לא הרפורמה המשפטית שאמורה להגדיר מחדש את המושג "שלטון החוק", ולא ההעדפה (יש שיאמרו המתקנת) של המגזר החרדי בהקצאת משאבי התקציב הבא הן העיקר בקווי היסוד של הממשלה החדשה. העיקר נמצא בשני המשפטים הבאים, המצוטטים כאן במלואם: "לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל, בגליל, בנגב, בגולן וביהודה ושומרון".
מכאן, מתפיסת השליטה היהודית הבלעדית המוחלטת בכל שטחי ארץ ישראל, מהים ועד הירדן לכל הפחות, נגזר הכל. זהו ניסוח קיצוני שכמותו לא נמצא בקווי היסוד של ממשלות הליכוד הקודמות, ממנחם בגין ועד בנימין נתניהו. הוא עומד בסתירה לאפשרות של פשרה כלשהי עם הפלסטינים – אפילו הפשרה הצנועה הכלולה בהסכם השלום של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ שאושרה בממשלת נתניהו – ולפיכך גם בסתירה לאידיאולוגיית היסוד של ליכוד.
הנה מבחר דוגמאות. בקווי היסוד של הממשלה שהוקמה באפריל 2020 נכתב: "לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית של העם היהודי". זכות כן, בלעדית לא. בארץ ישראל כן, בכל שטחי ארץ ישראל לא.
הנוסח הזה הועתק מקווי היסוד של הממשלה שהוקמה באפריל 2015 ואינו שונה מנוסח קווי היסוד של הממשלה שהוקמה בפברואר 2013. בקווי היסוד של ממשלת נתניהו השנייה ממרץ 2009 לא מוזכרת כלל הזכות ל"מדינה ריבונית בארץ ישראל", אך מופיע בהם המשפט "הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם שכנינו, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל". הבדל של יום ולילה מול קווי היסוד המדיניים של הממשלה הנוכחית, אף שב-2009 ישבו בקואליציה, לצד הליכוד, גם ישראל ביתנו, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.
בקווי היסוד של ממשלת אריק שרון ב-2001 – אז ראש ליכוד והמנצח הגדול בבחירות לראשות הממשלה – נכתב ש"הממשלה תחתור להשגת היעדים הבאים: ביטחון לאומי ואישי לכל אזרחי המדינה, השגת ביטחון ושלום אמת בין ישראל לשכנותיה על בסיס הסכמי שלום יציבים וביצור משטר דמוקרטי, זכויות האדם ושלטון החוק". אלה קווי היסוד של ממשלה המוקמת בימים הנוראיים של האינתיפאדה השנייה ואשר מורכבת מהליכוד, ישראל בעלייה, האיחוד הלאומי, ש"ס, ישראל ביתנו ועם אחד. ימין מלא-מלא.
ועוד שתי צלילות להיסטוריה. המילים "זכות בלעדית" ו"כל שטחי ארץ ישראל" נעדרות מקווי היסוד של ממשלת נתניהו הראשונה שהוקמה ביוני 1996. נאמר בהם, בין השאר: "מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי המקיימת משטר דמוקרטי ומבטיחה שוויון בין אזרחיה".
ומה הובלט בקווי היסוד של ממשלת בגין, אחרי המהפך של 1977? הנה הציטוט: "לעם היהודי זכות היסטורית נצחית לארץ ישראל, נחלת אבותינו". זכות נצחית כן, בלעדית לא – וגם לא זכות לכל השטחים של ארץ ישראל. ממשלת בגין השנייה הוסיפה התחייבות "להעמיד את השאיפה לשלום בראש דאגותיה, להבטיח את זכויות הפרט ולקיים שוויון זכויות לכל התושבים ללא הבדל דת, גזע, לאום, מין או עדה". נוסח הנקרא כעת כמו טקסט של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
סבר פלוצקרצילום: יאיר שגיאהשוואה בין קווי היסוד מובילה למסקנה פוליטית: ממשלת הליכוד הנוכחית נחטפה על ידי קומץ נאמני ארץ ישראל השלמה-שלמה, המקדמים אידיאולוגיה הסותרת את השקפת העולם הליכודית כפי שהתגבשה מימי בגין ועד ימי ביבי.
ואל תגידו - מה זה חשוב מה כתוב, חשובים ונחשבים רק המעשים בשטח. ההיסטוריה מלמדת שתפנית באידיאולוגיה קודמת לתפנית בעשייה – והיא גם מדריכה אותה. הקיצוניות מתחילה ממילים וביטויים, עוברת לרעיונות וקווי פעולה ומסתיימת במעשים קיצוניים. ההשתלטות העוינת של מיעוט בקצה המפה הפוליטית הישראלית על תפיסות היסוד הלאומיות-מדיניות של ממשלת הליכוד ב-2022 צריכה לכן להדאיג מאוד לא רק את כלל אזרחי המדינה אלא את כלל הליכודניקים ההגונים, והם הרוב העצום.
- סבר פלוצקר הוא הפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
