במלאות כחצי שנה לחטיפתה של הישראלית אליזבט צורקוב בעיראק, שני סנאטורים אמריקנים שלחו מכתב למזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שבו הביעו "חשש כבד" לחייה וקראו לסייע מיידית לשחרורה.
שני המחוקקים הדמוקרטים, בוב מננדז וקורי בוקר, קראו לבית הלבן "להשתמש במערכת היחסים הקרובה והמתמשכת שלנו עם עיראק כדי להעלות את נושא חטיפתה של אליזבט ולקרוא לשחרורה בכל הזדמנות ובכל הרמות".
השניים מייצגים את ניו ג׳רזי, המדינה שבה נמצאת אוניברסיטת פרינסטון שהעסיקה את צורקוב כדוקטורנטית. לדבריהם, צורקוב (36) נמצאת ב"עמדה פגיעה ייחודית", עקב היותה אזרחית ישראל ובמקביל גם בעלת אזרחות רוסית.
"ישראל מוגבלת ביכולתה ללחוץ על שחרורה מכיוון שאין לה יחסים דיפלומטיים עם בגדד ומכיוון שעיראק אינה מכירה בישראל, ואילו רוסיה לא עשתה דבר למען שחרורה של צורקוב מכיוון שהיא נהגה למתוח ביקורת גלויה על הפלישה הרוסית לאוקראינה", כתבו מננדז ובוקר.
שני המחוקקים מכהנים כחברי ועדת החוץ של הסנאט, ובמכתבם דרשו ממחלקת המדינה לתדרך את הוועדה על התקדמות במקרה תוך 30 ימים. "אנחנו מאמינים שארצות הברית יכולה וצריכה למלא תפקיד בהחזרתה הביתה, שכן מדינות האם שלה לא יכולות או לא רוצות לעשות זאת”, כתבו הסנטורים.
לדבריהם, צורקוב שהתה בארצות הברית על אשרה אקדמית ותדרכה בקביעות את צוותי הקונגרס בנושאי המזרח התיכון במשך שנים. הסנאטורים שללו מכל וכל את הטענות שעלו "מפוסטים מקוונים של דיסאינפורמציה המנסים להציג את צורקוב כמרגלת", וקראו לטענות אלה "שקריות בעליל ומסוכנות".
צורקוב ביקרה בעיראק בתחילת מרץ האחרון, כחלק ממחקר שעשתה עבור עבודת הדוקטורט שלה. לפי הדיווחים, היא נחטפה על-ידי חמושים ממיליציית גדודי חיזבאללה הפרו-איראנית שפועלת במדינה, לאחר שישבה בבית הקפה רידא עלוואן בשכונת קראדה בבגדד.
מאוחר יותר פורסם התיעוד האחרון שלה, ביציאה מבית הקפה, מלווה בגבר, לפני שנחטפה על ידי אנשי המיליציה השיעית רבת העוצמה במדינה, שלטענת ישראל ממומנת ומחומשת על ידי משמרות המהפכה האיראנים. ב-ynet פורסם אף תיעוד בלעדי מהמקומות האחרונים שבהם נראתה.
המיליציה מכחישה את הטענה שצורקוב נחטפה על ידי אנשיה. בעבר תקפו פעיליה והרגו חיילים אמריקנים בעיראק, ולכן המיליציה מוגדרת כארגון טרור על ידי הבית הלבן. עם זאת, ולמרות הקשר בין וושינגטון לבגדד, המיליציה מקבלת מימון מממשלת עיראק ולפי דיווחים היא משפיעה מאוד על שרשרת הפיקוד של השלטון במדינה.
שאלות רבות עדיין פתוחות בכל הנוגע לפרשת החטיפה, וגורמים בכירים בירושלים הבהירו כי ייתכן שייקחו חודשים ארוכים ואף שנים עד שצורקוב תשוחרר. דובר הממשלה העיראקית הצהיר בחודש יולי כי מתנהלת חקירה בעניין, אך "בהתחשב ברמת המקרה והמורכבות שלו", לא תימסר הצהרה רשמית בנושא לפני סיום החקירה והגעה למסקנות. מאז לא נמסרה הודעה חדשה בעניין.
צורקוב, דוברת ערבית שוטפת, הגיעה לעיראק עשר פעמים כחלק מהמחקרים שערכה, ובביקור העשירי, ב-19 במרץ, היא שוחחה עם מכון המחקר בוושינגטון שבו הייתה עמיתה. "הספיק לי מעבודת שטח", אמרה להם, "אני חוזרת". אבל בדיוק שבוע לאחר מכן - ב-26 במרץ - היא נחטפה והותירה אחריה את משפחתה הקרובה שבורה.
השבוע איראן וארצות הברית הוציאו לפועל את עסקת השבויים, שבמסגרתה שוחררו חמישה אמריקנים תמורת חמישה איראנים - וטהרן קיבלה גם את הכסף שהוקפא במשך כמה שנים, בסך 6 מיליארד דולר. צורקוב לא נכללה בעסקה.
אחותה אמה צורקוב, חוקרת מאוניברסיטת סטנפורד, אמרה בעקבות מכתב הסנאטורים כי ״אחותי היא אדם אמיץ ומבריק שהייתה בעיראק כדי לחקור את העם, החברה והפוליטיקה שלה כחלק מהעבודה שלה בפרינסטון, עד שנחטפה. אני מצטרפת לסנאטורים מננדז ובוקר בקריאה למאמץ אמריקני מרוכז בשמה של אליזבט, כדי לקרוא לעזרת ממשלת עיראק ולהבטיח את שחרורה הבטוח והמיידי מחוטפיה".
ממחלקת המדינה נמסר בתגובה כי הם ״לא מגיבים לפעולות של חברי קונגרס. כפי שציינו בעבר, אנו מגנים את החטיפה ועוקבים מקרוב אחר המקרה. מטעמי פרטיות ואבטחה, אין לנו שום דבר להוסיף בשלב זה״.