דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') חושף פערים שנאמדים במאות מיליוני שקלים בהגנה על יישובים בצפון הארץ, בעוטף עזה וביהודה ושומרון. לפי המבקר, תקציבים שהוקצו לשם שיפור המצב לא הועברו לפיקוד העורף, ותוכניות בנושא לא קודמו בוועדות המתאימות.
אחד האיומים המרכזיים הניצבים בפני יישובים באזורי העימות הוא החשש מחדירה ליישוב ופגיעה בתושבים. רק בתחילת השבוע חוסל מחבל פלסטיני שניסה לחדור ליישוב תקוע שבגוש עציון.
למרות האיום המוכר, מבקר המדינה מצא פערים משמעותיים במרכיבי הביטחון שאמורים לתת מענה לאיום החדירה. כך, למשל, דיווחו 17 יישובים שזכאים לגדר ביטחון כלשהי כי אין כל גדר ביטחון ביישובם. בנוסף, מתוך 104 יישובים שבהם יש גדר מרותכת, כ-40% מהרבש"צים הגדירו את הגדר כלא כשירה או בכשירות נמוכה.
מתוך 79 יישובים שבהם יש דרך ביטחון עשויה כורכר, יותר ממחצית הרבש"צים הגדירו את הדרך כלא כשירה או בכשירות נמוכה. בקרב 89 יישובים שבהם יש דרך ביטחון סלולה אספלט 47% מהרבש"צים הגדירו את הדרך כלא כשירה או בכשירות נמוכה.
מתוך 127 יישובים שבהם יש ביתן שומר, 53% מהרבש"צים הגדירו את הביתן כלא כשיר או בכשירות נמוכה. הליקויים בעמדות האבטחה זכו לתשומת לב רבה בעקבות הפיגוע בכניסה לאריאל בתחילת החודש, אז נרצח בעמדת השמירה ויאצ'סלב (דניאל) גולב ז"ל.
ליקוי מרכזי במערך ההגנה על היישובים שצוין בדוח היה היעדרה של תפיסה ומערכת תקשורת המאפשרת קשר זמין ויעיל בין כלל גופי הביטחון וההצלה שמעורבים בטיפול באירועי חירום, ובפרט בין כוחות צה"ל לכוחות ההגנה ביישובים. לפי המבקר, הליקוי עלול לעכב את תגובת הכוחות במקרה של חדירה ליישוב ולפגוע בתיאום בין הכוחות עד כדי סיכון חיי אדם.
במאי 2018 גיבש פיקוד העורף תוכנית רב-שנתית שנועדה לענות על הצרכים בתחום ההתגוננות האזרחית בכל הארץ, תוכנית "מגן העורף". במסגרת התוכנית הוצג כי עלות השלמת הפערים במרכיבי הביטחון בכל הארץ היא 554 מיליון שקלים. לפי המבקר, מאז העלות גדלה עקב בלאי ותוספת דרישות.
באותה השנה הוצגה התוכנית בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, שהחליט על הקצאת צוות לגיבוש תוכנית למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה לשנים 2019-2030. נכון למועד הביקורת, התוכנית עדיין לא גובשה במלואה, לא אושרה ולא תוקצבה במלואה.
"תגבור הדרום פגע ביכולת לחזק את יתר הגזרות"
דוח המבקר הציג את סדר העדיפויות למיגון יישובים, כפי שנקבע על ידי אגף המבצעים בצה"ל, כשבראש הרשימה נמצאים היישובים הישראליים ביהודה ושומרון. על פי נתוני הצבא, שהובאו בדוח, בין ינואר 2019 לספטמבר 2021 היו 144 אירועי חדירה ליישובים ביהודה ושומרון.
4 צפייה בגלריה
המקום שבו ניסה המחבל לחדור השבוע בתקוע. 144 אירועי חדירה בשנים 2019-2021
(צילום: משה מזרחי)
אבל למרות המצב, והמיקום הגבוה בסדר העדיפויות, המבקר מצא פערים ניכרים מאוד במרכיבי הביטחון ביישובי יהודה ושומרון. פערים שלפי הערכה של פיקוד העורף נאמדים בכ-470 מיליון שקלים.
במהלך 2016-2017 גיבש צה"ל תוכנית למרכיבי הביטחון באזור יהודה ושומרון. בביקורת הקודמת שנערכה, בשנת 2018, משרד הביטחון מסר שהתוכנית אושרה על ידי סגן הרמטכ"ל, שר הביטחון ואף הוצגה למל"ל. למרות זאת, עד עתה נושא השלמת הפערים במרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון לא עלה לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, והתוכנית של הצבא לא תוקצבה.
אבל לא רק ביהודה ושומרון נרשמו פערים במיגון היישובים. במקומות שלוש וארבע בסדר העדיפויות של אגף המבצעים נמצאים היישובים בגבול הלבנון וברמת הגולן. לפי ניתוח של פיקוד העורף, כלל היישובים שבמרחק של עד תשעה קילומטרים מגבול סוריה זקוקים לשיקום מרכיבי ביטחון בסיסיים.
בגבול לבנון המצב טוב יותר, היישובים במרחק של עד ארבעה קילומטרים זקוקים לחיזוק התשתיות הביטחוניות, אך אלו הרחוקים יותר, ארבעה עד תשעה קילומטרים, זקוקים גם הם לשיקום מרכיבי ביטחון בסיסיים.
באוקטובר 2018 אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקציב לשיפור מרכיבי הביטחון וההתגוננות האזרחית בגבול הצפון. מתוך התקציב הוקצו לפיקוד העורף 54 מיליון שקלים לחיזוק מרכיבי הביטחון ביישובים, בפועל הועברו רק 34 מיליון שקלים.
במענה לטיוטת דוח המבקר הפנו בצה"ל אצבע מאשימה לדרג המדיני, שהטיל על הצבא לתגבר את המענה בדרום הארץ, ובפרט בעוטף עזה, באמצעות תקציב מרכיבי הביטחון. בצבא טענו כי "צעד זה בהכרח פוגע ביכולת לשקם ולהרכיב מרכיבי ביטחון ביתר הגזרות".
במהלך ביקורת מצא עוד המבקר כי מצאי הנשקים ביישובים שבאחריות פיקוד המרכז (יהודה ושומרון, הבקעה וקו התפר) גבוה בכ-40% מהתקן, והמליץ לצבא לבחון את התאמת מצאי הנשקים לתקן הנדרש ואיסוף הנשקים העודפים.
הכשלים של המשטרה ביהודה ושומרון
פרק מיוחד בדוח הקדיש מבקר המדינה לפעילות המשטרה במחוז יהודה ושומרון (מחוז ש"י). לפי המבקר, לרשות שוטרי המחוז עומד מספר מצומצם של ניידות ממוגנות ירי שאינן מספיק לסדר הכוחות. בנוסף, האפודים הממוגנים איתם פועלים השוטרים ישנים וחלק גדול מהם אינו עומד בתקן.
4 צפייה בגלריה
תאונת דרכים בין רכב פלסטיני לישראלי. לא גובים את הקנסות מנהגים פלסטינים
(צילום: דוברות המשטרה)
הבעיה המרכזית שאותה מדגיש המבקר בדוח היא הטיפול בתאונות דרכים והעברת המידע בין הגופים השונים בנוגע לעבירות תעבורה של נהגים פלסטינים. המבקר מציין כי המידע על הנהגים הפלסטינים שנמצא במנהל האזרחי לא עובר באופן מלא לאגף התנועה במחוז ש"י. הפער, שאוזכר בדוחות קודמים, לא תוקן ולפי המבקר המצב הנוכחי מסכן חיי אדם.
המבקר מצא עוד כי אין אכיפה והטלת סנקציות על נהגים פלסטינים שקיבלו דוחות. לפי הדוח, המנהל האזרחי לא פועל מול הנהגים כדי שישלמו את הקנסות ולא מפעיל נגדם את הסנקציות הקבועות בחוק. גובה הקנסות שלא נגבו מנהגים פלסטינים בין השנים 2014-2021 מוערך בכ-270 מיליון שקלים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פיקוד העורף ביצע בדיקה מעמיקה באשר לתורפות ולנושאים הנדרשים לחזק בהקשר לקידום מרכיבי הביטחון. פיקוד העורף ימשיך לפעול להשלמת הפערים במטרה לאפשר ליישובים הזכאיים למרכיבי ביטחון את מענה ההגנה המיטבי. באשר לפערים הקיימים בתחום התקשורת בין כוחות צה"ל ליישובים, הם מוכרים ומטופלים. מערכת הביטחון ביצעה מכרז לרכש מכשירים, אשר יחולקו בחודש הקרוב וישפרו את המענה לפער. בנוגע לפערים בציוד של כיתות הכוננות שהוזכרו בדוח, הם מושלמים בתהליך רב שנתי בהתאם לסדר העדיפויות המבצעי ואילוצי התקציב".
בנוגע לפעילות מול המשטרה ביהודה ושומרון נמסר מדובר צה"ל: "בימים אלו נכתב נוהל מבצעי להסדרת חלוקת התפקידים בין משטרת ישראל לצה״ל. הנוהל יסדיר את ממשקי העבודה, חלוקת האחריות ואת העקרונות והכללים לשיתוף פעולה מבצעי מיטבי במרחב פיקוד המרכז בין הגופים בשגרה ובחירום".
