ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט כי על ישראל לתמוך בארגנטינה בסוגיית איי פוקלנד. כך דיווח ה"טלגרף" הבריטי, שציין כי נתניהו הורה לדיפלומטים לשנות את עמדתה הרשמית של ישראל, להצטרף לבואנוס איירס בקריאה לניהול שיחות ישירות על עתיד האיים - ולהכיר בקשר ההיסטורי של ארגנטינה לטריטוריה זו. דוברת משרד החוץ הכחישה את הדברים ומסרה: "הדיווח אינו נכון. אין שינוי בעמדתנו בנושא". גם בשגרירות ישראל בלונדון הכחישו נמרצות את הפרסום.
(צילום: Pablo PORCIUNCULA/AFP, REUTERS/Amir Cohen, שלו שלום)
הדיווח על שינוי עמדתה של ישראל מתפרסם ברקע הקשרים הקרובים של נתניהו עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, שתמך בישראל במהלך המלחמה ואף השיא משואה ביום העצמאות האחרון, וכן בעקבות החלטת בריטניה להטיל סנקציות כלכליות על ההתנחלויות ביהודה ושומרון.
ההתפתחות מתרחשת בזמן רגיש מבחינתה של בריטניה, לאחר שגם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אותת כי הוא עשוי לשים סוף לניטרליות של וושינגטון בנוגע לשליטה באיים – ולהביע תמיכה בריבונות ארגנטינה. זאת לצד העימות המתלקח עם ארגנטינה, שהודיעה בספטמבר האחרון כי תטיל סנקציות על חברות נפט שמבצעות קידוחים באזור האיים.
לפי הדיווח, הכרזת שר החוץ הבריטי אד מיליבנד לפני כחודש היא שהביאה לשינוי עמדתו של נתניהו. ב"טלגרף" הדגישו כי מדובר בתמיכה במשא ומתן, ולא בהכרח תמיכה רשמית בתביעת הריבונות של ארגנטינה על איי פוקלנד. עם זאת, צוין כי המהלך עלול לעורר חששות שישראל כן תתמוך במהלך כזה, אם בריטניה תעמיק את הסנקציות נגדה.
שגריר ישראל באו"ם דני דנון קרא בדיון בנאום בשבוע שעבר למשא ומתן ישיר בין בריטניה לארגנטינה על עתיד האיים. "ישראל מכירה בחשיבות שהציבור הארגנטינאי מייחס לסוגיה זו, וכן במאמצים המתמשכים של ארגנטינה בערוצים דיפלומטיים ובהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי", אמר. "התקדמות בנושא חייבת להתבצע תוך התחשבות במכלול ההיבטים ההיסטוריים, המשפטיים והאנושיים הרלוונטיים".
"אתה באמת חבר". בבריטניה חוששים
(צילום: עומר מירון/ לע״מ)
ב"טלגרף" העירו כי מדובר בניסוח זהיר, אך עם זאת גורמים בבריטניה כינו את הדברים כ"הכרה ישראלית בזיקה ההיסטורית" של ארגנטינה לאיים וכי מדובר ב"שינוי משמעותי בעמדתה". גורם ישראלי ששוחח עם העיתון הבריטי מסר כי "נוסח ההצהרה אושר בדרגים הבכירים ביותר בממשלה. זו הפעם הראשונה שישראל מתערבת בסכסוך הזה".
עם זאת, הגורם הישראלי אמר כי ההתערבות באו"ם נעשתה גם על רקע "שינוי במדיניות ממשלת בריטניה כלפי ישראל", תוך שהוא מציין במיוחד את "כל ההצהרות הביקורתיות שהשמיעו ראש ממשלת בריטניה ושר החוץ שלה בשבועות האחרונים - במיוחד בנוגע לסנקציות".
ב"טלגרף" ציינו כי גורמים בריטיים חושדים שמיליי רוצה לנצל את היחסים הקרובים של ישראל עם ארה"ב כדי לקדם את עמדתה של ארגנטינה. בפנטגון שקלו בשנה האחרונה שינוי בעמדה בנוגע לריבונות על איי פוקלנד כחלק מהניסיון להפעיל לחץ על בעלות בריתה של וושינגטון בנאט"ו בעקבות סירובן לסייע לארה"ב במלחמה נגד איראן.
כמו כן, צוין בדיווח כי במסגרת המאמצים של בואנוס איירס פרסם ביולי שר החוץ הארגנטינאי פבלו קירנו מאמר דעה ארוך ב"ג'רוזלם פוסט", שבו טען כי "לאס מלווינאס", שמם של איי פוקלנד בפי הארגנטינאים, שייכים לארגנטינה "מבחינה היסטורית, מכוח הזכות ומתוך אמונה".
מי שתקף את הדברים שעולים מן הדיווח הוא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שכתב ברשת X: "אני מבין שלנתניהו חסר סכסוכים ומלחמות, אז הוא החליט לסבך אותנו גם במריבות שאנחנו לא קשורים אליהן".
איי פוקלנד הם קבוצת איים מרוחקת בדרום האוקיינוס האטלנטי הנמצאת בשליטת בריטניה מאז 1833. ארגנטינה, שכאמור תובעת בעלות עליהם, מכנה אותם בשם אחר – איי מלווינאס. לפני 44 שנה, ב-1982, פלש צבא ארגנטינה אל האיים בניסיון להשתלט עליהם, במה שנתפס כניסיון של החונטה ששלטה אז בארגנטינה לזכות בפופולריות, ובתגובה שיגרה ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ'ר כוח משימה ימי לדרום האוקיינוס. בין הצדדים פרצה מלחמה בת 74 יום שבה נהרגו 907 בני אדם, מהם 649 ארגנטינאים, 255 בריטים ושלושה מתושבי האיים. המלחמה הסתיימה בתבוסה ארגנטינאית ובהחזרת האיים לשליטה בריטית, וההשפלה שנגרמה לארגנטינה נחשבת לזרז שהוביל לנפילת החונטה.
באיי פוקלנד חיים כיום כ-3,500 תושבים, ובמשאל עם שנערך שם בשנת 2013 הצביעו 99.8% מהמשתתפים בעד הישארות תחת שלטון בריטי, ורק שלושה התנגדו. עם זאת השליטה באיים נותרה סוגיה הטעונה ברגשות עזים בארגנטינה. עדות לכך ניתנה ממש בקיץ האחרון, כשאת ניצחונם על אנגליה בחצי גמר המונדיאל חגגו שחקני נבחרת ארגנטינה בהנפת שלט המביע תמיכה בריבונות של ארצם על האיים.
