שעות אחרי הניצחון הסוחף שאליו הוביל את הלייבור מהמרכז-שמאל, שחזרה לשלטון אחרי 14 שנים שבהן הובילו את בריטניה ממשלות שמרניות, מנהיג הלייבור קיר סטרמר הגיע בצהריים (יום ו') לארמון בקינגהאם, וקיבל מהמלך צ'רלס את המינוי לראשות הממשלה. מעט לפני כן נפגש עם המלך גם ראש הממשלה לשעבר רישי סונאק ומנהיג השמרנים שקרסו בבחירות, והגיש לו בהתאם למסורת את התפטרותו.
סטרמר נסע אחרי המפגש עם המלך למעונו הרשמי בדאונינג 10, ונשא נאום ראשון לאומה כמנהיגה החדש. הוא הודה על "המנדט הברור" שהבריטים העניקו לו, והבטיח לפעול לשינוי יסודי של הממלכה. "המדינה שלנו צריכה אתחול מחדש, לגלות מחדש את מי שאנחנו", אמר – אך הדגיש כי השינוי הזה לא יקרה מיד, וידרוש עבודה קשה. "שינוי מדינה זה לא כמו ללחוץ על מתג", הוסיף, וציין כי העולם "פחות יציב" כעת. סטרמר הצהיר כי יתחיל לעבוד "מיד", וכי ממשלתו לא תפעל על פי "דוקטרינה" אלא רק על מנת לשפר את חייהם של האזרחים הבריטים.
נאומו הראשון של סטרמר כראש ממשלה
(צילום: רויטרס)
14 צפייה בגלריה
סטרמר נואם מחוץ למעון ראש הממשלה הבריטי בלונדון, מול קהל גדול והמוני עיתונאים
(JUSTIN TALLIS / AFP))
"לבנה אחר לבנה – נבנה מחדש את בריטניה", אמר סטרמר, "העבודה לשינוי מתחילה מיד". הוא חזר בדבריו על שורת הבטחות שניפק בקמפיין, כמו "להרים על הרגליים" את שירותי הבריאות הציבוריים, הפחתת מחירי החשמל והאנרגיה וחיזוק השמירה על גבולותיה של בריטניה. סטרמר ציין כי "רבים" בממלכה סבורים שלילדיהם לא יהיה עתיד טוב יותר – ובפנייה אליהם אמר: "הממשלה שלי תילחם בכל יום כדי שתאמינו מחדש".
מוקדם יותר נאם מחוץ לדאונינג 10 גם סונאק, לפני שיצא למלך והתפטר. מנהיג השמרנים התנצל בפניהם על ההפסד, ואמר תוך שהוא פונה לציבור הבריטי כולו: "נתתי הכול בתפקיד, אבל אתם שלחתם מסר ברור שהממשלה של הממלכה המאחודת חייבת להשתנות. שמעתי את הכעס שלכם, את האכזבה, ואני לוקח אחריות להפסד הזה". סונאק הוסיף כי יתפטר מהנהגת המפלגה השמרנית, אך "לא מיד" וכי ברצונו לאפשר הליך מוסדר למציאת יורש שינהיג את האופוזיציה מול ממשלת הלייבור הנכנסת.
14 צפייה בגלריה
"שמעתי את הכעס, המסר ברור". סונאק נואם לפני שיצא לארמון בקינגהאם והגיש למלך את התפטרותו
(REUTERS/Phil Noble)
סטרמר בנאום הניצחון: "השינוי מתחיל עכשיו"
(צילום: סקיי ניוז)
לראש הממשלה החדש סטרמר לא יהיו כנראה 100 "ימי חסד". אחרי שנים של טלטלות תחת השמרנים, חלקם מעשי ידיהם וחלקם נכפו עליהם מבחוץ כמו מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה, בריטניה מתמודדת כעת עם כלכלה שבירה, והבריטים נאנקים תחת יוקר המחיה והאינפלציה. אבל כבר בנאום הניצחון הראשון שלו הבוקר, הבהיר סטרמר שהשינוי שהבטיח לבריטים לא יקרה במהירות, ולא יהיה קל. גם לאורך הקמפיין הקפיד להימנע מהבטחות שאפתניות מדי, כאלו שאין להן כיסוי כספי, כשברקע העובדה שבקופת האוצר בלונדון לא נותר כסף רב על מנת לממש מהלכים גדולים – ובניגוד לטענות כלפיו מצד יריביו הפוליטיים, סטרמר מבטיח להימנע מהעלאת מיסים שיכבידו על האזרחים.
רוב בפרלמנט, אבל לא בעם
לפי התוצאות הכמעט-סופיות, הלייבור תחת סטרמר כמעט שברה את השיא ההיסטורי שרשם מנהיגה האגדי טוני בלייר ב-1997, וגרפה כעת 412 מושבים מתוך 650 בסך הכול – רוב עצום שיאפשר לסטרמר מרחב תמרון גדול בהעברת חוקים ורפורמות. אבל הניצחון האדיר הזה לא נבע כנראה מנהירה המונית של הבריטים אל עבר השמאל-מרכז, אלא בעיקר מנטישת השמרנים, שאיבדו 250 מושבים ויקבלו רק 121 בפרלמנט החדש (הנתון הגרוע בתולדותיהם).
בשיטת הבחירות הבריטית, שבה כל חבר פרלמנט נבחר ישירות במחוז נפרד, מי שמקבל את מספר הקולות הגבוה ביותר – גם אם לא מדובר ברוב מוחלט – מנצח ללא צורך בסיבוב נוסף. המשמעות היא שיכול להיווצר פער גדול בין שיעור ההצבעה לבין מספר המושבים בפועל, וכך קרה כעת: בעוד הלייבור קיבלה 33.8% – רק 1.6% יותר ביחס לבחירות ב-2019 (שבהן קרסה במספר המושבים לשפל של כמעט 100 שנה, עם 202 מושבים) – המפלגה השמרנית ננטשה כעת על ידי הבוחרים, וקיבלה רק 23.7% מהקולות, צניחה של כמעט 20%.
מבחינת מספרים מוחלטים, סטרמר השיג ניצחון אדיר אף שהלייבור קיבלה פחות קולות מאלה שקיבלה ב-2019 תחת ג'רמי קורבין: כעת הצביעו לה 9.7 מיליון בריטים, ולפני חמש שנים המספר עמד על 10.2 מיליון.
הבוחרים, כך נראה, לא "התאהבו" בלייבור ובמנהיגה סטרמר – עורך דין ותובע ציבורי לשעבר שנחשב לדמות אפרורית למדי – ובעיקר הענישו את השמרנים, שמאז 2016 החליפו חמישה ראשי ממשלה, טלטלו את הממלכה עם התהליך המייגע של הברקזיט (הפרישה מהאיחוד האירופי), ועוררו זעם ומבוכה בשלל פרשיות כמו מסיבות הקורונה של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. הוא הודח, אבל מחליפתו ליז טראס חוללה טלטלה כלכלית אדירה כאשר הכריזה על תוכנית הפחתת מיסים שאפתנית מדי, ונאלצה להתפטר בתוך 45 ימים בלבד. את מקומה החליף סונאק, שאמנם ניסה לשמור על יציבות ובמידה מסוימת הוביל להתאוששות כלכלית, אך כנראה שלא היה זה מספק עבור הבריטים – שמודאגים מהעלייה בשיעור העוני, מהתשתיות המתפוררות ומהתורים הארוכים בשירות הבריאות הציבורי.
כל אלו עוררו תחושה בקרב בריטים רבים שהממלכה שלהם "שבורה". את התחושה הזו ביטא למשל מצביע בשם ג'יימס ארסקין: "שום דבר לא הלך טוב ב-14 השנים האחרונות", אמר לסוכנות הידיעות AP בקלפי אתמול בלונדון. "אני רואה בזה פשוט הזדמנות לשינוי סייסמי, וזה מה שאני מקווה שיקרה". אלי אוקונל, צעירה בריטית ששוחחה עם סוכנות רויטרס בפסטיבל המוזיקה בגלסטונברי, אמרה שהיא "מתרגשת" מהשינוי הצפוי, אך הדגישה: "אני לא באמת אוהבת את מפלגת הלייבור".
14 צפייה בגלריה
הבריטים מצביעים בקלפי אתמול באנגליה. אין אהבה אמיתית לליבור
(צילום: רויטרס / REUTERS / Clodagh Kilcoyne)
סטרמר מקפיד להימנע מהבטחות בומבסטיות, וכך עשה גם בנאומו הבוקר. הוא אמר שהשינוי לא יהיה "קל", וכאשר דיבר על "קרן של תקווה" שזורחת מעל בריטניה – הוא טרח להדגיש שהקרן הזו "חיוורת" כעת, ותהפוך לזוהרת יותר בחלוף הזמן. "אני לא הולך לעמוד כאן ולומר שיש לי שרביט קסמים שאני יכול לנופף בו ביום שלאחר הבחירות ולמצוא כסף שלא קיים", אמר בעימות מול סונאק במהלך הקמפיין. "לכלכלה שלנו נגרם נזק עצום. זה הולך לקחת זמן", הוסיף אז.
העידן שבו "משעמם זה טוב"
סטרמר מדגיש כל העת כי יפעל לשנות את בריטניה כפי שהצליח לשנות את הלייבור. סטרמר בן ה-61, נזכיר, פעל לטהר את המפלגה מהאנטישמיות שפשטה בה תחת קודמו איש השמאל הקיצוני ג'רמי קורבין, ואף הדיח את קורבין עצמו אחרי שזה אמר כי הטענות לאנטישמיות מופרזות. בכך הפך סטרמר את המפלגה לאלטרנטיבה שהבוחרים יכלו לנהור אליה, חרף העובדה שהוא אינו נתפס כמנהיג כריזמתי, ושנמנע מהבטחות משמעותיות.
השינוי שעליו הוא מדבר לא יהיה שינוי חד, וסטרמר מצהיר כי יפעל ליציבות כלכלית ופוליטית. הוא אמנם פיזר הבטחות שונות כמו חיזוק שירותי הבריאות והמשטרה, אבל מנגד צמצם את היעד שהציב להשקעה מאסיבית בטכנולוגיות ירוקות, כיוון שהדבר ידרוש הלוואות ענק. העובדה שנמנע מלהבהיר בצורה ברורה כיצד יפעל עוררה האשמות, בעיקר מצד יריביו השמרנים, שכראש ממשלה יעלה מיסים – אבל הוא מכחיש זאת, ונראה שלפי שעה נהנה גם מאמון המגזר העסקי. הבורסה בלונדון רשמה הבוקר עליות, ואחד הבכירים שם אמר לרויטרס כי עוד לפני הבחירות צוות של בכירים בלייבור נפגש עמו ועם עמיתיו והציג בפניהם "תוכנית" חזקה עבור המגזר העסקי. לורה פול, מנהלת בכירה בחברת השקעות, הוסיפה כי בריטניה צפויה כנראה לחזור לעידן שבו "משעמם זה טוב".
הגישה הזהירה של סטרמר מעוררת גם תסכול כלפיו מגורמים מסוימים בשמאל, שמעוניינים לראות אג'נדה שאפתנית יותר. "ברגע האמת, הוא יהיה בצד של המנהלים ולא של הפועלים", טען למשל אחד מיועציו לשעבר של מנהיג הלייבור הקודם קורבין.
גם בתחום מדיניות החוץ יידרש סטרמר לקפוץ ישר למים הקרים: כבר בשבוע הבא הוא צפוי לטוס לוושינגטון ולהשתתף בפסגת נאט"ו, כשבמוקד המלחמה באוקראינה והסיוע לממשלה בקייב מול רוסיה שנהנית ממומנטום בחזית. עבור הישראלים שאלה מרכזית היא כיצד יפעל סטרמר ביחס למלחמה בעזה. סטרמר, שכאמור חרת על דגלו את המאבק בשנאת יהודים בלייבור – ונשוי בעצמו לאישה ממוצא יהודי וסיפר כי יש לו קרובים בישראל – צפוי כנראה להיות ידידותי לממשלה בירושלים.
סטרמר התייצב באופן עקבי לצד ישראל אחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, עובדה שקוממה נגדו את החלקים הרדיקליים יותר במפלגתו, וכן מצביעים מוסלמים. למרות זאת, ייתכן מאוד שיהיה ביקורתי יותר כלפי ישראל מאשר ממשלת השמרנים היוצאת. עדות לכך מגיעה למשל בהבטחה שהכליל במצע הבחירות של הלייבור, להכיר במדינה פלסטינית כחלק מ"תהליך שלום מחודש". עם זאת, סטרמר לא סיפק לוח זמנים להכרה שכזו והבהיר שתהליך השלום המדובר צריך לאפשר קיום של מדינה פלסטינית לצד ישראל "בטוחה ומאובטחת".
4 מיליון קולות, אבל רק 4 מושבים
הבחירות שהחזירו לשלטון את השמאל-מרכז אולי מנוגדות במידה מסוימת למגמה באירופה, של התחזקות הימין-הקיצוני, אבל "זרמי עומק" של המגמה הזו ניתן למצוא גם בממלכה. מפלגת הרפורמה הפופוליסטית של נייג'ל פראג', ממובילי מחנה הברקזיט בעשור שעבר, קיבלה יותר מארבעה מיליון קולות, והיא מוצבת במקום השלישי לפי שיעור ההצבעה (14%), אחרי השמרנים. אולם בשל שיטת הבחירות הבריטית, המפלגה תכניס לפרלמנט רק ארבעה מחוקקים.
מדובר בפער אדיר, ולשם ההשוואה הליברל-דמוקרטים מהמרכז קיבלו פחות קולות בסך הכול, כ-3.5 מיליון, אבל בגלל השיטה הבריטית יגרפו 71 מושבים בפרלמנט ויהפכו לסיעה השלישית בגודלה.
כך או כך, עבור פראג' מדובר בהישג חשוב, והוא ייכנס לראשונה לפרלמנט בלונדון – אחרי שבעה ניסיונות לא-מוצלחים. את הקמפיין מיקד בסוגיית המהגרים הלא-חוקיים, ותקף גם את השמרנים בטענה ליד רכה מדי. הוא קרא להחזיר סירות מהגרים שחוצות את התעלה לצרפת, ולא לספק סיוע כלכלי לאלו שכבר הגיעו לממלכה. כעת מבטיח פראג' לשמש "אופוזיציה אמיתית" מול הלייבור, וטוען שהניצחון המדוד שלו הוא רק "צעד ראשון למשהו שידהים את כולם". הוא הצהיר שבכוונתו לטפח בשנים הקרובות "תנועה לאומנית מאסיבית", שתוכל אולי לנצח בבחירות הבאות.
פראג' הוא ידידו של דונלד טראמפ, שייתכן מאוד שיחזור לבית הלבן בשנה הבאה, וטראמפ מיהר הבוקר לברך את פראג' – ולא את סטרמר. "נייג'ל פראג' הוא אדם שבאמת ובתמים אוהב את ארצו!", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social. סטרמר הבהיר במהלך הקמפיין שיידע להתמודד היטב עם כל נשיא אמריקני, ואמר שהיחסים בין ארה"ב לבריטניה אינם נקבעים על פי היחסים בין אישים ספציפיים.
פורסם לראשונה: 13:41, 05.07.24
