בשבוע שעבר, בתקיפה בדאחייה בערב יום שישי, חוסל מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. אחד האלמנטים המוכרים של נסראללה, שבישראל דאגו לעקוב אחריו בכל פעם מחדש, הוא הנאומים - לעיתים חוצבי הלהבות שלו. החיסול שם סוף לשנים של נאומים, לפעמים ארוכים מאוד, ששודרו מאז מלחמת לבנון השנייה על מסכי ענק לתומכיו - שהריעו, צחקו, או בכו - לפי הוראת המנהיג מהבונקר.
"הכרזת מלחמה": הנאום האחרון של נסראללה, אחרי פיצוצי הביפרים
ההפצצות בדאחייה, שבהן חוסל נסראללה לצד בכירים בארגון הטרור
בשנים האחרונות נסראללה לא נאם על במה מול קהל. נאומיו שודרו ממקום מחבואו, אך הוא שלט בקהל ולא רק בו. עיני העולם הערבי, המערבי ועיניה של ישראל עקבו אחר כל מילה, הדגשה ורמז של נסראללה, בניסיון להבין את דמותו של מנהיג ארגון הטרור, בן בריתה של איראן ואת תוכניותיו להמשך.
לא כל הנאומים שלו עסקו בישראל. חלקם כללו התייחסויות ללבנון, לסוגיות אזוריות ונאומים דתיים. בנאומים שכן כוונו לישראל, הפגין נסראללה בקיאות רבה בסוגיות פנים ישראליות. במאבקים פנימיים, בפוליטיקה, באווירה הכללית ובתקשורת הישראלית.
נסראללה נהג לנאום באופן מסודר מאוד - ופירט בתחילת כל נאום את סדר הנושאים. הוא דיבר לרוב לאט, בנחת, עם חצי חיוך - גם כשארגונו היה במצוקה - ודאג לחזור על הרעיונות שלו שוב ושוב. מדי פעם הוא הרים את הקול כדי לאיים - ואז זכה לתשואות הקהל. בנאומים המשודרים, הרקע מאחוריו השתנה מנאום לנאום - עם הנושא או נסיבות הנאום והתאריך. מה שכמעט ולא השתנה הוא הלבוש והמראה של נסראללה.
"נסראללה חינך אותנו להתייחס לנאומים שלו ברצינות ואנחנו הלכנו שבי אחריו. זה הפך להיות ריטואל. נסראללה נואם וכולם רצים לקרוא, כולם רצים לפרשן ולהסביר", אמרה אורנה מזרחי, סגנית ראש המל"ל לשעבר, שמשמשת חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "נסראללה יצר אצלנו איזושהי בהירות. אפשר היה לקרוא את הנאומים, להבין מה הוא רוצה ואת הכיוונים והאסטרטגיה. עכשיו צריך ללמוד מחדש איפה מוצאים את הסימנים לאסטרטגיית הארגון, אם יש כזו בכלל".
מזרחי אמרה שבעיניה - ההופעות שייזכרו אצל נסראללה הן בעיקר נאום "קורי העכביש" במאי 2000, לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, והריאיון בשנת 2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה, שבו אמר כי אם היה יודע מה תביא חטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, חיזבאללה לא היה מוציא אותה לפועל.
נסראללה, כפי שתיארה מזרחי, נהג לא רק לנאום - אלא גם להעניק לעיתים ראיונות לערוצים המזוהים עם ארגון הטרור שלו. ביולי 2022, לציון 40 שנה לחיזבאללה, הוא התראיין לערוץ אל-מיאדין ודיבר על "סופה של ישראל", ותיאר בראשו תמונה של "סופה של ישראל": אנשים הולכים עם מזוודות לנמלי התעופה, נמלים ומעברי הגבול עם מצרים וירדן. נסראללה טען אז כי ישראל היא "ישות שאין לה עתיד", וטען שלא יחלפו 40 שנה עד שזה יקרה.
בימים אלה, נזכיר, מי שנמלטו וחיפשו מקלט הם דווקא אנשיו של נסראללה, מהעיירות השיעיות, מכפרי דרום לבנון, מאזור אל-בקאע בדרום לבנון ומרובע הדאחייה. נסראללה השתמש בהם לאורך השנים כמגן אנושי, החביא אמצעי לחימה בכפריהם וחשף אותם, ללא כל היסוס לאיום המלחמה.
שקרים כמבוכה
כך או כך, מזרחי תיארה כי בנאומו האחרון, נסראללה הציג את המורכבות של הערכת האויב שלו. "בנאום האחרון הוא המשיך באיומים - אבל הודה בעליונות הטכנולוגית של ישראל. הייתה לו הערכה חיובית של האויב מצד אחד - וגם שנאה יוקדת ורצון לעשות הכול כדי שניעלם לו מהעיניים", אמרה. "הייתה לו גישה יחסית מרוסנת - עם הבנת מגבלות הכוח של חיזבאללה".
נסראללה, ימים לפני שחוסל: "ישראל חצתה את כל הקווים האדומים"
נתניהו אחרי התקיפה הדרמטית בדאחייה: "קורי עכביש? גידי פלדה"
נאומיו של נסראללה התאפיינו בהחלט בהפגנת רגשות. בנאום שנשא לרגל לילת אל-קדר השנה, הוא הזכיר את מצוות "השהאדה" ואת ההרוגים "השהידים" בלחימה מול ישראל, דיבר בקול חנוק - והקהל בכה יחיד איתו. ב-2018 פרץ בבכי ממש בנאום לרגל טקסי העשוראא, כשגינה את המנהג שהשתרש בקרב מאמינים שיעים לחתוך את פני הילדים במהלך טקסי האבלות. "כל העולם רואה את מה שקורה כאן - ואני מבקש מכם לשמור על איפוק ולהתרחק מכל מי שמבקש ליצור רושם שלילי עלינו", אמר אז.
נסראללה גם נהג לשקר. "אני לא יודעת אם הוא האמין בשקרים שלו או לא", אמרה מזרחי. "מאוד בלט לי שבנאומים הראשונים שלו למשל הוא דיבר על הנפגעים הרבים שיש לנו בישראל וההרוגים שישראל מסתירה. הוא דיבר על מספרים גדולים. לאט-לאט הוא פחות ופחות דיבר על הנושאים האלה". לדברי מזרחי, נסראללה שיקר כשהיה מובך: "כשהיה לו קשה להסביר דברים, כמו את שבעה באוקטובר, הוא שיקר לגבי דברים שקרו באותו יום".
תגובת חיזבאללה לחיסולו של פואד שוכר, לדוגמה, הביאה את ארגון הטרור לקדם שקרים שלפיהם ישראל מסתירה תקיפה משמעותית בבסיס גלילות, עם הרוגים ופצועים. הארגון אף סיפק מספרים "מדויקים" - שרחוקים מהמציאות. "אני לא יודעת אם מישהו זימר באוזניו או שהוא ניסה לבנות נרטיב", אמרה מזרחי. "בנאומים שלו הוא ניסה לבנות נרטיבים. את הנרטיב של 'ישראל חלשה' למשל, שכדי לבנות אותו הוא השתמש גם במתחים הפנימיים בישראל".
לדברי פרופ' אייל זיסר, מומחה להיסטוריה המודרנית של לבנון וסוריה, וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב, נאומי נסראללה היו למעשה הכלי שבו הוא התווה את המדיניות. "בעשורים האחרונים הוא לא היה פעיל ציבורית, אז הנאומים שלו היו גם בשביל תומכיו וגם בשביל אויביו הדרך היחידה לעמוד על הלכי הרוח, הכוונות והתוכניות", אמר.
לדבריו, "כיוון שהוא האיש שמקבל את ההחלטות והוא היה מרכזי, הנאום היה משהו שסיכם לנו את האופן שבו הוא רואה את הדברים, מה הוא חושב ומה התוכניות שלו. זה הפך להיות הכלי שדרכו הוא והארגון שלו אומרים מאין באנו ולאן אנחנו הולכים".
