יו"ר הקואליציה אופיר כץ אמר הבוקר (חמישי) כי חוק הפטור מגיוס "יעבור בשלוש קריאות במושב הבא". בריאיון ל-ynet Live אישר כץ כי דרישת המפלגות החרדיות למעשה התקבלה: "הסדר הוא כזה - חוק הגיוס ורק אחריו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים", אמר.
"חוק הגיוס זה משהו שבסוף ממשלה צריכה לפתור כי באמת הרבה ממשלות ניסו", אמר כץ. "היו הרבה פסיקות בג"ץ שבעצם התערבו ודרשו לחוקק את הדבר הזה. כן, זה משהו שאנחנו נצטרך לחוקק אותו במושב הבא של הכנסת. אנחנו עדיין לא יודעים איך ייראה החוק, איך הוא ינוסח ומה יהיו המספרים, זה משהו שאנחנו עדיין לא יודעים - אבל החוק יחוקק במושב הבא של הכנסת".
3 צפייה בגלריה
נתניהו, גולדקנופף ודרעי. דרישת החרדים התקבלה?
(צילום: אלכס קולומויסקי, EPA/ABIR SULTAN, שלו שלום )
לדבריו, "זה לא שעכשיו מגייסים את כל החרדים ואנחנו הופכים את זה. זה לא שעד עכשיו צה"ל גייס את כל החרדים ועכשיו בא הליכוד והופך את זה. זה לא המצב. המצב כרגע הוא שצריך להסדיר את הסוגיה הזאת, ואני לא מתעלם מזה שמדובר בנושא מורכב. לאנשים האלה באמת יש אמונה והם רוצים ללמוד. אלה אנשים שמתנדבים ביד שרה, איחוד הצלה. ביחד עם החוק הזה אנחנו נביא גם את חוק יוקרת השירות שבאמת יאדיר את המתגייסים".
על המחלוקות בתוך הליכוד באשר להמשך החקיקה המשפטית אמר: "אני לא מכיר ליכוד א' וליכוד ב' כמו שמנסים לצייר את זה. יש ליכוד אחד, ליכוד של בנימין נתניהו. עכשיו מנסים לעשות מחנות, אבל אין מחנות - כולם מאחורי נתניהו".
ל-ynet נודע שלשום כי גורמים ביהדות התורה דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם עם סיום הפגרה בכנסת קודם כל את החוק הזה - ורק לאחר מכן את המשך חקיקת המהפכה המשפטית. מדובר למעשה בסוג של אולטימטום מצדם. בהמשך פורסמה הודעה משותפת לליכוד ולראשי יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, שבה נאמר: "בניגוד לדיווחים, כל ראשי הקואליציה עובדים בשיתוף פעולה מלא כדי להעביר הן את חוק הגיוס והן את הרפורמה המשפטית".
במקביל, בש"ס הבהירו לנתניהו כי הם דורשים שהמשך החקיקה של המהפכה המשפטית תיעשה בהסכמה. למרות זאת, יו"ר ש"ס אריה דרעי נמנע לפי שעה מלדרוש זאת באופן פומבי, ושלשום פרסם הודעה שבה אינו מתחייב לכך. "יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי שותף למאמצים של ראש הממשלה נתניהו ופועל יחד איתו להביא את המשך חקיקת הרפורמה בהסכמה, מתוך תקווה שבצד השני יימצא אדם אחראי עם נכונות להגיע להסכמות", נמסר מטעם דרעי.
עתירה הוגשה לעליון נגד נגד אי-אכיפת גיוס חרדים
(צילום: אלכס גמבורג)
ביום שני פורסם ב-ynet כי דרעי לא מקבל בינתיים את בקשותיו של נתניהו לרכך את חוק הגיוס. גורמים שלקחו חלק בדיונים מספרים כי דרעי מתעקש על פסקת התגברות או סעיף חסינות מביקורת שיפוטית - כבר בנוסח הראשוני של חוק הגיוס. נתניהו, מצידו, השיב לו שרק אם לא תהיה ברירה - ויתברר אחרי חקיקה שהחוק בדרך לפסילה - הוא מוכן לשקול סעיף כזה. לטענת גורמים, נתניהו אמר שהוא לא מוכן להסכים לסעיף כזה מראש. בקואליציה, בינתיים, מנסים לשכנע את דרעי שיירד מדרישתו לפסקת התגברות.
ראש הממשלה נתניהו ביקש ביום ראשון את רשות ראשי המפלגות החרדיות לרכך את המתווה החוק, אך נתקל בסירוב. תשובתם הייתה חדה וברורה: חוק הפטור מגיוס יעבור בדיוק כפי המופיע בהסכם הקואליציוני, כולל פסקת התגברות - וזה יהיה הדבר הראשון שהכנסת תקדם לאחר חזרתה מפגרת הקיץ, בעוד חודשיים ויום בדיוק. ממדי השפעת סערת חוק הפטור מגיוס מטרידים מאוד את סביבתו של נתניהו, ול-ynet נודע השבוע כי בדיונים בנושא עלה חשש מתסריט חמור שבמסגרתו ההכרזה "לא נגיע למילואים" תתרחב להצהרה "לא שולחים את הילדים לצבא".
חוק הגיוס יהיה חסין מבג"ץ? קובי נחשוני מסביר
(צילום: משי בן עמי)
נושא חוק הפטור מגיוס הוא דרישה מהותית של המפלגות החרדיות בקואליציה. הן דורשות להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות הפטורים מגיוס לצה"ל, לנוכח פסיקת בג"ץ עוד מ-2017 שפסלה את ההסדר שנקבע לצורך כך. לפני כחודש וחצי תמו ההארכות החוזרות ונשנות שהעניק בית המשפט העליון לממשלה לחקיקה בסוגיה, ומאז למעשה חובת הגיוס לא נאכפת על תלמידי הישיבות.
עד שנת 2015, שבה נחקק חוק הגיוס האחרון, קיבלו ממשלות ישראל, כולל הימניות והחרדיות ביותר, את עיקרון השוויון בנטל, והוא בא לידי ביטוי במתווים השונים להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. בכולם נקבעו יעדים שנתיים עולים לגיוס חרדים, כשהמטרה היא לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות, גם אם איטית, בדרך לשוויון. אלא שבג"ץ, כמו בניסיונות הקודמים, שוב לא קנה את הסחורה. ב-2017 כאמור שופטי העליון פסלו גם את החוק הזה.
אתמול קבוצת מחאת המילואימניקים "אחים לנשק", יחד עשרות עם הורים לבנים ובנות העתידים להתגייס, התייצבו בבית המשפט העליון בירושלים והגישו עתירה למתן צווים לממשלה בנוגע להחלטתה לא לאכוף גיוס חרדים, בעקבות פקיעת חוק שירות הביטחון - זה שאפשר עד כה לתלמידי ישיבות להימנע מגיוס. העותרים הדגישו בעתירה ש"לאחר פקיעת החוק וההחלטה לא לגייס חרדים לצבא, נשלל הבסיס המוסרי והערכי של מדינת ישראל כמדינת חוק ששוררת בה ערבות הדדית" - ועל כן נדרש מבג"ץ להתערב ולהשיב את החוק על כנו.
