אחרי אישור דין הרציפות על החוק שיפטור הלכה למעשה עשרות אלפי חרדים מגיוס בזמן מלחמה: הממשלה תדון ביום ראשון בהארכת העלאת גיל הפטור ממילואים, כשבטיוטה צוין כי הסיבה לכך היא תרומתם הרבה למלחמת "חרבות ברזל", הימשכות הלחימה - והצורך הצבאי שנותר בעינו. כל זאת, אחרי שמבין חברי הקואליציה רק שר הביטחון יואב גלנט התנגד לקידום חוק גיוס שלפי הצבא אינו עונה על צרכיו הנוכחיים.
חברי הכנסת מצביעים על הגיוס
(צילום: ערוץ כנסת)
3 צפייה בגלריה
"צה"ל זקוק לכוח אדם בהיקפים משמעותיים". נתניהו בזמן אישור דין הרציפות על חוק הגיוס
(צילום: EPA/ABIR SULTAN)
ההצעה שבה תדון הממשלה מהווה למעשה הארכה של הוראת שעה שתוקפה היה אמור לפוג בסוף חודש יוני. אותה הצעה העלתה את גיל הפטור "באופן זמני" עד יוני, וכעת התוקף שלה יהיה עד סוף 2024 (ולאחר מכן ניתן להאריך אותה שוב ושוב). כך, מילואימניק שאינו קצין צריך לשרת עד גיל 41 במקום גיל 40 - וקצינים צריכים לשרת עד גיל 46 במקום 45. המשרתים בתפקידים המיוחדים יישארו במילואים עד גיל 50, במקום 49. ההסדר אמור, צוין בחוק, יחל רק על חיילים המשרתים כלוחמים - למעט בנסיבות חריגות.
בחוק צוין כי "הארכת הוראת השעה נובעת מצורך מיידי, היקף המשימות והיעדר אפשרות לענות על צורך מבצעי זה באמצעים אחרים - שכן גריעה של אותם משרתי מילואים מסדר כוחות הצבא תוך כדי הלחימה עלולה לגרום לפגיעה בכשירות וברציפות תפקוד היחידות, בפרט ביחס ליחידות הלוחמות. כמו כן, ההארכה נדרשת בשל הצורך למלא את השורות ולהרחיב מסגרות לוחמות". בחוק צוין גם כי חיילי מילואים שיבצעו שירות בהתאם להסדר "יהיו זכאים לתגמול מיוחד". אותו תגמול לא פורט בחוק.
בנוסף, נכתב, "ננקטו צעדים להגדלת סדר הכוחות באמצעים נוספים, בין השאר עידוד התנדבות לשירות בקרב למי שלא שירתו שירות מילואים, או החזרתם של משרתים שהופטרו משירות; הגדלת סדר הכוחות הרלוונטי לצורכי הלחימה באמצעות שינוי יעד המילואים של אדם בהתאם למקצועות ומיומנויות אשר רכש לאחר השירות הסדיר בצה"ל, אם ישנם כאלה, ובהתאם לצורך; צמצום מתן הפטורים משירות מילואים והגדלת אחוז האיוש במסגרות השונות, למען פיזור מיטבי של הנטל; קיצור דחיות שירות שניתנו למיועדים לשירות ביטחון לצורך לימודים או שירות במסגרת קדם-צבאיות שונות; נעשו פעילות להתנדבות למילואים וכיוצא בזאת".
3 צפייה בגלריה
מילואימניקים חשים "בגידה בלתי נסבלת". גלנט ונתניהו בזמן קידום דין הרציפות
(צילום: ערוץ כנסת)
למרות כל אלה, לפי ההצעה, "בשל ההיקפים של סדר הכוחות הנדרש והצרכים החריגים והמידיים של צה"ל, לא היה בצעדים אלה כדי לספק מענה מיידי ודחוף כפי שנדרש - ואף לא ניתן היה להסתמך על התנדבותם של יחידים למילואים".
בהצעה צוין גם כי צה"ל מתמודד בימים אלה עם לחימה במספר זירות, ולכן זקוק לכוח אדם "בהיקפים משמעותיים". עוד צוין, כי מספר הנפגעים והחללים במלחמה הוא "גבוה מאוד". לכן, נכתב, "צה"ל מצא כי בעת הזו לא ניתן להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתים אחרים, מטעמי כשירותם".
אישור דין הרציפות על חוק הגיוס שהוגש בימי הכנסת קודמת כמתווה זמני, ואינו עונה על הצרכים הנוכחיים של הצבא, עורר זעם בקרב לוחמים מילואים רבים - שחלקם הגדירו זאת כ"סכין בגב". רונאל עדני, שעשה מתחילת המלחמה יותר מ-130 ימי מילואים, אמר אז כי הוא חי בתחושה של "בגידה בלתי-נסבלת" מצד שלטון שעבורו אנשי המילואים הם שכירי חרב בלבד. "בעיני השלטון אנחנו בכלל לא עם שיש לו צבא עם מדינה להגן עליה", אמר הלוחם. "התעוררנו הבוקר עם סכין שאותה נעץ בגבנו השלטון ששלח אותנו לחזיתות המרובות והמתרבות".
התגובות באופוזיציה
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מסר ברשת X כי "ההצעה המבישה שתעלה ביום ראשון בממשלה, שלפיה אנשי המילואים ידרשו לשרת שנה נוספת, היא רמיסה של העיקרון הכי בסיסי ביהדות - 'כל ישראל ערבים זה לזה'. הממשלה ממשיכה להקריב את חיילי המילואים על מזבח השיקולים הקואליציוניים וההישרדות הפוליטית".
ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד הוסיפה: "והנה התוצאה הישירה של חוק הפטור המביש - הכבדת הנטל על המילואימניקים. חברי הקואליציה, אין לכם עוד איך לתרץ את התמיכה בחוק המביש הזה - במו ידיכם אתם מקשים על המשרתים שהקריבו כל כך הרבה. כל מה שמעניין אתכם זה הכיסאות שלכם ושיקולים קואליציוניים ציניים ולעזאזל הלוחמים. לפחות תפסיקו עם השקר שחוק הפטור מגיוס הוא טכני. תתביישו לכם".
גם ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי הגיב, ותהה: "כמה אפשר להמשיך לדרוך על המילואימניקים שמחרפים את נפשם עבורנו מעל 200 ימים השנה? כמה מנותקים אפשר להיות? רק בשבוע שעבר הקואליציה הצביע בעד חוק שיפטור את אחינו החרדים משירות צבאי".
