העדות שמסר ראש האופוזיציה יאיר לפיד ב"ועדת החקירה האזרחית" דרמטית. פרטיה המרכזיים פורסמו אתמול. בתמצית, לפיד הסביר מדוע מסר הצהרה לתקשורת ובה אזהרה מהידרדרות אזורית. ראוי להביא את כל דבריו מאותו אירוע, בסוף ספטמבר 2023, שבועות לפני פלישת חמאס.
"אני נאלץ להזהיר את אזרחי ישראל - אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. צוות התקשורת שלי המליץ לי לוותר על מסיבת העיתונאים ואני אמרתי שזו ההתרעה שאני רוצה לתת - שאין קשב לאיום ביטחוני חמור ומיידי. אמרתי להם שהם לא רואים את המודיעין שאני רואה, וזו חובתי הציבורית להזהיר את הציבור מפני סכנה ברורה ומיידית".
בעדותו אתמול, לפיד סיפר על שורת תדרוכים שקיבל, אחד מהם ממש לצידו של ראש הממשלה נתניהו - תדרוך שנתן מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל. הם כולם הזהירו מהידרדרות אזורית. מהחמרת מצבה של ישראל בכל הגזרות. מכך שלישראל אין הרתעה, או שההרתעה שלה נחלשה מאוד, מול חמאס וחיזבאללה. הרקע היה, כמובן, ההפיכה המשפטית. התחושה של אויבי ישראל שהחברה הישראלית הולכת ונקרעת בעקבות יוזמות השר לוין במשותף עם נתניהו. שהיא נחלשת.
הבוקר אפשר להוסיף פרטים הקשורים בתדרוכים האלה ובעדות לפיד על אודותיהם. בעיקר הדברים אמורים בשיחתו עם ראש השב"כ רונן בר, ערב ההצבעה בכנסת על עילת הסבירות. ההצבעה הייתה ב-24 ביולי 2023. יום לפניה, ביקש בר לשוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ונענה. כך החלה שיחתם. ראש השב"כ אמר לנתניהו: אני מוסר לך כאן היום התרעה למלחמה. לא יודע לתת יום ושעה מדויקים. אך זו ההתרעה.
העמדה של בר הייתה ברורה. אויבינו רואים חולשה. צריך לשדר לאזור הסכמה לאומית רחבה, כדי למנוע את האפשרות למלחמה.
בר איננו ממונה על חיזבאללה. הוא אחראי לתחום הפלסטיני, כראש שב"כ. באותם ימים החשש המרכזי במערכת הביטחון, צריך להדגיש, היה משני תרחישים: חיזבאללה מניע למלחמה בצפון והגדה מצטרפת, או הפוך ‑ הגדה מתפוצצת באינתיפאדה שלישית ושאר הזירות מצטרפות. אבל זה לא משנה; בר אמר התרעה למלחמה. לא לפשיטה ולא לפיגוע, וגם לא לאינתיפאדה.
בר קיבל את אישורו וברכתו של ראש הממשלה להיפגש עם יו"ר האופוזיציה. הוא אומר לו אותו הדבר. "אני נותן לך היום התרעה למלחמה. לא נדע יום ושעה שבה היא תפרוץ".
לפיד שואל את בר: "האם אמרת כך לראש הממשלה?"
בר מאשר.
76 יום לאחר מכן פלש חמאס לישראל. 77 יום לאחר מכן החל חיזבאללה במתקפה שלו בצפון.
אין בדברים האלה כדי להפחית מאחריות כישלון צה"ל ושב"כ. הם אמורים לתת התרעה מדויקת למלחמה (או פעולה פלסטינית רחבה). הם אמורים להיות מוכנים אליה. והם נכשלו נוראות.
במקביל, במדינה תפקודית, האחריות העליונה נחה על המנהיג ועל הממשלה. משעה שנאמרו המילים "התרעה למלחמה", יש שורת פעולות שעליהם לבצע. ראש הממשלה נתניהו יכול להעמיד פנים שאין מחדל מצידו, שאין שאלות שהוא צריך להשיב עליהן. אבל האחריות שלו לא תימוג ולא תיעלם. היא שם לנצח.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה נתניהו לא קיבל התרעה למלחמה בעזה - לא בתאריך המדובר בכתבה ולא רגע לפני 06:29 ב-7 באוקטובר. להיפך, כל גורמי הביטחון הבהירו מפורשות - כפי שמופיע בפרוטוקולים של הדיונים עד ערב המלחמה - כי החמאס מורתע ושואף להגיע להסדר. בנוסף, ימים ספורים לפני 7 באוקטובר, הערכת השב״כ הייתה כי ברצועת עזה צפויה להישמר היציבות לאורך זמן".
שימו לב כי בתגובה נאמר כי ראש הממשלה לא קיבל התרעה "למלחמה בעזה". אין פה הכחשה שראש השב"כ אמר לנתניהו כי הוא מספק התרעה למלחמה.
תגובת שב"כ: "איננו מתייחסים לשיח המתקיים עם הדרג המדיני".
הטור המלא של נדב איל - היום במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וב-+ynet