ביום שישי הקרוב תבוטל חובת הבדיקות בנתב"ג. לאחר קרוב לשנה וחצי שבו היה אוהל הבדיקות לנוסעים הנכנסים פעיל, הוא כעת יקופל - בתקווה לתמיד. המהלך ייעשה על רקע הדעיכה העולמית בגל האומיקרון, אבל גם סיומו נעשה בטעם מר. בתחילת השבוע הנוכחי הודיע על ההחלטה שר הבריאות ניצן הורוביץ על ההחלטה לבטל את הבדיקות. מרגע שהצורך הבריאותי בביצוע הבדיקות הללו, שנעשות כמובן בתשלום, ושבועות ארוכים לאחר שבכירים במערכת הבריאות קראו למשרד לבטלן – לא ברור מדוע צריכים לחלוף למעלה מעשרה ימים מרגע ההכרזה ועד יישום ההחלטה.
כשמוסיפים לכך את העובדה שרק לאחרונה חברת "פמי פרימיום" שמבצעת את הבדיקות הללו סירבה לבקשת ynet לחשוף את הכנסותיה מהבדיקות – אי אפשר להתעלם מהתחושה הכללית שמישהו כאן גזר קופון, ושהיו גם אינטרסים כלכליים בשימור הבדיקות הללו, בטח כשישראל היא המדינה היחידה בעולם שמחייבת את כלל הנכנסים בשעריה בבדיקת קורונה בתשלום.
שנה אחת אחרי האסון האזרחי הכבד בתולדות המדינה, שבו נמחצו למוות 45 ממשתתפי הילולת ל"ג בעומר במירון, יתקיים ביום רביעי האירוע המסורתי סמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי, הפעם במתכונת מצומצמת.
בהתאם להמלצות ועדת החקירה הממלכתית, שאומצו על ידי הממשלה, תוגבל לראשונה כמות הקהל בחגיגות, ותותר כניסתם של כ-17 אלף איש בלבד בכל רגע נתון. כדי להבטיח עמידה במתווה, נדרשו המשתתפים להירשם מראש לקבלת כרטיסי כניסה למתחם ההילולה, התקפים לארבע שעות בלבד. אחריהן הם יידרשו לפנות את ההר לטובת הבאים אחריהם.
לקח נוסף מהאסון הוא לקיים הדלקה של מדורה אחת בלבד במירון, במקום יותר מ-20 בשנים הקודמות, כשהמטרה היא למנוע את קיומם של אירועים מרכזיים המהווים מוקדי משיכה ועלולים לגרום לעומס ולדוחק המסכן את שלום החוגגים. למחרת, מוצאי ל"ג בעומר, ייערך במקום טקס זיכרון מיוחד לנספים באסון, בהשתתפות המשפחות.
לקראת ההילולה סולקו מהמתחם עשרות מפגעים שניצבו שם במשך שנים בניגוד לחוק וסיכנו את באי המקום, בהם מבנים ארעיים, גשרים וטריבונות שנועדו לשמש את החוגגים.
למרות השינויים המשמעותיים, ומתיחת הפנים שעבר האירוע, גם השנה לא הצליחו המפיקים להתגבר על קשיי הבירוקרטיה הישראלית, ונכון לשעת פרסום הדברים – פחות מארבע יממות לפני פתיחת ההילולה – טרם ניתנו ההיתרים הנדרשים לקיומה על ידי רשויות השלטון הארצי והמקומי.
ככלל, המדינה לא הצליחה לעמוד באף אחד מהסעיפים בלוחות הזמנים שקבעה הממשלה על פי המלצות ועדת החקירה הממלכתית.
בתוך כך, 34 שעות לפני ההילולה, ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון תחדש את דיוניה, אחרי מספר שבועות של הפסקה, ולראשונה תזמן לעדות פוליטיקאים בכירים שהיו קשורים להילולה.
בדיון הראשון יופיע בפניה אלי ישי, לשעבר יו"ר ש"ס ושר הפנים, ובשבוע לאחר מכן מירי רגב, שהייתה שרת התחבורה בזמן האסון. בהמשך יעידו גם אמיר אוחנה ואריה דרעי, השר לביטחון פנים ושר הפנים דאז. הרקע לזימונם הוא עדויות על התערבות פוליטית פסולה של הדרג המדיני בארגון ההילולה והפעלת לחץ על המשטרה לקיימה ללא הגבלת קהל.
בית המשפט העליון ידון ביום שני הקרוב בערעור שהגיש מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין" על האיסור שהטיל בית המשפט להקרנת הסרט בישראל.
אחרי מבצע חומת מגן יצא בכרי למחנה הפליטים בג'נין עם צוות הסרטה ויצר את הסרט "ג'נין ג'נין". הוא טען כי מדובר בסרט דוקומנטרי שעולות בו טענות על "פשעי מלחמה נגד אזרחים". אך הטענה שלו לא החזיקה בבית המשפט.
בתחילת השנה אסר בית המשפט המחוזי בלוד, בהחלטה תקדימית, על הקרנת הסרט בארץ, והורה על החרמתם של כל עותקי הסרט בישראל. "בכרי לא יכול לחסות תחת ההגנות שמופיעות בחוק איסור לשון הרע עת נמצא כי אין אמת בעיקרם של דברים שפורסמו בסרט, אין תום לב בהצגתם, ולא ננקטו צעדים כלשהם, לא שכן צעדים סבירים, על מנת לבסס את הטיעון הלכאורה השזור בפרסום", קבעה השופטת הלית סילש.
7 צפייה בגלריה
בכרי. בית המשפט קבע שאין אמת בדברים שפורסמו בסרט ואסר על הקרנתו והפצתו בישראל, הוא ערער לעליון
(צילום: יריב כץ)
בכרי, שחויב גם בתשלום פיצויים לאחד מלוחמי המילואים שמופיעים בסרט ונלחם בג'נין במהלך מבצע חומת מגן, ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
המשפט מלווה לכל אורכו בידי לוחמים וקצינים בכירים שמגיעים לדיונים, שר התרבות והספורט חילי טרופר צפוי להתייצב לדיון השבוע בעליון. הלוחמים, בהובלתו של מפקד פיקוד המרכז לשעבר אלוף במיל' אבי מזרחי, זוכים גם לגיבוי מוחלט במאבקם מהרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ.
לקראת הדיון פורסמה השבוע קריאה ציבורית לטיהור שמם של לוחמי ג'נין והמשפחות השכולות, עליה חתומים שרים, בכירי צה"ל לשעבר, משפטנים בכירים, אנשי תרבות, אנשי רוח ועוד.
חודשים של קמפיינים, דחיות, ואיומים חלפו כמעט לגמרי, וביום ראשון הקרוב בשעה 07:00 בבוקר יצאו מיליוני אזרחים בלבנון לבחור את 128 החברים בפרלמנט. השכנה מצפון, שתקועה בתחתית התהום, תנסה לגשר על שני המחנות הפוליטיים ולשקם את המדינה.
מצד אחד נמצא מחנה חיזבאללה המוכר גם כ"מחנה 8 במרץ", יחד עם תנועת אמל השיעית ומפלגות נוספות. בצד השני "מחנה 14 במרץ" בהובלת זרם אל-מוסתקבל של סעד אל-חרירי, שבו חברות מפלגות סוניות ונוצריות. זהו גוש המתנגד לחיזבאללה, שהוקם בעבר כקואליציית התנועות המתנגדות למעורבות הסורית במדינה.
לבנון היא מדינה רב-עדתית, שהתשתית שלה בנויה על שיתוף פעולה רגיש ביותר ושמירה על מקומה של כל אחת מהעדות והדתות. המערכת הפוליטית במדינה מבוססת על העקרון שלפיו לכל אחת מהעדות יש מספר קבוע של מושבים בפרלמנט. בנוסף, שלושת התפקידים הבכירים בלבנון מחולקים לפי מפתח עדתי – הנשיא מגיע מהעדה הנוצרית-מארונית, ראש הממשלה הוא מוסלמי-סוני ויו"ר הפרלמנט מהעדה השיעית.
השאלה הגדולה בשיח הציבורי והפוליטי בימים אלה בלבנון היא אם ניצחון גורף של מחנה חיזבאללה יביא לשינוי השיטה, או שמא ניצחון של המחנה המתנגד לו יביא לפירוק "המיזם האיראני" בלבנון.
קשה להעריך מה יהיו תוצאות הבחירות ביום ראשון, אולם מה שבטוח הוא שבכל מקרה של הכרעה, לכאן או לכאן, לבנון לא תצא בקלות מהמשבר האדיר שאליו נקלעה המבנה העדתי שמחזיק את המסגרת המדינית שנקראת לבנון הוא גם זה שהורס אותה מבפנים, משחית אותה, ומונע ממנה להתקדם.
היעדר אמון של כל אחד מהמחנות הפוליטיים ביריבו מקשה על השגת הסכמות פוליטיות חשובות שיכולות, לפחות למראית עין, להציג סוג של יציבות פנימית. ההערכה הסבירה ביותר היא שגם אחרי הבחירות המשבר המשילותי יימשך, וכך גם הקריסה הכלכלית, החברתית והביטחונית.
48 שנה לאסון מעלות
בשעות הבוקר של 15 במאי 1974 חדרה לישראל דרך הגבול הלבנוני חוליית מחבלים של "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין". המחבלים עשו את דרכם לכיוון העיר מעלות. כשהגיעו לעיר הם פצעו עובד תברואה שבו נתקלו, ולאחר מכן פרצו לאחת הדירות בהיר ורצחו אב, אם ובן – בני משפחה אחת.
ב-04:00 לפנות בוקר השתלטו המחבלים על בית הספר "נתיב מאיר" בעיר, שם נמצאו באותה העת 105 תלמידים ועשרה מורים מצפת, שישנו במקום במסגרת טיול. אחדים מהנמצאים, בהם מורים ומפקד הטיול מטעם הגדנ"ע, הצליחו להימלט והשאר נלקחו כבני ערובה.
אחת מבנות הערובה שוחררה על ידי המחבלים כדי להציג את דרישותיהם, שכללו בין היתר את שחרורם של 26 מחבלים מהכלא הישראלי. כוחות הביטחון הקיפו את בית הספר והחלו בניהול משא ומתן עם המחבלים, ובמקביל נערכו לחילוץ בני הערובה בכוח.
במשך שעות ארוכות התנהל משא ומתן, שבמהלכו היו מספר חילופי ירי וחייל צה"ל נורה למוות. לבסוף פרץ כוח של סיירת מטכ"ל אל בית הספר והכניע את המחבלים במחיר אבדות כבדות. 21 ילדים ושלושה מבוגרים נרצחו, 68 בני ערובה נוספים ומספר חיילים נפצעו.
כמות האבדות והפציעות הולידה לאחר תום האירוע קרב האשמות בין המעורבים. בין השאר נטען כי פעולת החילוץ ארכה זמן רב מדי, וכך התאפשר למחבלים לפגוע בבני הערובה. טענה אחרת הייתה כי המשא ומתן התארך יתר על המידה ואפשר למחבלים להתכונן היטב לפריצה. מאבק הגרסאות לא הוכרע, אך תוצאותיו העגומות של האירוע הביאו לשינוי באופן הטיפול של מערכת הביטחון באירועי טרור בכלל, ובאירועים של בני ערובה בפרט.
