הקרב על מתחם 11 ברהט: צפו בכתבה של אילנה קוריאל
(צילום: רועי עידן )
מתחם 11 בעיר רהט הפך למוקד סכסוך בין תושבי העיר לרשות לפיתוח הבדואים בנגב ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). המתחם, שטח מדברי המקיף את רהט, מיועד לאוכלוסיית שבט אבו קוידר, המונה כיום כ-3,000 איש, שמתגוררים כיום בכפר לא-חוקי סמוך לנבטים. אלא שתושבי רהט, בראשם העירייה עצמה, לא מקבלים בזרועות פתוחות את השכנים החדשים שלהם. להיפך. העירייה עתרה לבג"ץ נגד רמ"י ורשות הבדואים, בבקשה לשווק את כל המגרשים במתחם 11 בעדיפות ראשונה לתושבי העיר. השופט חאלד כבוב דחה את העתירה וחייב את עיריית רהט בהוצאות משפט.
בשבוע שעבר פשטו על המתחם עשרות מתושבי העיר, הקימו אוהלי מחאה ותלו דגלים עם השמות של כל המשפחות מרהט שטוענות שלהן הזכות לקבל את המגרשים במתחם. ברשות הבדואים טוענים כי מדובר במחאה שמתודלקת מהבחירות המתקרבות לראשות העיר. הטענה הזו בחלקה נכונה, אבל הפוליטיקה רק מתדלקת את התסיסה ההולכת וגדלה בקרב רבים מתושבי רהט, שמספרים שאין להם יכולת להקים בית. במקרה של הבדואים למשבר דיור יש מאפיינים מעט שונים, בין היתר בגלל השבטיות ואורח החיים. לא תראו בניינים רבי קומות ברהט או ביישובים בדואים אחרים, והשכונות הן שבטיות, כאשר יש שבטים שאינם יכולים לגור זה לצד זה בגלל סכסוכים ארוכי שנים.
7 צפייה בגלריה
אחד מאוהלי המחאה ברהט. "מצוקת הדיור גורמת נזק לכל המשפחות, רוב הסכסוכים זה על קרקעות"
(צילום: רועי עידן )
ראש העיר רהט פאיז אבו סהיבן כבר אמר בעבר שהוא ראש עיר של "ילדים", וסיפר בייאוש איך כל שבוע הוא צריך לפתוח "גן ילדים". כאשר משפחות רבות מונות 5 נפשות ומעלה, המאבק על תנאי מחיה ראויים הוא קשה.
"באתי למאבק על מתחם 11 כדי לומר לאנשים שאנחנו במצוקת דיור", אומר עומרי אבו זיאד (37), מוסכניק ואב ל-3. "המצוקה הזו גרמה לנזק לכל המשפחות. רוב הסכסוכים הקיימים ברהט הם על קרקעות. לי יש מגרש של 350 מטר. גם לחלק מהאחים שלי. השאר אין להם. גרים אצל אבא. ולאבא שתי נשים. יש לי 4 אחים נשואים בלי מגרש. אצלנו הבדואים יש לנו מנטליות שונה. אנשים פה לא מבינים את הזכויות שלהם. אפילו אין להם את השפה. איך הוא יצליח להעביר מה שהוא צריך? יש פה הרבה אנשים שלמדו עד תיכון ולא דוברים שוטף (עברית)".
7 צפייה בגלריה
עומרי אבו זיאד. רוב התושבים מתקשים לדבריו לדבר בעברית - וזכויותיהם נפגעות
(צילום: רועי עידן )
אבו זיאד מתבטא בשטף, ומסביר כי הם לא יכולים לקבל אליהם את תושבי החוץ. "אם עכשיו אני בא לשכן שלי ברהט, עברנו שפשופים, בוא נדבר אמיתי... השתפשפתי איתו אגיד 'אהלן אהלן, קח מים'. אבל כשאבו קוידר יבוא אגיד 'מה אתה עובר בשכונה?'. זה אנשים שלא השתפשפו ביחד. לקח לאנשי רהט 50 שנה ועד היום עד שהם השתפשפו אחד עם השני. רק דבר אחד איחד אותנו. מתחם 11".
יש תוכניות, אבל מה שלא רואים בעיניים לא קיים
יאיר מעיין, ראש הרשות לפיתוח הבדואים, מבהיר: "זה אירוע פוליטי. נפתחה מערכת הבחירות לראשות עיריית רהט, והם מנסים להביא קולות מהמצביעים שלהם. בית המשפט העליון כתב בפירוש שזכותה של מדינה מי יגור איפה. זה תפקידה של המדינה וחובתה. העיר קיבלה תוספת של 14 אלף דונם. השטח שתוכנן לאבו קוידר הוא על שטחים של המועצה האזורית בני שמעון, שטחים שסופחו לרהט. וזה היה ברור שזה מגיע עם התושבים האלה".
7 צפייה בגלריה
תוכניות ל-45 אלף יחידות דיור. "ברהט משווקים רק לתושבי רהט. זה יתרון ייחודי שאין לאף מקום"
(צילום: רועי עידן )
ברשות אומרים כי בעיר תוכננו 45 אלף יחידות דיור, חלקן מאושרות או לקראת אישור. הבעיה היא שמה שהתושבים לא רואים בעיניים, לא קיים עבורם. "איפה התוכנית?", תוהה המוסכניק עומרי. "תביא את ילידי רהט. זה בן אדם וזה בן אדם. אתה לא יכול להגיד לי היום אתה קיים ומחר לא".
"יש כיום 80 אלף נפשות ברהט. יש 40 אלף יחידות דיור. עוד 20 שנה יצטרכו עוד", אומר מעיין. "אין אף עיר במדינת ישראל שיש לה כל כך הרבה יחידות דיור מתוכננות שנותנות מענה לתושבים לטווח ארוך כל כך. בדימונה משווקים לכל המדינה. ברהט משווקים רק לתושבי רהט. זה יתרון ייחודי שאין לאף מקום. ביישובים יהודים חלק קטן מיחידות הדיור מיועד לבני המקום". בפועל, חשוב לציין, אם לוקחים גם את תושבי הפזורה בעיר מגיעים כמעט ל-100 אלף איש.
מהדי מוחמד אבו זיאד (30), אב ל-3 ילדים, מוביל את המחאה – שמתודלקת לא רק מהפוליטיקה המקומית אלא גם מחוסר אמון ברשות מקרקעי ישראל וביכולת של התושבים לזכות במגרש. "האמת היא שאני כועס. זה הורס אותי. הורסת אותי המחשבה שאין לי מגרש. אני אוהב את המדינה. אבל בסוף התברר שיש פה שטח ששייך לרהט ומביאים אנשים מבחוץ ושמים אותם על חשבוני. בגלל זה קמתי על הרגליים ואמרתי 'בואו נפעל כדי שלא תבכו מחר'".
תושבי רהט דוחים מאליהם את אנשי אבו קוידר, אבל טוענים שאין כאן שום דבר אישי. "אני לא נגד אף אחד. אני בעד ששבט אבו קוידר יישאר במקומו. אני איתו. אבל הוא לא יבוא על החשבון שלי", אומר מהדי. "אתה לא תבוא ואיפה שאני צריך להיות יביאו אותך. שהמנהל ידאג להם למקום אחר. אני תמיד עם מחשבה חיובית. אבל לא תבוא ותשים את עצמך עליי. בשבילי מגרש זה חלום. אסור לי לבקש? אני רוצה לקנות. מה הבעיה? למה להגיע למצב לא נעים שבו צריך לבקש בצורה לא יפה?".
כבר בשנת 1998 נחתם הסכם בין נציגי שבט אבו קוידר לבין הרשות לפיתוח הבדואים בנגב, שבמסגרתו הוסכם כי יעברו למגורי קבע ברהט בשכונה חדשה שתיבנה. עיריית רהט פעלה במרץ והגישה שורה של התנגדויות ועתירות. אלא שכולן נדחו. היא המשיכה לטעון כי שיווק המגרשים לשבט מבחוץ מפלה את תושבי רהט עצמם וכי מדובר בהחלטה לא-מידתית.
כעת, לאחר הקמת אוהלי המחאה באישור המשטרה, אותה משטרה ביקשה לפרק אותם. בארגון עדאלה פנו בעקבות זאת למפקד מחוז דרום ומפכ"ל המשטרה בדרישה לאפשר את הקמת אוהלי המחאה. "הזכות להפגין ולמחות הינה זכות יסוד אשר זכתה למעמד חוקתי", כתב עו"ד עדי מנסור. "הריסתו של האוהל מהווה הפרה בוטה וחסרת תקדים לזכותם של הפעילים לקיים את מחאתם".
"ילד שדורך על פסולת וביוב, מה ייצא ממנו?"
ומה עם שבט אבו קוידר? הם מוצאים עצמם באמצע מלחמה לא להם. מוראד אבו קוידר (43) אמר: "צר לנו מאוד שתושבי רהט מתנהגים ככה. סגרנו את ההסכם עם המדינה לפני יותר מ-20 שנה. אנחנו רוצים להתיישב ולהגיע לקורת גג כמו כל אזרח במדינת ישראל. ההתנגדות של רהט והפוליטיקאים למיניהם זה דבר לא תקין, וגורם לתחושה לא נעימה. צריך לפתוח זרועות ולחבק אותנו כי אנחנו אנשים טובים, ולא רוצים לבוא על החשבון של אף אחד. כל אחד על המגרש שלו, יבנה את הבית שלו".
יחד עם זאת, למוראד ברור מדוע המחאה פרצה: "זה היה צפוי. המדינה הייתה צריכה להתייחס לבדואים במדינת ישראל ולערבים בכלל. אם ההזנחה תמשיך כך זה יפגע בתדמיתה של מדינת ישראל. יש הרבה אזרחים ערבים, שרוצים להתיישב ובאים לקראת המדינה. הם רוצים להרגיש אזרחים שווי זכויות. חוסר היחס למגזר גורם לפיצוצים שאנחנו ראינו וחווינו".
הוא הוסיף: "החבר'ה שאני מכיר רוצים ללכת להסדרה ולהתיישב. הם כמהים לזה. אנחנו חיים בכפר לא מוכר, על אדמת מנהל וחלק מהכפר חי על אדמה פרטית שיהודים קנו. יש לנו מצוקת דיור, ריבוי על-טבעי. יותר מטבעי. זה יוצר צפיפות גדולה ותנאים לא נאותים. את הדברים הכי בסיסיים שמגיעים לכל אזרח אין לנו. ילד שגדל והולך לבית ספר כדי לקבל חינוך ודורך על פסולת וביוב – מה ייצא ממנו? ולמרות כל התנאים הבלתי סבירים האלה יש לנו צעירים שהשכילו, למדו, ויש לנו רופאים ועורכי דין ומורים וקבלנים מצליחים ומורות ורופאות אפילו. כל האנשים האלה רוצים קורת גג".
חשוב לציין כי מבחינה חוקית בג"ץ כבר קיבל את החלטתו: המגרשים במתחם 11 לא יכולים ללכת כך סתם לכל דורש. אבל המצוקה ברהט עדיין אמיתית. "אנשים אחד על השני", מתאר עומרי. "למה את מתחם 11 ייתנו לאחר ואנשי רהט יישארו במצוקה? כולם יודעים כמה סכסוכי דמים קרו בגלל האדמה. ריב על 1,000 מטר. הורגים אנשים ואת עצמכם למען 1,000 מטר. ופה יש לכם שטחים".
פורסם לראשונה: 21:42, 29.09.22
