לוחמי המילואים עזבו הכול מאז 7 באוקטובר. את המשפחה, את העבודה ואת החברים. הם עלו על מדים והתגייסו, וגם היום הם מהווים חלק משמעותי מהכוח שנמצא בעומק רצועת עזה. עשרות אלפי משפחות התפצלו באותן הנסיבות - כשאחד ההורים בשירות מילואים, והשני נשאר עם הילדים בבית - ורבים כלל לא יזכו לחזור הביתה. מתחילת המלחמה נפלו 118 אנשי מילואים, 45 מתוכם בתמרון הקרקעי ועוד 39 הם חברי כיתות כוננות שיצאו לקרבות ביישובים ושילמו בחייהם.
8 צפייה בגלריה
"יש פה מלחמה של הגנה על הארץ ואעשה כל מה שיאמרו לי". הלווייתו של יוסי הרשקוביץ ז"ל
(צילום: עמית שאבי)
אחד מהנופלים היה רב סמל מתקדם (במיל') יוסי הרשקוביץ (44), אב לחמישה מהיישוב גבעות ומנהל בית הספר אורט פלך לבנים, שנהרג עם עוד שלושה מחבריו הלוחמים מגדוד 697 בחטיבה 551 (עוצבת חצי האש) מפיצוץ מטען חבלה בפיר ממולכד ליד מסגד במהלך הקרבות בעזה. "יוסי היה איש משפחה, אבא ובעל למופת. ילד מדהים להוריו, אח מדהים לאחיו ואחיותיו ומנהל נערץ", סיפר אביו יעקב.
לדברי האב, כשיוסי נקרא למילואים, הוא לא חשב פעמיים. "הוא קיבל טלפון ומיד הכין תיק", ציין יעקב. "הדס, אשתו, ביקשה שאולי יחשוב על זה, כי בכל זאת הוא חולה צליאק ויש לו חמישה ילדים בבית. הוא אמר לה 'זה לא עניין של פטור. יש פה מלחמה של הגנה על הארץ ואעשה כל שיאמרו לי'. הוא התנצל שהוא עוזב הכול ואמר שהוא חייב להציל את עם ישראל".
8 צפייה בגלריה
"הילד השישי שלו נולד לפני שישה חודשים, והוא לא יכיר את אבא שלו". רס"ן (במיל') משה ידידיה לייטר ז"ל
גם רב סרן (במיל') משה ידידיה לייטר, בן 39 במותו, אב לשישה מעין צורים ומ"פ בגדוד 697 שבחטיבה 551, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. אביו, יחיאל, סיפר: "הוא היה פשוט פצצת חיים. הוא שירת 15 שנה בשלדג, התקבל למחזור הראשון של לימודי רפואה באריאל, המשיך לעשות מילואים ועשה קורס מג"דים. ניהל פרויקט של שילוב חרדים ב-8200 והיה אבא 'פול טיים'. הילד השישי שלו נולד לפני שישה חודשים, והוא לא יכיר את אבא שלו. משה היה הבן הבכור שלי והוא החבר הכי טוב שלי".
האב הוסיף בכאב כי "זה הפסד גדול למשפחה. זו לא קלישאה לומר שבמותו הוא ציווה חיים, ובזכותו ובזכות חבריו אנחנו קיימים. זה שבר גדול, חצי לב בוכה על האובדן וחצי לב גאה. בן אדם שבחר למעשה להיות לוחם בגילו ובמעמדו, הוא ידע לקראת מה הולך ובחר בכך, ובלי הבחירה הזו מדינת ישראל לא יכולה להתקיים. אנחנו צריכים אנשים כמו משה וכמו חבריו כדי שהמדינה הזו תשגשג. צריכים להיות ראויים להם. אנחנו יודעים שבמלחמה יש הרוגים ופצועים, וזה קשה, אבל זה מציל חיים. אני מתגעגע אליו ברמות שקשה לתאר, אבל עם זאת אני יודע שבזכותו יש מדינה".
"הימים מאוד ארוכים, רוצים אותו כבר בבית"
בחודשיים האחרונים סא"ל אורי גרינולד מכרכור, מפקד גדוד הנדסה 7107 במילואים, פגש את אשתו פרי ואת הילדים נועם (6) ועמנואל (4) רק פעם אחת - כשהוא חזר הביתה לאפטר קצר, של לא יותר מחצי יממה. "אורי במילואים כבר מהיום הראשון של המלחמה, מ-7 באוקטובר", אמרה פרי.
8 צפייה בגלריה
"שתי הילדות קשורות מאוד לאבא". רס"ן (במיל') אילן מנשה עם הבנות איילה ונטע
(באדיבות המשפחה)
"כשהחלה הפסקת האש, הוא הגיע לכמה שעות ואז שב לגדוד שעליו הוא מפקד בתוך עזה. זו גאווה גדולה, אני והילדים מצדיעים לו ובעיקר מתגעגעים מאוד לנוכחות שלו". הגאווה עצומה, אבל יש גם המון חששות. "אורי במילואים ללא טלפון בעזה. הימים מאוד ארוכים ויש דאגה, שלי ושל הילדים. אנחנו רוצים אותו כבר איתנו בבית", שיתפה פרי.
רס"ן אילן מנשה, קצין תכנון ותקשוב של אוגדה 36, גויס בתחילת המלחמה. בהרצליה מחכים לו אשתו אינה והילדות איילה (5) ונטע (3). "אני בהיריון מתקדם", שיתפה אינה, "וזה לא פשוט. אני מקווה שהוא יהיה כאן עד הלידה. לא ראינו אותו יותר משבועיים. שתי הילדות מתגעגעות מאוד לאבא, הן קשורות אליו מאוד. חנוכה בלעדיו זה ממש מוזר".
8 צפייה בגלריה
"חיילי המילואים עושים עבודה נהדרת וזה מעודד מאוד". משפחות גרינולד ומנשה
(צילום: יריב כץ, שרון צור)
מדי פעם אינה ואילן מצליחים לדבר בטלפון, והיא סיפרה שבשיחות האלה "הוא אומר שזה ייקח עוד זמן". היא סיכמה בגאווה: "חיילי המילואים עושים עבודה נהדרת כדי להגיע להישגים מרשימים וזה מעודד מאוד. אילן פטריוט גאה. אני מחזיקה אצבעות עם המון געגועים. החיבוקים שאני מקבלת מרגשים אותי ועוזרים לי מאוד".
