עורכי הדין ונציגי אסותא בבית המשפט
(צילום: בראל אפרים)
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בלוד נחשף היום (רביעי), בפעם הראשונה, מקור המחדל הרשלני שגרם להפריה השגויה בבית החולים אסותא בראשון לציון. לפי הפרוטוקול המלא שהותר לפרסום נקודת הכשל התרחשה ביום הקפאת העוברים, כאשר באותו יום בדיוק עברו רק שתי מטופלות תהליך הקפאה של שלושה עוברים על ידי אותו אמבריולוג.
לקריאת הפרוטוקול המלא שאושר לפרסום - לחצו כאן
בעדות של ד"ר יוסף חסון, מנהל המחלקה להפריה חוץ-גופית באסותא ראשון לציון, הוא סיפר כי מדובר במומחה להפריה, עובד מעבדה שאינו חייב להיות רופא, אך הוא זה שאחראי על הפריית הביצית עם הזרע. בדיון שנערך אתמול, וארך יותר מ-5 שעות, אמר ד"ר חסון כי "הטעות נעשתה בעת הטעינה של הקשית, דבר שנעשה באותו היום על ידי אותו אמבריולוג. החשד של הצוות גבוה כי אלה שתי הנשים היחידות שבאותו היום הקפיאו שלושה עוברים".
2 צפייה בגלריה
בית חולים אסותא בראשון לציון. מנהל המחלקה חשף את האחראי למחדל: עובד מעבדה
(צילום: קובי קואנקס)
מוקדם יותר היום הכריע בית המשפט, בהרכב של שלושה שופטים, בסוגיית הבדיקה הגנטית בעובר שהושתל בטעות ברחמה של אישה שאינה קשורה אליו גנטית, במטרה לקבוע מי הם הוריו הביולוגיים של העובר. לפי ההחלטה, שהתקבלה פה אחד, תיעשה בדיקת רקמות לצורך בדיקת הקשר הגנטי בין ההורים, הטוענים שהעובר, שהוטמן בטעות ברחמה של אישה אחרת, שלהם, לבין העובר עצמו.
ההחלטה התקבלה על אף התנגדותה של האישה הנושאת את העובר ונמצאת בהיריון מתקדם עימו. הבדיקה הגנטית תיערך ככל הנראה היום או מחר בבית החולים שיבא בתל השומר - תוצאותיה, מרגע שתחל, צפויות להתקבל תוך ימים בודדים. בפתח הדיון שהתקיים אתמול, קיבל ראש הרכב השופטים, השופט צבי ויצמן, את בקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" לפרסם את ההחלטה - שהתקבלה ימים ספורים לפני שהעובר אמור להיוולד.
הדיון עסק בעיקר במחלוקת בין ההורים שהם, לכאורה, בעלי קשר גנטי עם העובר ומבקשים לוודא זאת בבדיקה גנטית שלו, לבין האישה הנושאת את העובר ובן הזוג שלה, המתנגדים לביצוע הבדיקה ומסרבים לתת את המידע שיש ברשותם לגבי הדנ"א שלו מטעמי פרטיות וחסיון מידע רפואי. ההשערה שההורים שפנו לבית המשפט הם ההורים הגנטיים מתבססת על תחקיר שנעשה בבית החולים.
מדובר בהחלטה הרת גורל שמשנה לגמרי את מאזן הכוחות בפרשה. אם ייקבע שההורים הטוענים שהעובר שלהם הם אכן הוריו הביולוגים, המהלך הבא שלהם יהיה כנראה הגשת בקשה למסור להם את התינוק מיד עם יציאתו לאוויר העולם ולקבל עליו אפוטרופוסיות מלאה ומיידית. העובר כאמור אמור להיוולד בימים הקרובים.
ההורים צפויים לדרוש את ביצוע הבדיקה בדחיפות עליונה. הנימוק כנראה יהיה "טובת הילד", והם יטענו כי התקופה המוקדמת בחייו של התינוק היא תקופה קריטית ליצירת הקשר עם ההורים הביולוגים שלו. מעבר לכך ההורים יכולים לטעון כי "טובת הילד" וזכותו היא שמי שקשור אליו גנטית יהיה איתו בקשר מיומו הראשון.
כעת בית החולים אסותא וההורים, הטוענים לקשר גנטי, יוכלו לעשות שימוש במידע הגנטי שכבר קיים בנוגע לעובר והוצא ממנו במהלך ההיריון בגלל צורך רפואי מסוים, וישוו אותו למידע הגנטי של ההורים. בבדיקה שנערכה לעובר התגלה, במקרה, כי אין קשר גנטי בינו לבין היולדת, מה שהביא לחשיפת הפרשה.
המשמעות היא שהבדיקה הגנטית שתיערך להורים הביולוגים לכאורה אינה כרוכה בשום פעולה פיזית בגוף היולדת או העובר. אם בבדיקה הגנטית לא יימצא קשר גנטי להורים שעתרו לבית המשפט ימשיך ההליך של הבדיקה אל מול הורים אחרים, שיכולים לבוא בחשבון, מבין אלה שעבור טיפולי הפרייה באסותא באותה תקופה.
ראש ההרכב, השופט צבי ויצמן, הסביר את ההחלטה ואמר כי "מרגע שעולה כי קיים סיכוי סביר לקשר גנטי בין המשיבים (הזוג שטוען לקשר גנטי) לעובר עולה מאליה זכותם לבירור של הקשר הזה לאלתר. ככל שיימצא קשר גנטי שכזה אפשר שתעמוד להם הזכות אף לקבל מידע רפואי הנמנע מהם בשלב הזה. גם אינטרס העובר ברור - כל יציר אנוש זכאי לדעת מניין בא".
עם זאת, הוא מבהיר, כי מדובר בהחלטה הנוגעת לקיום הבדיקה הגנטית בלבד - ולא החלטה לגבי מי יגדל את התינוק שיוולד. השופט עצמו עדיין אינו מוציא מכלל אפשרות כי יכול להיות מצב שבסוף ההליך המשפטי ייקבע כי האם היולדת תגדל את העובר שייוולד. "אפשר כי ייקבע בסופו של יום כי האם הנושאת בהיריון היא ההורה של העובר, אולם גם ככל שכך ייקבע עדיין עומדת זכותו של העובר לדעת מה מקורו הגנטי".
עורכי הדין של בני הזוג שטוענים לקשר גנטי, דורי כספי, שירה פרידן ושמואל מורן הגיבו על פסק הדין ואמרו כי "בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים קיבל את מלוא טענותינו לגבי החשיבות העליונה לביצוע הבדיקה הגנטית להוכחת קשרי משפחה באופן מיידי. בית המשפט קיבל גם את טענתנו כי חסימת האפשרות לבצע את הבדיקה ולקבוע קשר משפחה ביולוגי בין לקוחותינו לבין העוברית, כמוהו כחסימת דרכם העתידית לטעון להורות על הילודה שבדרך".
"אנו מברכים על ההחלטה ומקווים כי המערערים יחדלו מהערמת מכשולים על הדרך היחידה המובילה לחקר האמת ולכיבוד זכויותיה של העוברית, הילודה שבדרך".
באות כוחו של אסותא, עורכות הדין ליאל גולני ברנס ואביטל ברוקר-ימין מסרו: "אסותא תפעל, כמובן, ליישומו של פסק הדין בהקדם האפשרי".
