בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע לאחרונה כי גבר שנאשם ברצח אמו לא יוכל לרשת אותה. האיש, בן 47, נאשם לפני שלוש שנים ברצח אמו אך ההליכים נגדו הופסקו משום שאינו כשיר לעמוד לדין ומעולם לא הורשע. הוא ביקש לרשת את אמו יחד עם אחיו, אך בית המשפט סירב.
הגבר טופל כל חייו בבית חולים פסיכיאטרי ואמו הקדישה את כל חייה לטפל בו. זמן קצר לפני שנרצחה הוא שוחרר מבית החולים. סיבת הרצח אינה ידועה, ככל הנראה על רקע מחלת נפש שממנה הוא סובל.
לפי האישום שהוגש נגד הבן, הוא היכה את אמו בכל חלקי גופה בזמן ששהו יחד בדירתה, ואז חנק אותה. האם הזעיקה שכנים ושוטרים, שפרצו לדירה. האם פונתה לבית חולים ולמחרת מתה. לאחר הגשת כתב האישום ההליכים המשפטיים הופסקו מבלי שהורשע בשל מצבו הנפשי. בהמשך נשלח הבן לאשפוז סגור בבית חולים פסיכיאטרי למשך 25 שנה.
אחיו של הנאשם פנה לבית המשפט בבקשה שיקבע כי האח לא יוכל לרשת את אמו, אבל האח הנאשם ברצח התנגד לבקשה. בבקשתו טען כי אחיו לא הורשע משום שההליכים נגדו הופסקו בגלל מצבו הפסיכיאטרי.
השופטת חני שירה מבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון ציינה כי חוק הירושה קובע שרק מי "שהורשע שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו לא יוכל לרשת אותו", אבל לא נקבע איך נוהגים במקרה של אדם שנמצא לא כשיר לעמוד לדין ורצח אדם שהוא אמור לרשת. גם בית המשפט העליון לא קבע באופן ברור איך נוהגים במקרים כאלו.
למרות זאת, בית המשפט קבע במקרה הנוכחי כי ניתן לומר שאדם הלקוי בנפשו יהיה מחויב לשאת בתוצאות מעשיו מבחינה של אי זכאות לרשת את עיזבון האדם שרצח. זאת בדומה לכך שניתן לחייב בהליך אזרחי אדם לקוי בנפשו לפצותם את קורבנו.
עו"ד תמי קלנברגבנוסף, בית המשפט ציין כי בהליך הפלילי שהתקיים נגד האיש הוא הודה במעשה והסכים כי קיימות ראיות לכאורה נגדו לביצוע עבירה של רצח. "במקרה הזה, על אף היעדר המונח הרשעה בפועל הייתה זו הרשעה ולא בכדי נשלח הבן למשך 25 שנים באשפוז כפוי. על כן, היורש היחיד יהיה האח השני", קבעה השופטת. היא אישרה לפרסם את ההחלטה אך בלי לחשוף פרטים מזהים.
עו"ד תמי קלנברג לוי, שייצגה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים את בן המנוחה שביקש לפסול את אחיו, מסרה: "מדובר בפסק דין תקדימי, ועבור בן המנוחה אף מרגש, כאשר בית המשפט קובע כי מהות המעשים היא העיקר. בית המשפט מאמץ את כללי הצדק הבסיסיים, לפיהם יש למנוע מצב של 'הרצחת וגם ירשת' ובכך אינו מאפשר למי שביצע עבירה כה חמורה כנטילת חיים, לרשת וליהנות מכספו של המנוח, יהיה מצבו הנפשי אשר יהיה. ההחלטה העניקה לבן המנוחה תחושה שהצדק נעשה, לעומת ההליך הפלילי שהופסק בשל העדר כשירות".
