סוכנות הידיעות AP פרסמה אמש (שישי) כתבה על אודות תושבים בעזה שבעקבות המלחמה נדדו לכפר אל-מאווסי שבדרום הרצועה, שנחשב לאזור הומניטרי. כמה מהם הם בני משפחת אבו ג'רד, להם "שגרת הישרדות" קפדנית. הם ברחו מביתם הנוח בן השלושה חדרים בצפון הרצועה לאחר שפרצה המלחמה בין ישראל לחמאס ב-7 באוקטובר, וכעת המשפחה בת 10 הנפשות נדחסת באוהל בגודל של 16 מטר מרובע באזור חולי ומכוסה באשפה - בעיר אוהלים של עקורים פלסטינים.
כל בן משפחה מקבל משימות יומיומיות, מאיסוף זרדים לבניית מדורה לבישול ועד לאיסוף ירקות בשווקי העיר. אבל מאמציהם הכבירים לא יכולים להסוות את הייאוש שלהם. פלסטינים שמבקשים מקלט בדרום עזה אומרים שכל יום הפך למאבק למצוא מזון, מים, תרופות וחדרי שירותים עובדים. תוך כדי הם חיים בפחד מהתקיפות האוויריות של ישראל ומהאיום הגובר של מחלות.
בעקבות המלחמה, כמעט כל תושבי עזה נמלטו לעיר רפיח שבדרום הרצועה, סמוך לגבול המצרי. לפני פרוץ המלחמה חיו ברפיח כ-280,000 בני אדם, וכעת לפי סוכנות האו"ם לפליטים גרים בה יותר ממיליון. בנייני הדירות של רפיח עמוסים באנשים, לעיתים קרובות במשפחות מורחבות שפתחו את שעריהן לקרובי משפחה שנעקרו מבתיהם. במערב העיר הוקמו אלפי אוהלים מניילון ואלפי אנשים נוספים ישנים בשטח הפתוח, למרות מזג האוויר החורפי והקריר.
רוב צפון רצועת עזה נמצא כעת בשליטת צה"ל, שבתחילת המלחמה דחק בפלסטינים להתפנות דרומה. ככל שהלחימה התקדמה הוצאו צווי פינוי נוספים לאזורים בדרום, מה שאילץ את התושבים להצטופף באזורים קטנים מתמיד, בהם רפיח וכפר סמוך בשם אל-מאווסי שברצועת החוף. אבל אפילו אזורים אלו נפגעים לעיתים קרובות מתקיפות אוויריות והפגזות.
לפי משרד הבריאות בעזה, שמנוהל בידי חמאס, מפרוץ המלחמה נהרגו יותר מ-22,400 פלסטינים ברצועה. נומן אבו ג'רד סיפר כי הסכסוך הוביל את משפחתו לנוע לכל אורכה של רצועת עזה. הם נמלטו מביתם שבעיר בית חאנון בצפון הרצועה ביום הראשון של המלחמה, והתארחו אצל קרוב משפחה בעיר הסמוכה בית להיא.
שישה ימים לאחר מכן, עוצמת התקיפות הישראליות באזור הגבול גרמה להם לעבור דרומה, לבית החולים אל-קודס בעיר עזה. כשאנשים החלו לפנות את בית החולים יומיים לאחר מכן, הם הלכו ברגל 10 ק"מ למחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז עזה.
הם שהו בבניין בית ספר צפוף של האו"ם בנוסייראת במשך יותר מחודשיים, אך עזבו ב-23 בדצמבר כשצה"ל החל לפעול נגד חמאס במחנות הפליטים שבמרכז הרצועה. הם ברחו לאל-מוואסי מתוך אמונה שזו האפשרות הבטוחה ביותר. בלילה הראשון הם ישנו בחוץ, ואחר כך קנו ניילון ועצים בשוק ברפיח כדי לבנות אוהל.
נומן, רואה חשבון, ישן על רצפת הניילון עם אשתו, אחותו, שש בנותיו ונכד אחד. הם ישנים על צד הגוף כדי לחסוך במקום. לדבריו נומן, עלות האוהל היא 1,000 שקלים. "זה מטורף לגמרי", אמר. בעקבות המצב הכלכלי הקשה ברצועה והביקוש לאוהלים, אוהל משפחתי גדול שנבנה מראש עולה ברפיח כעת בין 800 ל-1,400 דולר.
הקשיים של המשפחה מתחילים ב-5 בבוקר. נומן אומר שהדבר הראשון שהוא עושה כשהוא מתעורר זה להבעיר אש קטנה כדי לבשל ארוחת בוקר, בזמן שאשתו ובנותיו לשות בצק ללחם שטוח ואז שוטפות את הכלים ואת מחבת המתכת של המשפחה. לאחר אורחת הבוקר, תשומת הלב שלהם במהלך רוב שעות היום מופנית להשגת מים ומזון.
נומן אמר שהוא וכמה מקרוביו הצעירים אוספים קנקני מים מאחד הצינורות הציבוריים הסמוכים, מים שמשמשים אך ורק לשטיפה ואינם מתאימים לשתייה. לאחר מכן הם הולכים לאחת מעשרות מכליות מי השתייה שפזורות ברחבי העיר, שם הם ממתינים בתור במשך שעות.
גלון מי שתייה אחד עולה שקל. חלק מהאנשים, שכל כך נואשים למזומנים, ממתינים שם רק כדי למכור את המקום שלהם בתור. לאחר הבאת המים, בני המשפחה עוברים בין כמה שווקים פתוחים כדי לחפש ירקות, קמח וקופסאות שימורים לארוחת הערב. בינתיים, נומן עסוק בסריקת האדמה לאיתור זרדים ופיסות עץ כדי להבעיר אש.
מחירי המזון זינקו בעזה, שמתמודדת עם מחסור חריף באוכל ובתרופות ותלויה במידה רבה בסיוע ובאספקה שזולגים פנימה דרך מעבר רפיח ומעבר כרם שלום, ובמה שגדל בקציר האחרון. האו"ם הודיע בסוף דצמבר כי יותר מחצי מיליון בני אדם בעזה - כרבע מהאוכלוסייה - סובלים מרעב.
דליה אבו סמהדנה, אם צעירה שמתגוררת כעת בבית משפחתו של דודה, בית צפוף בן 20 נפשות ברפיח, אומרת שמרכיבי המזון היחידים בסופרמרקט המקומי הם עגבניות, בצלים, חצילים, תפוזים וקמח, אך לדבריה - כל המוצרים הללו יקרים מדי עבורה. שקית קמח של 25 ק"ג עלתה לפני 7 באוקטובר בסביבות 10 דולר, ומאז המחיר נע בין 40 ל-100 דולר. "הכסף שלי כמעט נגמר", אמרה אבו סמהדנה, שלא בטוחה אך תוכל להאכיל את בתה.
עקורים פלסטינים ברפיח זכאים לסיוע חינם אם הם נרשמים בסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, שמחלקת קמח, שמיכות וציוד רפואי ב-14 נקודות ברחבי דרום הרצועה. לעיתים קרובות הם מבלים שעות בתור בהמתנה לחלוקת הסיוע. אבו סמהדנה, במקור מהעיר חאן יונס הסמוכה שבדרום הרצועה, אמרה כי ניסתה להירשם לסיוע החינמי מספר פעמים, אך נדחתה בגלל המחסור באספקה זמינה. סוכנות האו"ם כבר מספקת תמיכה ל-1.8 מיליון בני אדם בעזה, לדברי מנהלת התקשורת של הסוכנות, ג'ולייט תומה. לדברי תומה, היא לא יודעת אם הסוכנות הפסיקה לרשום מבקשי סיוע חדשים.
עם מעט אפשרויות שנותרו, כמה פלסטינים רעבים ברפיח מנסים לגנוב חבילות ממשאיות סיוע שחולפות לידם. סוכנות הפליטים של האו"ם אישרה כי חלק מהאספקה נחטפה ממשאיות, אך לא סיפקה פרטים. אנשי חמאס שמלווים את משאיות הסיוע ממעברי הגבול למחסני האו"ם נצפו מכים אנשים, בעיקר בני נוער, שניסו לגנוב חבילות סיוע. במקרים מסוימים הם גם ירו יריות באוויר. בתקרית אחת נהרג נער בן 13 מירי חמאס.
בינתיים, גורמי בריאות מזהירים מפני ההתפשטות הגוברת של מחלות ברצועה, בעיקר בקרב ילדים. ארגון הבריאות העולמי דיווח על עשרות אלפי מקרים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שלשולים, כינים, גרדת, אבעבועות רוח, פריחות בעור ודלקת קרום המוח במקלטים של האו"ם. ההתפשטות המהירה של המחלות נובעת בעיקר מצפיפות והיגיינה לקויה הנגרמת ממחסור בשירותים ובמים לשטיפה.
9 צפייה בגלריה
שקית קמח של 25 ק"ג עלתה לפני 7 באוקטובר בסביבות 10 דולר, ומאז המחיר נע בין 40 ל-100 דולר
(AP)
משפחת אבו ג'רד חפרה שירותים מאולתרים משלה שמחוברים לאוהל כדי להימנע מחדרי שירותים משותפים, ובכל זאת - המשפחה חשופה למחלות. "הנכדה שלי בת 10 חודשים, ומהיום שהגענו למקום הזה היא סובלת מירידה במשקל ושלשולים", אמרה מג'דה, אשתו של נומן. גם בית המרקחת לא ממש עוזר. "אנחנו לא יכולים למצוא תרופות מתאימות זמינות", היא אמרה.
בתוך כך, ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייסוס הזהיר מפני מספר התושבים ברצועת עזה שסובלים מ"קטיעות איברים משנות חיים" כתוצאה מהמלחמה ובעקבות היעדר טיפול. "המלחמה בעזה גרמה לאנשים רבים, מכל הגילאים, לסבול מקטיעות איברים שמשנות חיים", הוא כתב ברשת X. "אנשים רבים יכולים לקבל טיפול רק מספר ימים לאחר שנפצעו, מה שמפחית את האפשרות להציל את האיברים שלהם".
לדבריו, "היעדר טיפול והיעדרם של מומחים פירושם שאנשים מאבדים ידיים ורגליים, לעיתים ללא הרדמה ומשככי כאבים. קטועי גפיים זקוקים לפיזיותרפיה ושיקום מהיר ולטיפול סיעודי הולם, לצד תזונה מיטבית ותמיכה בבריאות הנפש - שירותים חיוניים שאינם זמינים כיום בשל המחיר הכבד ששילמו גופי הבריאות במהלך המלחמה. ארגון הבריאות העולמי עובד עם שותפים מקומיים כדי לספק את צרכי התושבים ולהעביר אספקה, אבל נדרש הרבה יותר".
9 צפייה בגלריה
ראש ארגון הבריאות העולמי. מחסור חמור בתרופות ברצועה, לצד התפשטות מחלות
(צילום: רויטרס)
תת-מזכ"ל האו"ם לנושאים הומניטריים, מרטין גריפית'ס, אמר כי רצועת עזה הפכה ל"בלתי ראויה למגורים" בעקבות תקיפות ישראל מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. "שלושה חודשים מאז המתקפה הנוראית ב-7 באוקטובר, עזה הפכה למקום של מוות וייאוש", אמר גריפית'ס.
לדבריו, "אסון בריאותי מתחולל ברצועה, ואנשים שם מתמודדים עם הרמות הגבוהות ביותר של חוסר ביטחון תזונתי שנראו אי פעם. הרעב מעבר לפינה". הוא אמר כי 12 השבועות האחרונים היו טראומטיים במיוחד עבור ילדים: "אין אוכל, אין מים, אין בית ספר. שום דבר מלבד הקולות המפחידים של המלחמה, יום יום. תושבי עזה חשופים לאיומים יומיומיים על עצם קיומם - בזמן שהעולם צופה".
הוא הוסיף: "הקהילה ההומניטרית נותרה עם המשימה הבלתי אפשרית לתמוך ביותר משני מיליון איש בעזה, אפילו כשאנשי הצוותים שלה שם נהרגים ונעקרים. עזה הראתה לנו את הגרוע ביותר באנושות, התקווה מעולם לא הייתה חמקמקה כל כך. אנו ממשיכים לדרוש סיום מיידי של המלחמה, לא רק עבור תושבי עזה ושכנותיה המאוימות, אלא עבור הדורות הבאים שלעולם לא ישכחו את 90 הימים הללו של גיהנום ושל מתקפה על הדברים הבסיסיים ביותר של האנושות".
