עלויות ההסכמים הקואליציוניים, שהחלו להיחתם ביממה האחרונה, יחצו את כל עלויות ההסכמים שנקשרים לנושא זה עד כה. כך מסתמן הבוקר (שישי). במשרד האוצר אף מציינים שאין כלל מקורות תקציביים, לפי כלל מגבלת ההוצאה, להוצאות של מיליארדי שקלים, שייעודם להקמת משרדי ממשלה חדשים, העברת מיליארדים למשטרה, לישיבות ולתשתיות ביו"ש והעברת סכומי כסף גדולים להקמת גופים חדשים שכלולים בהסכמים.
לפי דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הקמת משרד ממשלתי חדש עלתה בממשלה הפריטטית של בנימין נתניהו ובני גנץ כ-31 מיליון שקל בשנה בממוצע. אז היה מדובר בהקמת משרדים מיותרים, שנועדו רק למטרות פוליטיות – ושכולם נסגרו בינתיים על ידי הממשלה היוצאת - כמו המשרד למשאבי המים, משרד הדיגיטל והסייבר, המשרד לענייני התיישבות, משרד להשכלה גבוהה ומשלימה ומשרד לחיזוק וקידום קהילתי.
העלות הזאת, של עשרות מיליוני שקלים, כללה רק את הקמת המשרד, איושו בשר, מנכ"ל ובעובדים רבים חדשים, הקצאת בניין ושטחי פעילות למשרד החדש, עלויות דיור וריהוט וללא כל ההוצאות השוטפות החודשיות להפעלתו.
"יש לצמצם את מספר משרדי הממשלה ולסגור לפחות עשרה מהם", אמרו בשנים האחרונות בכירי משרד האוצר, בהם ראשי אגף התקציבים. אולם, חרף הפצרותיהם, בשל מה שכינו "בזבוז משווע של כספי משלמי המסים", התוצאה בשטח - גם בממשלה היוצאת של נפתלי בנט ויאיר לפיד - הייתה הפוכה. כך, בממשלות נתניהו ובממשלת בנט-לפיד כיהנו קרוב ל-30 שרים ונפתחו משרדי ממשלה חדשים ובלתי נחוצים (בעיקר בממשלת נתניהו-גנץ), שכבר נסגרו.
כעת, במסגרת ההסכם שנחתם בין הליכוד ועוצמה יהודית, מדברים על פיצול שלדעת משרד האוצר אינו נחוץ: תחומי הנגב והגליל במשרד אחד ותחומי הפריפריה במשרד אחר. יצוין שכל תחומי משרד הנגב והגליל, כמו חינוך, רווחה או בריאות באזורי פריפריה אלה, כבר מטופלים כחוק במסגרת המשרדים האמורים על תחומים אלה, חינוך, רווחה ובריאות.
גם את משרד ירושלים ומורשת, שמיועד ליהדות התורה, הציעו באוצר פעמים רבות לסגור. "יש עירייה בירושלים ויש ממשלה שדואגת לבירה. לתוכניות לימודי מורשת יש את משרד החינוך והסוכנות היהודית. מי צריך את המשרד המיותר הזה?", שאלו באוצר בשנים האחרונות. אולם, מה שיקרה בממשלה המנופחת החדשה הוא ההפך הגמור: פיצול המשרד הקטן הזה לשניים - משרד ירושלים ומשרד מורשת.
רק שני הפיצולים האלה יעלו למשלם המסים בשנה יותר מ-60 מיליון שקל ובארבע שנים כרבע מיליארד שקל. עוד הוצאה גדולה תהיה קשורה בהקמת מנהלת תכנון במשרד לפיתוח הנגב והגליל, כאשר התכנון מצוי כבר הלכה למעשה במשרדי השיכון, הפנים והאוצר ובמשרדי ממשלה אחרים. עוד כפילות מיותרת מאוד, לדעת גורמים ממשלתיים-כלכליים, היא הקמת מנהלת להתיישבות הצעירה ביו"ש שתעלה גם היא עשרות מיליוני שקלים בשנה.
הממשלה החדשה תמנה כנראה 30 שרים ואולי גם יותר, פרט לראש הממשלה. כך נקבע לפי מפתח של שר ואף יותר (כמו בליכוד) לכל שני חברי כנסת. לפי משרד האוצר, עלות שר מגיעה לשישה-שמונה מיליון שקל בשנה, כולל 2.5 מיליון שקל להעסקת עובדי לשכת השר. סגן שר עולה כשלושה מיליון שקל, והקמת אגפים במשרד ממשלתי חדש וגיוס עשרות עובדים יעלו יותר מ-10 מיליון שקל בשנה.
בכל לשכת שר ניתן למנות כיום תשעה עוזרים ויועצים, שני מנהלי לשכה וכמו כן 1.5 משרות של נהג שר. עלות לשכת שר שאינו ממונה על משרד ממשלתי (כמו השר במשרד האוצר או השר במשרד הביטחון) היא כ-1.6 מיליון שקל בשנה. סגן שר יכול להעסיק שלושה עוזרים ויועצים, מנהל לשכה, שלושה מזכירים ונהג אחד. עלות העסקת עובדי לשכת סגן שר בשנה היא כמיליון ורבע שקל. בעבר כבר הוחלט לבטל לחלוטין את התפקיד של סגן שר, אולם גם בממשלה היוצאת וגם בזאת המוקמת תפקידי סגני השרים ממש לא בוטלו.
דמי ניהול בסך 2,000 שקל למטר מרובע
עוד מתברר כי הקמת משרד חדש מחייבת עלות שנתית של שכר דירה, דמי ניהול, תחזוקה ואבטחה, תשלומי ארנונה, חשמל ומים, הוצאות כיבוד, הוצאות ניקיון והוצאות שוטפות של החזקת המשרד. דמי הניהול מגיעים לכ-2,000 שקל למטר מרובע. השטח הממוצע של לשכות שהוקמו בממשלה ב-2020 היה 177 מ"ר ללשכת שר ועוזריו.
עלות שכר הדירה ועלויות הניהול והתחזוקה הממוצעים למשרד חדש הגיעו לפני שנתיים ל-319 אלף שקל בשנה. עלויות הדיור, כולל תשלום מסי ארנונה, חשמל ומים, הגיעו לפי משרד האוצר לכ-600 אלף שקל בשנה. עלויות האבטחה של שר עם תיק ולשכתו הגיעו כבר לפני שנתיים לכ-2.5 מיליון שקל בשנה. שכרו של שר בחודש יגיע בינואר הקרוב ל-52,700 שקל. שכרו של סגן שר יסתכם בכ-50 אלף שקל לחודש.
שכרו של חבר כנסת יגיע בינואר ל-47,100 שקל, אולם יצוין כי תוספות תפקידים לחברי כנסת, כמו ראשי ועדות וועדות-משנה, יקצו להם עוד אלפי שקלים בחודש. הוספת עשרות חברי כנסת במסגרת "החוק הנורבגי" תעלה למשלם המסים בהון עתק - לא רק בשכרו, יותר מ-47 אלף שקל בחודש, אלא גם בכל ההטבות הנלוות: כ-100 אלף שקל בשנה ליצירת קשר עם הציבור, הקצאת רכב שרד צמוד (כמו סקודה סופרב או קיה קרניבל), העסקת שלושה יועצים ועוזרים פרלמנטריים, מימון שוטף של הוצאות, כמו טלפון, אינטרנט, עיתון ועוד.
גורמים במשרד האוצר מציינים כי אין כלל אפשרות לתקצב חלק מההבטחות שייכללו בהסכמים הקואליציוניים, שכן אין מקורות מימון להוספת מיליארדים לתקנים בממשלה, לתקציב המשטרה, ליותר מהכפלת תקציב הישיבות, להקמת מנהלות חדשות ועוד. כלל ההוצאה מגביל את ההוצאה הממשלתית בכל שנה. כך, למשל, כפי שדורש יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן-גביר, תוספת של מיליארדי שקלים לתקציב המשרד לביטחון לאומי, תחייב קיצוץ מקביל בתקציבי כל משרדי הממשלה ובשירותים לאזרחים, ולא נראה כלל שהשרים החדשים יסכימו לקיצוצים כאלה ממש עם כניסתם לתפקיד.