בישראל לא הופתעו מההחלטה של ממשלת ארמניה להודיע על הכרה במדינה פלסטינית. ארמניה היא המדינה ה-145 להכיר במדינה פלסטינית והתשיעית לעשות זאת מאז פרוץ המלחמה. בעקבות ההכרה, משרד החוץ בירושלים זימן את שגריר ארמניה בישראל לשיחת נזיפה חמורה.
למעשה, העובדה שארמניה לא הכירה עד כה במדינה פלסטינית היא נחשבה לחריגה מכיוון שהיא הייתה חלק מברית המועצות לשעבר, ומדינות רבות בגוש הסובייטי המשיכו עם ההכרה גם אחרי עצמאותן. ארמניה, משום מה, לא עשתה "העתק-הדבק" אך לכאורה הייתה צריכה לעשות את זה מזמן.
הרקע להחלטה לא צריך להפתיע אף אחד: לירושלים יש מערכת יחסים עכורה מאוד עם ארמניה כבר כמה שנים טובות, והסיבה לכך היא הקשר הטוב והמיוחד בין ישראל לאזרבייג'ן. ישראל נחשבת לאחת מספקיות הנשק המרכזיות של אזרבייג'ן, והמדינה המוסלמית השיעית היא גם ספקית הדלק המרכזית של ישראל. הארמנים זועמים על הסיוע הצבאי המשמעותי לאזרבייג'ן ואומרים תמיד: "עבורכם זה כסף, עבורנו זה מוות ולא נשכח לכם את זה". כעת הארמנים מגישים את הנקמה קרה.
דעת הקהל הארמנית היא אנטי-ישראלית בצורה מכרעת עד לרמות של אנטישמיות מובהקת. ב-11 ביוני השחיתו אלמונים את בית הכנסת בבירת ארמניה יירבאן. המשטרה המקומית פתחה בחקירת האירוע, ולפי החשד, המשחיתים השליכו סלעים על חלונות בית הכנסת וניפצו אותם. מתחילת המלחמה היו שלושה ניסיונות להצית את בית הכנסת הזה.
בתחילת השנה, ניאו-נאצים ארמנים ערכו מצעד ביירבאן, הצדיעו במועל יד וקראו קריאות "זיג הייל". האירוע התקיים באנדרטה במרכז הבירה לזכרו של גרגין נז'דה, גנרל ארמני ששיתף פועלה עם ה-SS הנאצי, והורשע כפושע מלחמה על-ידי בית משפט בברית המועצות אחרי ששיתף פעולה עם הצורר אדולף היטלר.
בינתיים, טורקיה, מדינה עוינת לארמניה שעמה יש לה היסטוריה ארוכה של סכסוך, הביעה תמיכה בהחלטתה להכיר במדינה פלסטינית. "כפי שתמיד הדגשנו, ההכרה בפלסטין היא דרישה של החוק הבינלאומי, הצדק והמצפון. טורקיה תמשיך במאמציה כדי שמדינות נוספות יכירו בפלסטין", נמסר ממשרד החוץ של טורקיה.
הקרנת סרטון חטיפת התצפיתניות לשגרירי נורבגיה, אירלנד וספרד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
למרות העבר המפוקפק של הגנרל נז'דה, ב-2016 הוקמו ביירבאן ובעוד שתי ערים בארמניה אנדרטאות לזכרו. בנוסף, 17 ערים ברחבי המדינה קראו רחובות על שמו. בעיר הבירה הארמנית יש גם אנדרטה לזכר קורבנות השואה שחוללה בעבר כמה פעמים.
שגריר ישראל במולדובה וארמניה יואל ליאון גינה את המצעד הניאו-נאצי בירוואן בתחילת השנה וצייץ אז: "אנו מוטרדים עמוקות מהמצעד שנערך בירוואן ובו נשמעו קריאות 'זיג הייל'. האדרת גרגין נז'דה, משתף פעולה נאצי, לא מקובלת. הרשויות צריכות לנקוט צעדים נחושים נגד כל סוג של ניאו-נאציות ואנטישמיות". התגובה של ליאון זכתה להתקפות חריפות מצד גורמים אנטישמים בארמניה.
מאז פרוץ המלחמה בעזה אירעו כאמור כמה גילויי אנטישמיות בארמניה. אישים ארמנים הביעו תמיכה בחמאס ושמחו לאידה של ישראל על מתקפת ה-7 באוקטובר, שמבחינת הארמנים הייתה סגירת מעגל על התמיכה הישראלית ביריבה אזרבייג'ן.
נושא נוסף שמעכיר את היחסים הוא סוגיית שואת הארמנים. ישראל נמנעת מלהכיר באירוע ממלחמת העולם הראשונה משלל סיבות וזה מאוד מרגיז את הארמנים. ואם זה לא מספיק - למדינת ישראל יש מערכת יחסים מורכבת מאוד עם הכנסייה הארמנית בישראל. יש נושאים שמטרידים אותם ביחס של הרשויות בעיקר סביב סכסוכי נדל"ן בעיר העתיקה ומיסוי.
לארמניה יש גם יחסים קרובים עם איראן. יחד עם זאת, בימים האחרונים דווח שארמניה מתעניינת ברכישת מערכות נשק ישראליות ובמיוחד בטילי קרקע-אוויר ברק 8. מדובר בפרויקט שיתופי בין הודו וישראל שנועד לספק פתרון הגנה אווירית חזק נגד מגוון איומים אוויריים. הסיכוי שישראל תסכים כעת למכור לארמנים את הטיל הוא אפסי, ומאוד ייתכן שהארמנים העריכו זאת מראש ולכן לא היססו להכיר במדינה פלסטינית.
שמואל מירום, לשעבר שגריר לא תושב בארמניה, אמר כי "אם 145 מדינות כבר הכירו במדינה פלסטינית, הרי שאחת נוספת לא תעלה ולא תוריד. גם לא מדובר במדינה בסדר גודל של ספרד ואפילו אירלנד. ארמניה תמיד נקטה כלפינו במדיניות מתונה, אף שלהלכה היו לה סיבות מצוינות להיות עוינת כלפינו. זה התחיל באי-הכרה בשואת הארמנים, וכלה באספקת אמל"ח מתוחכם ליריבתם אזרבייג'ן. עם זאת, ההכרה כעת לא נובעת מתחושת נקמה כלפינו, אלא יותר כתוצאה מלחץ איראני".
הוא הוסיף: "אף שהארמנים לא מחבבים במיוחד את שכנתם ממזרח, הרי שהם תלויים בה במידה רבה בעיקר כלכלית. ארמניה מוקפת בשתי מדינות עוינות לה - טורקיה ואזרבייג'ן, ובגאורגיה שאינה יכולה להוות עבורה משענת. איראן, לעומת זאת, מספקת לה הרבה מצרכיה הכלכליים ואף תמכה בה במלחמת נגורנו-קרבאך הראשונה".
רומן גורביץ, מומחה למדינות הקווקז, אמר: "בעולם היום, שיש כל כך הרבה שנאה כלפי יהודים ומדינת ישראל, חשוב לקחת בחשבון את היחס לישראל ולעם היהודי בכל מדינה ולהתייחס בהתאם לבקשות שלה. אין שום הצדקה לתמוך בבקשות של מדינה עם אנטישמיות חוגגת, שנוקטת עמדה אנטי-ישראלית ברורה, בעלת ברית קרובה של איראן שמבטיחה להשמיד אותנו. צריך לתמוך בחברים ולא במדינות שפועלות נגדנו".
ומי הבאות בתור להכיר במדינה פלסטינית? ה"חשודות המיידיות" הן מלטה ואולי בהמשך גם בלגיה. בהקשר זה יצוין כי בישראל עדיין לא החליטו כלל על צעדי תגובה לגל האחרון של הכרה במדינה פלסטינית שכולל את ספרד, נורבגיה, סלובניה ואירלנד. צעדי התגובה צפויים להתקבל בימים הקרובים.
