שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הרים את הכפפה והתגייס סוף סוף, גם אם באיחור, למאבק בארגוני הפשיעה. הוא הפנים שעדיף לפעול מאוחר מאשר בכלל לא, ושמנהיגים נשפטים על פי מבחן התוצאה. שר האוצר "הממלכתי", שהציבור הערבי ובעיותיו נמצאים "בראש מעייניו", החליט לקדם תוכנית שמטרתה לפקח על המשאבים ברשויות המקומיות הערביות ולוודא שהכסף הממשלתי יגיע לייעודו ולא חלילה לעבריינים.
השר, בעל עבר נרחב של התבטאויות הגזעניות, זה שעד לפני רגע התעקש להקפיא את הכספים בנימוק שהם מנותבים לידיים זרות (או שהם חלק מהסכם קואליציוני עם "האחים המוסלמים" שערכה ממשלת השינוי), שינה את עורו. פתאום אכפת לו מעקרונות אוניברסליים של מינהל תקין, טוהר מידות, מקצועיות ודמוקרטיה.
לפי הדיווחים, על פי התוכנית הגרנדיוזית שהציע יחולקו הרשויות המקומיות הערביות לשלוש קטגוריות ויוכפפו לשלוש רמות שונות של פיקוח: רשויות במעקב; רשויות בבקרה ורשויות בבקרת עומק. הנחת היסוד שלו היא שיישום המודל התלת-ממדי תבטיח העברה בטוחה של התקציבים הממשלתיים לייעודם ולא לידיהם של ארגוני הפשיעה, וכך ניתן יהיה לייבש את אחד ממקורות המימון העיקריים שלהם, להצר את צעדיהם, להחלישם ולמוטט אותם.
אין עוררין על כך שארגוני הפשיעה הצליחו להיות הגורם המאורגן ביותר בחברה הערבית, ובחלק מהמקרים כפו רצונם על ראשי רשויות ופקידים בכירים ובכך זכו במכרזים חשובים והשפיעו על החלטות קריטיות של הרשויות המקומיות. אמנם בדברי ההסבר המלווים את התוכנית הובלטו אלמנטים ושיקולים מקצועיים, אלא שהטיעון שארגוני הפשיעה השתלטו על הכספים והמכרזים הציבוריים מביא לנזק כפול.
ראשית, הדגשת הטיעון, הדהודו והפצתו ברבים מחלחלים לתודעה הציבורית ומעצימים את התחושה הקשה הרווחת בציבור הערבי, ובכך מרתיעים את האנשים האיכותיים, המוכשרים והערכיים מלהיכנס לזירה המוניציפלית. שנית, התוכנית המוצעת הופכת את הפשיעה והאלימות לחזות הכל, כאילו כל בעיות השלטון המקומי הערבי קשורות לעלייה בכוחם של ארגוני הפשיעה, תוך זניחת בעיות העומק המבניות, הארגוניות, החברתיות והפוליטיות המאפיינות את הפעילות ברשויות המקומיות.
הדיאגנוזה השגויה של השר והצוותים המקצועיים חוטאת למציאות, והפתרונות המוצעים בשלב זה לא יצליחו לחלץ את השלטון המקומי הערבי מהמשבר המבני שבו הוא שרוי, לא יובילו לצמצום פערים ולא יקדמו את רווחת התושבים.
גישתו של סמוטריץ' מתכתבת היטב עם כוונות והצעות שהיו מונחות על שולחנה של שרת הפנים הקודמת איילת שקד, להוציא את חלק הארי של המכרזים מידי הרשויות המקומיות הערביות ולהעבירם לגופים ומנגנונים מקצועיים, משימתיים ועל-רשותיים. גישה זו מפקיעה סמכויות מידי הרשויות, מחלישה אותן ומהדקת את מנגנוני הבקרה, הפיקוח והשליטה עליהן, ובכך מגבירה את התלות שלהן בשלטון המרכזי.
יתרה מכך, גישה זו חותרת תחת ערכים דמוקרטיים באמצעות צמצום כוחן של הרשויות המקומיות, והעברת סמכויות ותחומי אחריות למנגנונים "מקצועיים" שלא נמצאים בממשק ישיר עם התושבים ובעיותיהם. גישה זו, בגרסה המרחיבה שלה, תביא לריקון השלטון המקומי מתכליתו הדמוקרטית-ייצוגית ותהפוך אותו לצינור ולקבלן ביצוע מסורס ונטול כל יכולת השפעה על המרחב העירוני. ככל שהיא מוצעת אך ורק ברשויות המקומיות הערביות - זה פוגע בערך השוויון.
ד"ר מוחמד חלאילה לא רק שהתוכנית לא יכולה להתמודד עם הבעיות האקוטיות והמהותיות של הרשויות המקומיות הערביות, אלא שקשה להשתחרר מן התחושה כי היא נגועה בשיקולים לא ענייניים. היא אמנם מציגה ומציפה בעיה חמורה שמדירה שינה מעיניו של האזרח הממוצע, אך היא בגדר "אמירת אמת למטרת זדון", חצי אמת שהיא גרועה משקר, המתכוונת לעבור מבקרה ופיקוח על הרשויות המקומיות הערביות לשליטה ושיתוק פוליטי של הציבור הערבי.
ההתמודדות עם משבר השלטון המקומי הערבי מחייבת שינוי תפיסה וגישה. הטיפול בפשיעה והאלימות מצריך טיפול אקוטי בגורמי העומק החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של התופעה. אלא ששינוי תפיסתי זה מוטל בספק גדול, שהרי את סמוטריץ' – כמו שותפים אחרים שלו דוגמת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - מנחה העליונות היהודית ולא טובת הרשויות המקומיות והחברה הערבית. עם תמריצים כאלה, אסור להפקיד בידיהם את הטיפול בתופעות החשובות ביותר לחברה הערבית כיום.
- ד"ר מוחמד חלאילה הוא חוקר בתוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
