ליאם אור בן ה-19, ששוחרר משבי חמאס בעסקת החטופים, שיתף אמש (יום שלישי) באינסטגרם על מה שעבר במנהרות ברצועת עזה.
לדבריו, "אני לא תומך ענק בכלי הזה של לשתף או של תקשורת בכללי אבל לפעמים צפים דברים ואם אפשר לקבל חשיפה אז סלאמתק. חיי אדם, החיים שלנו, זה דבר שאנחנו לפעמים לוקחים קצת כמובן מאליו ואנחנו עושים שטויות וזה בסדר. מותר לנו 'לשחק' עם החיים שלנו וזה הטבע וזה כיף. אסור לאנשים אחרים לשחק בחיים שלנו. וזה קורה. כבר יותר מדי ימים".
"'ציר פילדלפי', 'זה ימנע את 7.10 הבא', 'ניצחון מוחלט', לעומת חיי אדם? הייתה על האדמה של הארץ שלנו שואה", אמר. "שאני בטוח שהגוף הצבאי למד ממנה ולא יהיה כזה שוב. כבר נקרע הלב מזה שכל יום נופלים חיילים ומזה שפה קרוב ממש כמה קילומטרים מאיפה שאני גר ישנם אזרחים של המדינה שלנו שמוחזקים בשבי. בשבי. פתאום אחרי שכמעט שנה מדברים על זה כל יום, זה נשמע יותר סביר לאוזן, לא? קל לשבת על הספה ולדבר על החטופים בתור כותרת ולא בתור אנשים שעוברים שואה כבר כמעט שנה".
"אני הייתי שם", הוסיף אור. "לחלק מכם אני בן זוג, בן, אח, קרוב משפחה, חבר מהבית, מהיציע, ואולי סתם זרים או אולי דמויות ציבוריות שרק מחכות שילד אוהד הפועל יעלה משהו שיכול לשרת לכם את הצבא של העוקבים (זכר לעליהום עליו ברשתות אחרי שהעלה סטורי מהמשחק נגד בית"ר ירושלים). אבל, כשכולכם מסתכלים עליי, אתם תשימו לב שאני בסדר. אני באמת מאמין שעכשיו, אחרי כבר כמעט 10 חודשים שהשתחררתי, אני מרגיש יותר טוב. אבל הנה אני כרגע בתאילנד ושמתי את הצמיד של המסיבה קצת צמוד מדי, וכל מה שאני חושב עליו זה על הכמה ימים שבהם ישנתי עם ידיים קשורות מאחורי הגב על החול והאבנים שם במנהרות, ועל הדרך שבה דחפו לי חתיכת עוגה קטנה פעם ביום כדי שלא אמות מהר אלא לאט".
אור הוסיף: "כשאתה עם הידיים קשורות אתה לא יכול למנוע ממפלצות שם להתעלל בך, ואיזה קל זה כשיש לך פצע ירי בבטן. אם בטעות עשיתי לכם לא נוח, ואולי גם קצת מטלטל, זה יעבור לכם עוד 5 דקות. אבל לי זה לא. החטופים ששם צריכים להתחיל לטפל בנפש שלהם ובגוף שלהם. המשפחות חייבות לראות כבר את היקרים להן מכל. בבקשה תשקלו לפני שאתם מגיבים למשפחות חטופים כי היקירים שלהן לא איתן וקשה להן, זה היה יכול להיות במשפחה שלכם. תחזירו אותם כבר הביתה - ואם אין לכם איך אז בבקשה אל תעשו קשה למשפחות החטופים".
פורסם לראשונה: 22:26, 10.09.24