראל ומוצרים ישראליים, וקבע כי דרכי הפעולה והתעמולה של התנועה הן אנטישמיות ומטילות ספק בזכות הקיום של ישראל. הפרלמנט הגרמני גם קרא למדינות, לערים ולמועצות מקומיות שלא לממן אירועים המאורגנים על-ידי פעילי התנועה, ואסר על העברת כספי סיוע גרמניים לגופים הקשורים אליה.
ההצבעה על ה-BDS כתנועה שנחשדת בקיצוניות היא חלק מדו"ח המצביע על עליה חמורה בסכנות שמולן ניצבת גרמניה מול קיצוניים מהשמאל, מהימין ומהאיסלאם הקיצוני, כמו גם הסכנות מפני ניסיונות הריגול וריגול-הסייבר של סין ורוסיה.
על-פי הדו"ח, מאז 7 באוקטובר והמלחמה בעזה חלה עלייה חמורה במקרי אלימות אנטי-ישראליים ואנטישמיים, הן מצד הימין הקיצוני והן מצד השמאל הקיצוני. לפי השירות הגרמני, החיכוך במזרח התיכון הוא אחד המאיצים של הקיצוניות בגרמניה, משני הצדדים, ואחד הסיבות העיקריות לחשש מפני מתקפה ג'יאהדיסטית במדינה.
2 צפייה בגלריה
שרת הפנים ננסי פייזר. "חייבים להיאבק בסיכונים חיצוניים ופנימיים"
(צילום: AP Photo/Markus Schreiber, File)
אם באוקטובר 2022 נרשמו 208 תקריות על רקע אנטישמי, הרי שבאוקטובר 2023 נרשמו 1,342 תקריות על רקע כזה – רובן מצד הימין הקיצוני ועל רקע דתי. שרת הפנים ננסי פייזר וראש השב"כ הגרמני, תומאס הלדנוונג, התריעו כי גרמניה נמצאת תחת סכנה גדולה מפני מתקפה ג'יהאדיסטית בידי 27,000 פעילים שקרובים לתנועות טרור רדיקליות.
הסכנה העיקרית האורבת לגרמניה, כך לפי הדו"ח, היא מתאים רדומים של קבוצות קטנות ו"זאבים בודדים", אבל גרמניה מהווה גם מטרה מרכזית לארגוני טרור גדולים יותר. "הדמוקרטיה שלנו חזקה, אבל מופעל עליה לחץ חזק ונמשך. אנחנו חייבים להגן על המדינה שלנו מאנשים שרוצים לגרום לאי-יציבות דמוקרטית", אמרה פייזר באירוע שבו הוצג הדו"ח. "אנחנו חייבים לעשות זאת מפני סיכונים חיצוניים ופנימיים".
לפי הדו"ח פשעים על רקע פוליטי ובעלי אידיאולוגיה דתית, עלו ב-67.4% בשנה האחרונה וכמעט שילשו את עצמם. רוב הפשעים הללו, צוין בדו"ח, מגיעים מרקע אידיאולוגי איסלאמיסטי, סכנה שגם היא הגדילה את עצמה עשרות מונים מאז 7 באוקטובר.
