הדרך הטובה ביותר לדבר על אי-שוויון היא לראות אותו במספרים. הדו"ח הראשון של מבקר המדינה לנושא השוויון המגדרי ברשויות המקומיות מציג את אי-השוויון בדרך פשוטה וברורה: 74% מהעובדים ברשויות המקומיות הן נשים. הבעיה היא שבשולחנות קבלת ההחלטות - האנשים עם הדרגות, השכר והכוח לשנות – נמצאות רק 25% נשים. מבחינת השלטון המקומי יש רוב של נשים שעובדות ונותנות שירות, אך מרוויחות פחות ולא נמצאות בדרגים הגבוהים.
אי-השוויון בישראל נוכח גם בשלטון המרכזי, וגם שם נגלה את אותן התופעות: נשים מרוויחות שכר נמוך יותר ונמצאות בעמדת מיעוט בתפקידים בכירים. אי-השוויון הזה לא פוגע רק בנשים, אלא בכולנו. נשים צריכות להיות בעמדות המפתח לא בגלל שנשים טובות או חכמות מגברים, אלא מפני ששותפות של גברים ונשים בקבלת החלטות הוכחה כמקדמת, מועילה וברמה העסקית גם מובילה לתשואות טובות יותר. כשאי-השוויון הוא כל כך רחב, זאת כבר לא רק אחריות של המחוקקים והמחוקקות (על אף שהצעה לייצוג שוויוני בדירקטוריונים הופלה על ידי הקואליציה רק בשבוע שעבר), אלא שלנו. מה שנדרש מאיתנו הוא לפקוח את העיניים ולהציב חזון חד-משמעי.
מנכ"לים, מנהלים, דירקטוריונים בשלטון המקומי ובחברות עסקיות - כולם צריכים לשאול את עצמם איך הם פועלים אקטיבית כדי להביא את השינוי
מנכ"לים, מנהלים, דירקטוריונים בשלטון המקומי ובחברות עסקיות - כולם צריכים לשאול את עצמם איך הם פועלים אקטיבית כדי להביא את השינוי. בקרב נציגי הציבור בשלטון המקומי כבר ניתן לראות ניצנים של שינוי. בבחירות שהתקיימו השנה גדל מספר חברות המועצה מ-16% ל-20% - בזכות לחץ ציבורי לייצר רשימות ריצ'רץ' ולהציב מועמדות במקומות הריאליים. ב-20 מועצות הגיעו ליעד ויש ייצוג שוויוני, 50-50, של חברי וחברות מועצה. החדשות הפחות טובות הן שב-72 רשויות בישראל מכהנות 0 נשים במועצת העיר. זה מצב בלתי אפשרי.
השוויון הוא ערך חשוב, אך אין מדובר במטרה בפני עצמה. זהו אמצעי לשיפור הכלכלה והחברה. גיוון הוא בסיס ליצירתיות, להסתגלות גבוהה יותר לשינויים ולהתמודדות טובה יותר עם מצבי משבר. ברואנדה, למשל, נבחרו בבחירות שאחרי טבח גדול שנערך במדינה 50% נשים. מאז, באופן עקבי, נרשמת התאוששות של המדינה לאורך 20 שנה. ההחלטות מתקבלות בשותפות של נשים וגברים, בשנים אלו מערכת החינוך עברה שיפור וכך גם הבריאות והכלכלה.
אחרי אסון 7 באוקטובר הסוגייה הזאת היא קריטית הרבה יותר. השלטון המקומי היה שם במענה לתושבים והתושבות בזמן שמשרדי ממשלה לא תפקדו. זה הזמן שלנו להחיל מדיניות ברורה של שוויון מגדרי בכל הדרגים, שתסייע לנו להתחיל ולצאת מהמשבר הגדול שפקד אותנו. לשם כך נזדקק גם לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי, כדי לוודא שיישום המדיניות יהיה אפקטיבי בכל המישורים. כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להשפיע על המציאות במקום שבו הם חיים ופועלים, כדי שדו"ח מבקר המדינה הבא יציג תמונה אופטימית הרבה יותר. זה לא חלום רחוק או מטרה בלתי מושגת – זאת המשמרת שלנו.
יעל יחיאלי היא מייסדת מיזם "5050" המקדם ייצוג שוויוני במוקדי קבלת ההחלטות
