קצין המילואים הבכיר, בדרגת תת-אלוף, שנעצר ביום שבת האחרון בחשד לירי זיקוקי התאורה הימיים לעבר ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, התנצל על שאירע והביע חרטה. "לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בראש הממשלה, במשפחתו או בביתו בקיסריה", אמר עופר דורון, שבית המשפט אישר הערב (שלישי) את פרסום שמו. "ביצעתי מעשה קונדס מטופש, שאני ממש מצטער עליו - באמת שלא הייתה שום כוונה מעבר לזה".
פגיעת הזיקוקים בחצר הבית
3 צפייה בגלריה
"זו טעות גדולה, לא הייתה לי כוונה לפגוע באיש". תא"ל במיל' עופר דורון
(צילום: אלון רון)
בימי המהפכה המשפטית הצהיר תא"ל במיל' דורון על הפסקת התנדבות לשירות בעקבות החקיקה. לאחר שיחה פיקודית עם מפקד חיל הים - שירותו הוקפא. בית המשפט אישר הערב לפרסם גם את שמותיהם של שני חשודים נוספים שנעצרו במסגרת החקירה: אמיר שדה ואיתי יפה.
בחקירתו במשטרה הוסיף דורון כי יש לו רישיון להשיט יאכטה ואותו זיקוק שנורה "נועד להיות בכלי ימי שנקלע לסכנה במקרה של אירוע חריג בים". הוא לקח אחריות על המקרה, והוסיף: "אני מביע חרטה עמוקה וכנה, סליחה, אסור היה שזה יקרה. זו טעות גדולה שלי, וסליחה שגררתי עוד אנשים איתי לזה. לא הייתה לי כוונה לפגוע באיש, באמת".
בחקירת השב"כ טענו החשודים כי הלכו דרומה עם זיקוק התאורה כדי לא לפגוע בבית, ומדדו את כיוון הרוח כדי לראות שלא יפגעו בקרבתו. תא"ל במיל' דורון סיפר כי הוא היה האיש שווידא שנתניהו לא בבית ואין אבטחה או ניידות סיור במקום: "ירינו את הזיקוק הימי, הוא נסחף מעט בתנאי הרוח וראה מה שקרה. זו טעות גדולה שלי, ושוב סליחה. דבר מטופש ומיותר ממש", אמר.
עורך הדין גונן בן יצחק שמייצג את החשודים, הוסיף כי "הקצין הבכיר משתף פעולה ומודה במעורבות. לא הייתה לו שום כוונה לפגוע בבית רה"מ או בנתניהו בקיסריה. הוא אומר שזה היה דבר מטופש ומיותר, מתנצל שוב ושוב ומביע חרטה מלאה על האירוע בקיסריה".
"הם ידעו שנתניהו לא שם - ונפלו קורבן למהלכים ציניים". עו"ד בן יצחק
(צילום: ליאור אוחנה )
"הם באו כי ידעו שנתניהו לא נמצא ואמרו שזו מסיבת פרידה מההפגנות בקיסריה, כי הוא כבר לא שם", סיפר עורך הדין גונן בן יצחק. "הם בשוק שהם בסוף בחדר חקירות של שב"כ בגלל מה שהם עשו. הם נפלו קורבן למהלכים ציניים. פעם ראשונה שבמסגרת הפגנה לגיטימית הם מצאו עצמם בחקירת שב"כ בחקירה על טרור, וברור שיש אפקט מצנן משמעותי לגבי חופש ההפגנה. זה סימן אדום בוהק למקום שמדינת ישראל מדרדרת אליו".
מחקירת השב"כ עלה כי אותו קצין מילואים בכיר היה מי שארגן את האירוע, וככל הנראה גם הביא את הזיקוקים. בשב"כ טענו כי שאריות של הזיקוק נפלו בחצר הבית של נתניהו, והביאו להתלקחות שריפה.
חבריו של הקצין הבכיר אמרו כי החקירות נועדו "להסיט את הדעת מהבגידה בחטופים". לדבריהם, "אנו עדים להסתה חסרת פרופורציה בעקבות זיקוק פירוטכני. ההסתה מנסה להשכיח את הריגול והבגידה בלשכת רה"מ, הפקרת החטופים, הפיכה משטרית מטורללת, והכול - כדי שהאשם יחמוק ממשפט.
"כמו שנראה בסרטון שהופץ, זיקוק פירוטכני תקול של יאכטות נפל ברחוב רחוק מהבית הריק", הוסיפו. "אלה העובדות. המחאה היא בלתי אלימה מיומה הראשון וכך תישאר. אנו תומכים בפעילים שנעצרו, ובטוחים שחפותם תצא לאור. מדובר באנשים שהם בעלי זכויות רבות בתקומת מדינת ישראל. אנו מחבקים את משפחותיהם בשעה קשה זו ובטוחים שההר יוליד עכבר".
ממערך עוטף העצורים, המלווה את עצורי המחאות מבחינה משפטית, נמסר: "איש לא צריך להיות מופתע שהמשטר הנוכחי מצליח לגרור פעילי מחאה בולטים לחקירות שב"כ. ידענו שהרגע יגיע, ולא פלא ששר המשפטים קורא להמשך ההפיכה המשטרתית בשלב שבו המחאה נרמסת על ידי הממשלה. מדובר באירוע מחאה שבו נעשה שימוש בפירוטכניקה מקובלת והטענות כי בית ראש הממשלה או מי מסביבתו של ראש הממשלה היו יעד כלשהו - הן עלילת דם מטורפת ומכוערת".
3 צפייה בגלריה
"אסור לנו להקל ראש בשום גילוי של העמדת סכנה של נבחרי ציבור"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בתוך כך, בנימין שמיל, בן 63 מבצרה, נעצר אתמול לחקירה בחשד להסתה לאלימות נגד ראש הממשלה בעקבות פרסום שהעלה ברשת X, תחת חשבון בשם Be good. החקירה בנושא נפתחה ביחידה הסייבר בלהב 433 ובאישור פרקליטות המדינה. הפרסום שהעלה שמיל הכיל תמונה של נתניהו משנת 1996, לצד הכיתוב "ישלם בראשו".
נציגים במשטרה סיפרו כי לפני כחצי שנה הוא כבר נחקר בחשד לביצוע אותה עבירה, בגין פרסומים דומים שהפיץ בחשבונותיו. "מעולם לא היו עליי אזיקים ולא הייתי במעצר. אני ואחותי מטפלים באבי בן ה-100. בנוסף לזה, אין בפרסום כל ביטוי של אלימות", אמר שמיל בדיון הארכת מעצרו. "החוקר אמר לי לא לדאוג ושהם רצו לראות שאני לא מסוכן והכול בסדר".
הוועדה לביטחון לאומי בדיון דחוף: "עליית מדרגה באיום על נבחרי ציבור"
בתוך כך, הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום דיון דחוף ב"עליית מדרגה חמורה בדבר איומים על נבחרי ציבור העלולה להוביל לפגיעה בחיי אדם", בעקבות ירי הזיקוקים לער בית רה"מ. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי "ב-1995 נרצח ראש ממשלה, אני מודאג", ובמשטרה הודו כי ישנם אלפי ניתורים של קריאות להסתה - אך מתחילת 2024 הוגש רק כתב אישום אחד.
(צילום: ערוץ כנסת)
"אנחנו בהתנגשות על סף אלימות בין מפגינים למשטרה", הוסיף פוגל. "אנחנו נבחרי הציבור קיבלנו מכתבי איום בשנה האחרונה שמפרטים את פרטי המשפחה שלנו ואיך הולכים לרצוח אותנו. האמירות המסוכנות האלו, על סף ההסתה, נאמרות כמעט בכל חצר, כמעט בכל רשת, כמעט בכל אתר אינטרנטי או טלוויזיוני. גם פה בכנסת הלהט הזה מגיע לא פעם למצב שאם לא היה משמר הכנסת, אני לא יודע מה היה".
ח"כ גלעד קריב טען כי יש בישראל אלימות פוליטית, אך לצערו היא לא זוכה להתייחסות ראויה בכנסת. "הדיון הזה נקבע באופן דחוף אחרי סוף השבוע האחרון. אנחנו 29 שנה אחרי רצח רבין, אסור לנו להקל ראש בשום גילוי של העמדת סכנה של נבחרי ציבור וסמלי שלטון ובמובן הזה משטרת ישראל וגורמים נוספים עושים את פעולתם", אמר קריב. "אבל אם באמת רוצים לדבר על מה עושים עם אלימות פוליטית במדינת ישראל, אז בבקשה, בואו נדבר על אלימות פוליטית אבל נדבר על כל מופעיה ולא לנצל אירוע כזה ולנסות להגיד שיש פה ניסיון מכוון לפגוע בראש ממשלה, זה קמפיין פוליטי".
ח"כ יואב סגלוביץ הוסיף כי "יש כאן חברי כנסת שמבצעים פעולות להסתה לאלימות, כמו שילוט רחוב נגד היועמ"ש - שעומדת מאחוריו מפלגה פוליטית. נכון לשאול ולקבל נתונים מה עושים? הסתה לאלימות באשר היא כמעט ואינה מטופלת". ח"כ אושר שקלים אמר מנגד כי "לא יכול להיות שנבחרי ציבור ורמטכ"לים לשעבר ומובילי דעה הקוראים לאלימות והסתה, מכנים את ראש הממשלה כיותר גרוע מהאויבים שלנו - ואני לא שומע אף אחד מהצד השני אומר תעצרו את זה. צריך לנסות לייצר שיח, ואני קורא בוא נרגיע את הרוחות".
