ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הערב (חמישי) כי הוא "נחוש להכניס את השב"כ לפעולה", אחרי הטבח ביפיע, שבו נורו למוות חמישה בני אדם. לדברי גורמים משפטיים בכירים, אם רוצים להפעיל את השב"כ יש לתקן את חוק השב"כ.
"אני מזועזע מהרצח הנורא ליד נצרת. אנחנו נחושים להפסיק את שרשרת הרציחות הללו", אמר הערב נתניהו. "נעשה זאת לא רק בתגבור המשטרה, אלא גם בסיוע של השב"כ. אני נחוש להכניס את השב"כ כגורם מסייע למשטרת ישראל נגד הפושעים הללו, נגד ארגוני הפשע, נגד הרציחות הללו. קיימתי שורה של ישיבות כבר השבוע בנושא הזה עם גורמי הביטחון, המשפט והמשטרה, ואני מתכוון להמשיך בשבוע הבא ולהגיע לתוצאה מהירה".
עד כה השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדו להצעת החוק להכנסת השב"כ לפעילות נגד הפשיעה המאורגנת במגזר היהודי והערבי. עתה ייתכן שתימצא פשרה ועל פיה השב"כ יסייע ביכולותיו, אבל לא באופן ישיר, שכן חוק השב"כ אינו מתיר לו מעורבות ישירה אלא רק למשטרת ישראל. חוות דעת של היועצת בנושא תוגש ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה, שתדון בתיקון לחוק השב"כ.
בדברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) נאמר כי "הפשיעה הפלילית החמורה, בייחוד בחברה הערבית, הפכה למכת מדינה ועלתה לסדר היום הציבורי בשנים האחרונות. משטרת ישראל פועלת ללא לאות על מנת לחקור ולעצור את הפושעים ובייחוד הפושעים שביצעו עבירות חמורות, אך זו נתקלת בחוסר משאבים, בריבוי עבירות ובשיטת הפעלה שלא מותאמת לחברה הערבית. זאת ועוד, למשטרה חסר את המודיעין האיכותי והמדויק על מנת לאתר את מחוללי הפשע ובפרט את סוחרי הנשק, המבריחים, ארגוני הפשיעה ועוד".
לדברי ח"כ רביבו, הצעת החוק נועדה לעגן את סמכות שב"כ לסייע למשטרה במניעה ובחקירה של פשיעה פלילית חמורה. "שירות הביטחון הכללי, הפועל מתוקף חוק במדינת ישראל, מצויד בכלים ובידע על מנת לסייע ככל שיידרש כדי לגדוע את הפשיעה הפלילית החמורה. הצעת חוק זו מוסיפה את הסמכות הנדרשת, אך לאור רגישות הנושא ומורכבותו, כללי התערבות השב"כ".
ואולם, עד השב"כ כמו גם הדרג המקצועי במשרד המשפטים, סברו שאין לערב את השב"כ. עיקר הנימוקים היו כי אין לכך הסמכה בחוק השב"כ שכן מטרותיו בעיקר הן סיכול טרור נגד מדינת ישראל ושמירה על הדמוקרטיה. עוד נאמר על ידי מקורות בכירים, כי השב"כ אינו רוצה לחלוק את יכולותיו המודיעיניות והמבצעיות עם גופים מחוץ לארגון.
במסגרת דיון שנערך לפני שנתיים בסוגיה דומה, הביע היועץ המשפטי דאז אביחי מנדלבליט התנגדות זהה, שהוצגה בישיבה של צוות שרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, בראשות ראש הממשלה. הוא כתב לאגודה לזכויות האזרח: "לעניין מעורבות שב"כ בטיפול בנושא, יובהר כי ככלל, טיפול בפשיעה, כשלעצמו, אינו נכנס בגדר ייעודו ותפקידיו של השירות לפי חוק השב"כ, וזאת גם כשמדובר בתופעה של פשיעה חמורה בחברה הערבית".
מנדלבליט הוסיף כי "בהקשר זה הוחלט בישיבת צוות השרים כי שב"כ ימשיך לפעול בהיבטים מסוימים, הנוגעים לתופעה, שהוא עוסק בהם בשגרה במסגרת ייעודו ותפקידיו לפי החוק, וזאת לצד פעולות להגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים הממשלתיים והגופים השונים הרלוונטיים לעניין, כל אחד לפי תפקידיו. יודגש, כי לא עומדת על הפרק בהקשר זה הסמכה של השירות לפעול בנושא באופן ייעודי, לרבות בדרך של הטלת תפקיד".