התקשורת האיראנית פרסמה אמש (שני) תיעוד של הרגעים שבהם מצא צוות החילוץ את הריסות המסוק של איברהים ראיסי, ואת גופותיהם של קורבנות ההתרסקות שהייתה שלשום. המסוק התרסק בקרבת הגבול עם אזרבייג'ן, שם ביקר שלשום הנשיא האיראני. ההתרסקות הייתה בדרך לעיר האיראנית תבריז, בתנאי מזג אוויר קשים שכללו ערפל כבד.
רשת BBC בשפה הפרסית דיווחה כי אחד מנוסעי המסוק שהתרסק היה מוחמד עלי אל-האשם, האימאם של העיר תבריז – העיר שאליה טס המסוק. לפי מוחמד נאמי, ראש הסוכנות האיראנית לניהול משברים, אל-האשם היה בחיים כשעה אחרי ההתרסקות, עד שמת מפצעיו. הוא אפילו הצליח ליצור קשר עם לשכת הנשיא לפני שמת. "אין צורך בבדיקות DNA כדי לזהות את הנוסעים", אמר נאמי. "בסך הכול, תשעה אנשים, כולל הצוות, נהרגו בהתרסקות המסוק". בין נוסעי המסוק היה גם שר החוץ של ראיסי, חוסיין אמיר עבדוללהיאן.
איראן הכריזה על חמישה ימי אבל בעקבות מותו של ראיסי. המונים הגיעו אתמול לכיכרות ולמסגדים בטהרן והתאבלו על מותו, אך מימדי האבל נראים בשלב זה צנועים בהשוואה למקרי מוות קודמים של בכירים ברפבוליקה האיסלאמית. מנגד, מתנגדי משטר באיראן ומחוצה לה חגגו ביממה האחרונה את מותו של הנשיא שכונה "התליין מטהרן".
ראיסי, בן 63 במותו, נבחר לנשיא איראן בשנת 2021. את תפקידו של ראיסי ימלא כעת באופן זמני סגנו, מוחמד מוחבר. החוקה קובעת כי בתוך 50 ימים ייערכו בחירות לנשיאות.
מותו של ראיסי מהווה מכה עבור גורמים משפיעים במשטר האיראני, שרצו שהוא יירש ביום מן הימים את מקומו של המנהיג העליון עלי חמינאי. ראיסי נחשב לבן טיפוחיו של חמינאי בן ה-85, וליורשו הטבעי. ראיסי נבחר לנשיא ב-2021 אחרי שמועצת שומרי החוקה – שהמנהיג העליון ממנה חצי מחבריה – אסרה על כל מועמד מוכר אחר להתמודד מולו.
איראן אמנם מקיימת בחירות לנשיאות ולפרלמנט, אך המילה האחרונה שייכת למנהיג העליון – שמכהן גם כראש הצבא ומשמרות המהפכה. מי שבוחרת את המנהיג העליון היא אספת המומחים, שבה 88 חברים שנבחרים מדי שמונה שנים. בבחירות שנערכו בחודש מרץ זכה ראיסי במושב באספה. על קודמו בתפקיד הנשיא, חסן רוחאני (שנחשב למתון יותר), נאסר להתמודד.
חמינאי כיהן כנשיא איראן עד 1989, אז החליף בתפקיד המנהיג העליון את האייתוללה רוחאללה חומייני – המנהיג העליון הראשון של הרפובליקה האיסלאמית, שהלך לעולמו. לפי ואלי נאסר, פרופסור לחקר המזרח התיכון וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ון הופקינס, ראיסי בפירוש היה מעוניין בתפקיד המנהיג העליון. לדבריו, עבור ראיסי הנשיאות הייתה למעשה קרש קפיצה בדרך לתפקיד. קבוצת איראנים שמרנים ומשפיעים קידמה את מועמדותו של ראיסי לתפקיד יורשו של חמינאי. "עכשיו אין להם מועמד, וזה מעניק הזדמנות לפלגים אחרים ולאנשים אחרים, כדי שיהפכו למתמודדים רציניים", אמר נאסר.
לפי גורמים איראנים בין ראיסי וחמינאי הייתה הסכמה הדדית על המדיניות האיראנית, בין השאר בשיחות הגרעין ובדיכוי מתנגדי המשטר. מכיוון שתהליך בחירת המנהיג העליון הבא עדיין לא על הפרק, ונסתר מעין הציבור, לא ניתן לדעת בוודאות מי המועמדים להחליף את חמינאי הקשיש. לפי הפרשנים, השניים שהיו פייבוריטים עד כה הם ראיסי ובנו של חמינאי – מוג'תבה בן ה-55, איש דת שמעולם לא כיהן בתפקיד ציבורי.
הכתרת בנו של חמינאי לתפקיד המנהיג העליון עלולה לעורר כעס גדול באיראן - לא רק בקרב מתנגדי המשטר, אלא גם בקרב תומכי הממסד, שעלולים לראות בהחלטה צעד "לא-איסלאמי". מקורב לחמינאי אמר כי המנהיג העליון הביע התנגדות למועמדות של בנו מכיוון שהוא לא רוצה שבמשטר האיראני תפקיד המנהיג יעבור "בירושה" – כמו בשלטון השאה שהופל במהפכה של 1979. גורם נוסף אמר שההתנגדות של חמינאי עשויה לפסול את המועמדות של בנו ושל עלי חומייני – הנכד של המנהיג העליון הראשון.
על רקע הספוקלציות בנוגע לזהות המנהיג העליון הבא, שיחליף את חמינאי אחרי מותו, אמר גורם לשעבר במשטר: "המוות של ראיסי הוא מכה לממסד. אין לו אף מועמד אחר עכשיו". הגורם ציין כי למרות שההערכות היו שראיסי יהיה המנהיג העליון הבא, איש לא ידע מה היה רצונו של חמינאי. הוא העריך שכעת, אחרי מותו של הנשיא, ינסו גורמים במשטר להשפיע ככל שניתן על זהות המועמדים לרשת את חמינאי.
ליאור בן ארי השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 23:52, 20.05.24