עלייה במצוקות נפשיות, בשימוש בחומרים מסוכנים, באלימות בבתים ובעוני: המועצה לשלום הילד פרסמה היום (שלישי) את הדו"ח השנתי שלה, לאחר שהוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג, שמצייר תמונת מצב מטרידה על מצבם של הילדים והנוער שגדלים בישראל לצד משבר הקורונה.
בשנת 2020 חיו בישראל כ-3,029,000 ילדים המהווים 32.9% מכלל האוכלוסיה, ו-864,630 מתוכם, שהם 28.7%, חיו בעוני (21.8% מהם יהודים ו-50.2% ערבים). שיעור הילדים העניים ב-2021 נאמד על ידי הביטוח הלאומי ב-31.2%, כמעט כל ילד שלישי בישראל. שיעורים אלו גבוהים משיעורי הילדים העניים ב-2020 וכן משיעורם טרם פרוץ משבר הקורונה (29.2%).
שנת הלימודים הקודמת התאפיינה בתקופות ארוכות של למידה מרחוק, והמחיר ניכר: כ-13% מההורים דיווחו כי ילדיהם לא הגיעו למחצית או יותר מהשיעורים שהתקיימו בלמידה מרחוק, או שלא התקיימה בכיתותיהם למידה מרחוק כלל. זוהי ירידה של יותר ממחצית לעומת השיעור המקביל שדווח על ידי הורים בשנה הקודמת. במקביל, לכ-37% מהתלמידים בבתי הספר דוברי הערבית ולכ-20% מהתלמידים בבתי הספר דוברי העברית אין מחשב זמין עבור שימוש לצורכי לימודים מרחוק, כך שלא היה באפשרותם להצטרף לשיעורים בתקופות אלו.
השעות הרבות מול המסכים גרמו למגמת עלייה גם באלימות ברשת: בשנת 2020 חלה עלייה של 55% בפניות למוקד 105 של המשטרה. כ-25% עסקו בעבירות מין, כ-14% בהפצת תמונות/סרטונים מביכים ובחרם, בריונות או הצקה, וכ-12% מהפניות נגעו לאובדות. כ-14% מהתלמידים בחינוך הממלכתי דיווחו שהם היו קורבנות לבריונות ברשת בשנת 2021, לעומת 11% מהתלמידים בשנת 2019.
בשנת 2020 היו מוכרים לשרותי הרווחה 405,598 ילדים, המהווים כ-13% מכלל הילדים בישראל. 341,612 מהם היו מצויים בסיכון ישיר - עלייה של כ-1.5% לעומת השנה הקודמת. סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו התעללות פיזית, הזנחה והתעללות מינית.
באותה שנה נפתחו 13,101 תיקים פליליים בגין עבירות נגד קטינים בתוך המשפחה ומחוצה לה, ו-4,027 תיקים נפתחו בגין עבירות במשפחה. 81% מהילדים שנחקרו באותה שנה בידי חוקרי ילדים כנפגעי עבירות מין, נפגעו על פי החשד בידי אדם מוכר (הורה, קרוב משפחה, חבר, שכן ועוד).
בנוסף נרשמה עלייה של 10% במספר הילדים השוהים במקלטים לנשים נפגעות אלימות, ועלייה של 19% במספר הילדים והנוער החשופים לאלימות בין הוריהם המטופלים במסגרת מרכזים למניעת אלימות משפחה. כמו כן, בין השנים 2021-2019 עלה שיעור בני הנוער היהודים המעשנים בגילאי 15-17 בכשליש, וזאת למרות ירידה בשיעור המעשנים היהודים הבוגרים בתקופה זו.
בחודשים מרץ-אפריל 2021 דיווחו 21% מההורים על סימפטומים של חרדה אצל ילדיהם. לפי ההורים, בקרב ילדים שנכנסו לבידוד, ובמיוחד בקרב ילדים שנכנסו לבידוד יותר מפעם אחת, היו שיעורים גבוהים משמעותית של אלימות פיזית כלפי המשפחה או החברים ושל התקפי זעם או כעס.
לפי סקר מנהלי המרפאות לבריאות הנפש לילדים ונוער, בשנת 2020 ,ובפרט בתקופת הגל השני, חלה עלייה משמעותית בפנייה של ילדים ונוער לקבלת טיפול נפשי, וכן בפניות בעלות תכנים אובדניים. בין השנים 2021-2019, חלה עלייה של כ-40% בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי שדיווחו על סימפטומים נפשיים כמעט מדי יום, וירידה של כ-32% בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי שדיווחו על שביעות רצון מהחיים.
נתוני קופת החולים מכבי העלו כי בשנת 2021 חלה עלייה של כ-39% בשיעור בני הנוער בגילאי 17-12 שאובחנו עם דיכאון, עלייה של כ-33% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה, עלייה של כ-20% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות, ועלייה של כ-56% בשיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה לעומת 2019. העלייה בכל האבחנות הללו בשנת 2021 הייתה גבוהה משמעותית בקרב בנות נוער.
820 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2020 לחדרי מיון לאחר ניסיונות אובדניים, לעומת 925 בשנת 2019. מתוכם: פי 3 בנות מבנים. עם הגיל גדל מספר הניסיונות האובדניים: 28 ילדים עד גיל 9, 272 בגילאי 10-14, ו-508 בגילאי 15-17. כלומר, 37% מהקטינים שניסו להתאבד במהלך שנת 2020 היו מתחת לגיל 14. באותה שנה חלה עלייה של 4.6% במספר הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער שעניינם ניסיונות אובדניים של ילדים ונוער לעומת השנה הקודמת, ובשנת 2021 חלה עלייה של כ-43% במספר הטיפולים שבוצעו על ידי פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך לתלמידים בסיכון אובדני .
כמו כן, חלה עלייה של כ-16% בשיעורי עודף המשקל וההשמנה בקרב ילדים בכיתות א'. בשנה שעברה כ-43% מהתלמידים בחינוך הערבי בכיתות ז' סבלו מעודף משקל והשמנה, שיעור גבוה משמעותית מהשיעור המקביל בקרב תלמידים במערכת החינוך היהודית. כ-32% מהילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וכ-25% מהילדים בחינוך החרדי.
גם בכביש מצבם של הילדים הורע במיוחד. ב-2020 זינק ב-60% מספר רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים עד גיל 16 שנפגעו ואושפזו לעומת השנה שקדמה לה. 21% מהם היו עד גיל 16. 204 ילדים נפגעו בגלל שהושארו או נלכדו לבדם ברכב - עלייה של 96% לעומת 2019.
"הנתונים שעולים מהדו"ח החשוב של המועצה לשלום הילד מלמדים על מגמות בעייתיות שהן תוצר מובהק של השנים האחרונות, שבהן אנו מתמודדים עם מגפה עולמית וחוסר יציבות רב", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג. "משבר הקורונה הביא לפגיעה חברתית ורגשית בילדים ובנוער בישראל, וניתן לראות זאת גם בעלייה בדיווחים על חרדות ומצוקות, בריונות רשת גואה ואובדנות. אותו משבר גם הוביל להעמקת הפערים הכלכליים בין המעמדות בחברה, ולראיה כפי שעולה מנתוני הדו"ח, כיום כל ילד שלישי בישראל הוא ילד עני".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, אמרה כי "ביום חמישי תיכנס לתוקף ההנחיה החדשה המתייחסת לביטול בידודי הילדים. היום כבר ברור לכל שבעוד שהמחלה הקשה פסחה במרבית המקרים על ילדים ונוער, לא כך הם פני הדברים בכל הקשור ל"מחלה" החברתית-רגשית. היא פגעה בילדים ובנוער ללא רחם, וגלי ההדף של הנגיף עוד מכים בהם בחוזקה. על הרקע הזה גם ברור לגמרי שהשארת מערכת חינוך פתוחה ומתפקדת היא מחויבת המציאות. אך לא די בכך.
"אני קוראת לממשלה לכונן בהקדם תוכנית לאומית מקיפה ומתוקצבת שכוללת מאמץ מתואם ומסונכרן של משרדי החינוך, הבריאות והרווחה לצד השלטון המקומי להוצאת הילדים והנוער מהמשבר המתמשך. אחרי כמעט שנתיים, שמהלכן המגיפה פגעה פגיעה כה קשה ודרמטית בילדים, תכנית כזו היא צו השעה והיא צריכה להתבסס על המלצות השולחן הבין מגזרי לילדים ולנוער בקורונה".
