משפחות קורבנות הטרור מדברות באולפן, היום
(צילום: שמוליק דודפור)
28 קורבנות טרור בפחות מחצי שנה: ליאור ברדה, דודו של נחמן שמואל מורדוף (17) שנרצח בפיגוע הירי ליד עלי, אמר הבוקר (חמישי) בריאיון לאולפן ynet כי "למשפחה הגרעינית זה דבר שלא נתפס - ילד שנקטף מהר מדי, אין הכנה לזה, אין מחשבה לפני כן".
הוא סיפר כי "הדרמטיות היא גדולה מנשוא", ואמר שאת התמונה האחרונה של אחיינו - כשהוא יושב עם חבריו במסעדה - בחר שלא לראות. "נחמן חי את החיים בצורה שלווה ורגועה, אני בטוח שגם ברגעים האחרונים שלו הוא היה שלו ורגוע. גם בזמן שירו עליו - הוא היה אמיץ. אני בטוח שהוא עזב את העולם עם חיוך שבשנייה אחת נעצר".
3 צפייה בגלריה
"הוא חי את החיים בצורה שלווה ורגועה". הלוויתו של נחמן שמואל מורדוף
(צילום: שלו שלום, באדיבות המשפחה)
אור בן אליהו, שאביו רפאל נרצח בפיגוע בנווה יעקב בתחילת השנה, הסכים עם ברדה כי אי אפשר להתכונן לאובדן. "כל יום הוא התמודדות חדשה. הזמן רץ והלב לא מצליח לעכל את הדבר הזה שעברנו. מבחינתי זה קרה אתמול. לפעמים כשאני חוזר הביתה אני חושב שאבא יחכה לי בסלון, יגיד לי 'צהריים טובים' וישב איתי לאכול כאילו הכל רגיל. אבל זה לא יחזור להיות אותו הדבר אף פעם".
לדבריו, "כל פיגוע הוא משפחה שנהרסת. זה שובר את הנפש לראות עוד משפחות שנהרסות, שעוברות את מה שעברנו. זה לא קל. אני משתדל להתנתק. כל פיגוע מחזיר אותנו לרגעים האלו, מחזיר אותי לאותו ערב. זה מרגיש שזה לא נגמר, אנחנו בתוך לופ מטורף כזה שכל רגע מישהו יכול לאבד את החיים שלו ועוד משפחה תיהרס. זה קשה מאוד".
גם שמעון נאומבורג שאיבד את קרובי משפחתו בפיגוע כששני אחייניו יגל והלל יניב נורו למוות בחווארה מתקשה להתמודד עם הכאב. "הוא נוכח כל הזמן. הכאב האישי הוא עצום, ולא מרפה. הגעגוע לא פוסק. בכל פעם שיש ידיעה על עוד פיגוע הגוף מפסיק לתפקד, מרגישים מחנק ואין נשימה. כשאני שומע שיש עוד הרוג אני חושב על המשפחה שנכנסת לסרט הזה, למסע הכבד הזה.
"צריך הרבה כוחות כדי לקום בבוקר ולהמשיך הלאה. אני תמיד נפעם איך מגלים את הכוחות האלה, אתה חושב שאין לך אותם, שלא תהיה מספיק חזקה ואז אתה מגלה שלכל אחד יש אותם. זה משהו שצריך לעשות, לקום בבוקר. אני מאחל לאף משפחה לא לגלות שיש לה את הכוחות האלה", אמר.
