נשיא המדינה יצחק הרצוג מתח ביקורת על הממשלה בשיחה סגורה שקיים בשבוע שעבר עם החטופה ששוחררה מהשבי ליאת אצילי. כך סיפרו בשיחה עם ynet קרובי משפחתה, בהם ג'רי פישר. לדבריו, במהלך הפגישה, שבה השתתפו גם קרובי משפחתה שהגיעו מארה"ב, הרצוג אמר כי הוא "חושש ומודאג מאוד מממשלת הימין הקיצוני הנוכחית", והביע תקווה ש"הימין הקיצוני יהפוך מאוזן יותר".
פישר, מנכ"ל הפדרציה היהודית לשעבר של מזרח מדינת קונטיקט, שבת דודתו ליאת חזרה מהשבי ובעלה אביב נרצח בידי חמאס, ציין עוד כי הנשיא אמר להם כי הוא "כל כך מודאג מממשלת הימין הקיצוני שנמצאת בשלטון עכשיו". פישר סיפר כי הרצוג אמר עוד ש"המדינה שלנו צריכה להיות במרכז מבחינה פוליטית".
אצילי בפסח: "ההנהגה צריכה להחזיר את החטופים ולסיים את תפקידה"
(צילום: הרצל יוסף)
פישר בן ה-74, המתגורר בווטרפורד, קונטיקט, הגיע לפגישה עם הנשיא הרצוג יחד עם אצילי, המחנכת בת ה-49 בעלת אזרחות כפולה ישראלית-אמריקנית, שנחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בקיבוץ ניר עוז. לדברי פישר, אצילי חששה בתחילה שהפגישה עם הרצוג תהיה רק "הזדמנות צילום" עבורו, אך היחס האינטימי שנתן להם היה גלוי, והוא הבטיח להם שהעדיפות העיקרית שלו היא הבטחת החזרת החטופים.
"התברר שזו הייתה פגישה רצינית", סיפר פישר, "מצאנו אדם שהיה מאוד אמפתי וסימפטי ופשוט הקשיב. הוא שאל שאלות והקשיב. זה היה מדהים". לדבריו, הרצוג הבחין באצילי אוחזת בידיה מכתב וביקש לקרוא אותו. זה היה מסר שכתבה, שהביע את דאגותיה, פחדיה ורגשותיה לגבי המלחמה. אחרי שקרא את תוכן המכתב, הרצוג ביקש לפנות את החדר מהעיתונות והצוות שלו כדי שיוכלו לקיים דיון פרטי. אז לדברי פישר הרצוג החל לשתף בנוגע לחששותיו לגבי הממשלה הנוכחית ותקוותו ל"איזון".
"הוא אמר שהוא מפחד מהימין קיצוני, וכשאמרתי לו שהממשלה נחטפה בידי סמוטריץ' ובן גביר הוא לא שלל את דבריי", הוסיף פישר. "הוא הדגיש שלמרות הכול הוא חייב להיות נשיא של כולם, של כל הישראלים, והוא לא רוצה להתנכר לאף אחד אבל הוא בהחלט הביע את הצורך של ישראל למצוא את דרך המרכז. הוא אמר שהשמאל והמרכז הפוליטי בישראל צריכים להתאחד יותר ושההסכם שהיה עד היום ביניהן לא היה חזק מספיק".
פישר סיפר שלמרות שכל הנוכחים מאוד התרשמו מכוונות הנשיא, גם הוא וגם ליאת עדיין מרגישים שבורים מהסיטואציה וחרדים לגורל ישראל. ״היא עדיין מאמינה בשלום, אבל היא מאוד חרדה על המצב. על הכוח של המתנחלים ושל הדתיים במדינה. לכיתות הכוננות בניר עוז לא הייתה תחמושת כי לקחו את הנשק שלהם והעבירו להתנחלויות", אמר. "אנחנו רואים ראש ממשלה שהולך להיות מורשע והוא עדיין ראש ממשלה. אם היה לו כבוד מינימלי הוא היה מתפטר כבר למחרת שבעה באוקטובר, אבל אין לו כבוד״.
יהודה בינין, אביה של ליאת שנכח גם הוא בפגישה, אמר כי הבהירו בפני הנשיא כי "סיפור החטופים לא יכול להסתיים כל עוד נתניהו ראש הממשלה. יש תפיסה משיחיסטית שמובלת על-ידי סמוטריץ' ובן גביר, הם חושבים שהאמונה בקדוש ברוך הוא תביא לניצחון. מתי התפיסה הזאת עשתה טוב ליהודים? לאורך כל ההיסטוריה הם אלימים והעסק יוצא משליטה. זאת אמת לא נעימה. נתניהו מאבד את השליטה בכל הגזרות, מי שמגיע למזרח התיכון בתפיסת עולם דתית מפסיד. אנחנו בדרך לאבדון".
ליאת ואביב אצילי הוגדרו תחילה נעדרים. ליאת שוחררה מהשבי בנובמבר אשתקד, אחרי 54 ימים בעזה, ויממה לאחר מכן משפחתה עודכנה כי אביב נרצח, והותיר שלושה ילדים: עופרי, נטע ואיה.
בחודש שעבר ליאת השתתפה ב"סדר פסח חסר" שערכה קהילת קיבוץ ניר עוז, לצד שורדי שבי וקרובי חטופים נוספים, שבו קראו לשחרור מיידי של יקיריהם המוחזקים בשבי חמאס בעזה. ליאת נשאה דברים באירוע, קראה לשחרור החטופים וביקרה את מקבלי ההחלטות: "צריך לשחרר את החטופים לא בגלל סבלם בשבי אלא בגלל שזו חובתה המוסרית של המדינה. ההנהגה צריכה להחזיר את החטופים ולסיים את תפקידה, כי נבחרי ציבור צריכים לקחת אחריות. אני לא מבינה איך מתנהל דיון על המחיר של שחרור החטופים. באיזו זכות הרעיון של הקרבת החטופים למען מטרות המלחמה נהיה לגיטימי? איך ייתכן שאנחנו נאלצים להילחם בממשלה שלנו על זכותם של יקירנו לשוב הביתה?".
היא הוסיפה: "לצד גילויי סולידריות והתגייסות אזרחית שנראו פה בחצי השנה האחרונה ואני אסירת תודה עליהם, בולטת עוד יותר פשיטת הרגל המוסרית וההתנערות מאחריות. זה בידיים שלכם, עשו את המעשה המוסרי היחיד האפשרי, תחזירו אותם הביתה, בלי תנאים, בלי היסוס, בלי שיקולי כדאיות. אם תחמיצו גם את ההזדמנות הזו כדברי המשורר: שום אלוהים שראה אתכם לא ייתן לכם מחילה".
בטור מיוחד שכתבה לעיתון האמריקני ה"ניו יורק טיימס" בפברואר האחרון, סיפרה אצילי, אשת חינוך שמדריכה בני נוער ב"יד ושם", על התפיסה היהודית של "תקומה" וייחלה לשלום עם הפלסטינים. בעוד שהיא מתאבלת על הטבח שאירע בקיבוץ ניר עוז והרצח של בעלה, שגופתו עדיין בעזה, היא הדגישה: "אני לא מחפשת נקמה על מה שעברתי. גם לתושבי עזה מגיעה לידה מחדש.
"מעבר לאופק הכאב שלנו, עלינו להתחייב מחדש לתקומה באותה אופטימיות נחושה של דור ניצולי השואה, אני לא רואה אלטרנטיבה", כתבה. "ללא תקומה, אנחנו רק נשקע עוד יותר לתוך מעגל הכעס ההדדי והקורבנות שפוקדים את מערכת היחסים שלנו עם הפלסטינים יותר מדי זמן. זאת לא הגישה שדור הניצולים בחר, וברוחם אני לא מחפשת נקמה על מה שעברתי. אני מרגישה ענווה מהאופן שבו חבריי הישראלים מסכנים את חייהם כדי להילחם בחוטפים שלי, אבל לא הרגשתי קתרזיס כשראיתי את ההרס בעזה. אני רוצה להתמקד בבניית עתיד טוב יותר עבור שלושת ילדיי - ועבור ילדי עזה".
היא אף פנתה בטור לפוליטיקאים בישראל, וביקשה להפסיק את הפלגנות: "לאחר השואה קם דור חדש בישראל, שלא התמקד בעבר אלא בהפרחת העתיד. תקומה לישראל לאחר המלחמה משמעותה בנייה מחדש של הזהות הלאומית שלנו ומעבר לפוליטיקה המפלגת שסימנה את השנה שקדמה ל-7 באוקטובר. היריבים שלנו עשויים להיות מסוכנים, אבל לאף אחד אין את הכוח להרוס את המדינה שלנו יותר מאשר לנו בעצמנו", כתבה.
בבית הנשיא לא הכחישו תחילה את הדברים, אך לאחר פרסום הכתבה טענו כי "הציטוטים המובאים בכתבה אינם נכונים ומסולפים". עוד נמסר כי "נשיא המדינה פוגש כמעט מדי יום משפחות חטופים בנוסף לפגישות עם משפחות חללים, נרצחים ופצועים. הוא רואה בפגישות אלה מקור לחיזוק, לעידוד ולניחום וזו הייתה גם מטרת השיחה עם ליאת ששבה מן השבי, ומשפחתה. השיחה עסקה בכאבן העצום של משפחות החטופים מתוך עדותה הנוקבת של ליאת כפי שפירטה בשיחתם".
"הנשיא הביע דאגה עמוקה על גורל החטופים והתייחס לאשמתו המוחלטת של יחיא סינוואר. בהקשר זה הוא נשאל על-ידי אחד האורחים בנוגע להקצנה הפוליטית והשפעתה על הסיכוי להגיע לעסקה. בניגוד לנטען, יודגש כי התייחסות הנשיא חזרה על עמדתו העקבית שעל כולם לפעול יחד, ולקיים דיאלוג כן, על הצורך באחדות, להבדיל מאחידות, ועל הלקחים ההיסטוריים של ההקצנה בחברה ובדעת הקהל".
