ישיבת קבינט הקורונה שנערכה אמש (שני) ובה אושרה פתיחת שנת הלימודים, לוותה בוויכוח בין ראש הממשלה נפתלי בנט לבין שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון. לפני שאושר מתווה פתיחת הלימודים, ובכללו החלת התו הירוק גם לעובדי ההוראה במערכת החינוך, אמר בנט: "זה יהיה ב-1 בספטמבר, אבל שומרים לעצמנו את הזכות לשנות את ההחלטה בהתאם לתחלואה".
בתגובה לדבריו של בנט אמרה שרת החינוך כי "אי אפשר לעשות תו ירוק ל-1 בספטמבר, אין לנו מורים מחליפים". בנט המשיך: "את נגד, וזה בסדר, אבל אל תגידי 'אי אפשר'. הייתי שר החינוך". שאשא-ביטון אמרה כי היא "לא נגד, אנחנו רק צריכים לדעת לעמוד מאחורי זה". בהצבעה על חיסונים בבתי הספר בשעות הלימודים נמנעה שאשא-ביטון, וסיפרה כי מורים שהיא פוגשת "מתחננים שלא יכניסו את השיח הקשה הזה של החיסונים לבתי הספר".
3 צפייה בגלריה
נפתלי בנט יפעת שאשא ביטון
נפתלי בנט יפעת שאשא ביטון
נפתלי בנט יפעת שאשא ביטון
(צילום: AP, קובי קואנקס)
שרת הפנים איילת שקד, שנמנעה יחד עם השר לביטחון הפנים עמר בר-לב בהצבעה על מועד פתיחת שנת הלימודים, אמרה כי "צריך להגדיר תו ירוק לחיסון שלישי. מסוכן מדי לפתוח בספטמבר, צריך עוד זמן לחסן". שר המשפטים גדעון סער אמר על ההחלטה לפתוח את הלימודים כי "לא יכול להיות שיש הופעות, חתונות, לא מצמצמים התקהלויות אבל נמנע פתיחה של בתי הספר".
בדיון אישר הקבינט את פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר בערים שאינן אדומות. התלמידים יחוסנו בבתי הספר בשעות הלימודים בכפוף לאישור הורים, ואושר גם מתווה הלמידה בערים אדומות, ולפיו כשמספר המחוסנים בכיתה בשכבות ח'-י"ב נמוך מ-70%, הכיתה תלמד מרחוק.
עם זאת, התריע פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים הלאומי להתמודדות עם הקורונה, כי "שילוב חגי תשרי, פתיחת שנת הלימודים ואומן – אף אחד לא יודע מה זה יעשה. במקרה כזה צריך להתכונן לפתיחת שנת הלימודים, אבל צריך לקחת בחשבון מה קורה אם המספרים לא יורדים".
"שילוב חגי תשרי, פתיחת שנת הלימודים ואומן - אף אחד לא יודע מה זה יעשה"
"אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לשנות את ההחלטה בהתאם לתחלואה", הדגיש בנט בנוגע לפתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. השר עמר בר-לב הציע לדחות את פתיחת שנת הלימודים ל-9 בספטמבר. "הגרוע ביותר זה להחליט עכשיו על 1 בספטמבר, ובעוד מספר ימים אם התחלואה תעלה – לדחות את התאריך", אמר.
לפי ההחלטות, מתווה "התו הירוק" יחול גם על צוותי ההוראה בגני ילדים ובבתי הספר, וכן על הצוותים המטפלים במערכת הבריאות. ביום פתיחת שנת הלימודים, יידרשו ילדים עד גיל 12 להציג אישור הורים לביצוע בדיקת אנטיגן שתוצאתה שלילית. על פי מצגת המל"ל בדיון, מתוך בדיקות סרולוגיות בקרב 50,245 תלמידים בגיל 12-3, מספר התוצאות החיוביות עמד על 7,870 - דהיינו 15.5%.

ריאיון פוליטי שר התרבות והספורט חילי טרופר כחול לבן
(צילום: משה מזרחי)
מתוך מערכת החינוך, 16,913 תלמידים נמצאו מאומתים ו-1,697 צוותי חינוך. רק ביממה האחרונה נוספו 70 תלמידים ושבעה אנשי צוות חינוכי למניין המאומתים, וביממה האחרונה החלימו 565 תלמידים ו-81 אנשי צוות חינוכי. 1,567 תלמידים ו-164 אנשי הוראה נכנסו לבידוד ביממה האחרונה. בסך הכול ישנם 32,847 תלמידים ו-3,033 אנשי צוות חינוכי מבודדים.
במערכת החינוך ישנם 37 צוותי חינוך שאינם פטורי בידוד לעומת 234,387 שפטורים מבידוד. לפי מצגת שהוצגה לשרים, בימים האחרונים עלה פי 500 מספר המאומתים לעומת יוני. עמדת משרד החינוך הייתה שיש להטיל חובת חיסון או בדיקה שלילית בבתי הספר, תוך מתן זמן היערכות - ככל הנראה עד לאחר החגים.
אחרי הדיון בירכה השרה שאשא-ביטון ומסרה כי היא "מברכת על דיון מקצועי ומעמיק, ושמחה על כך שחברי הקבינט קיבלו את עמדתי על פתיחת שנת הלימודים באחד בספטמבר לכל הגילים והצביעו בעד. נעשה זאת בצורה אחראית ומבוקר בהתאם למתווה החינוך שאושר. מודה גם לנציגי ההורים והמורים והשלטון המקומי שהשתתפו בדיון ושיקפו את הדברים ברמת השטח".
בנוסף המליץ משרד הבריאות בדיון על הגבלת התקהלות על כל הענפים במשק, במסגרת של 500 איש בחללים פתוחים ו-400 בחללים סגורים. זאת, למשך כשלושה שבועות כדי להבטיח התגברות על גל התחלואה.
הגבלות אלו, לשיטת המשרד, צריכות לכלול גם אולמות תרבות ומגרשי ספורט. במשרד התרבות והספורט זעמו על ה החלטה להעלות את ההמלצה להגבלת התקהלות, מכיוון שלפיהם הובטח שלא תעלה לדיון. לפי גורמים המעורים בנושא, שר הבריאות ניצן הורוביץ אף התקשר לשר חילי טרופר והבטיח לו שלא יעלה בדיון את הדרישה.
במשרד הבריאות הבהירו שמגבלת ההתקהלות הוצגה כסוגיה עקרונית, ולא הייתה כוונה להעלותה להצבעה, שכן היא מחייבת פיצויים לעסקים, ולכן נדרשת עבודת הכנה בטרם תאושר. עוד הסבירו שמגבלת התקהלות משמעותית לתקופה קצרה של כשלושה שבועות תאפשר להאט את התחלואה ולהשלים את מבצע חיסוני הבוסטר, בלי להגיע למצב שיחייב הכרזה על סגר. כך שגם אם מדובר בפגיעה באנשי התרבות, היא נועדה למנוע נזק גדול עבורם ועבור כלל הישראלים.
3 צפייה בגלריה
בדיקות סרולוגיות במועצה אזורית אשכול
בדיקות סרולוגיות במועצה אזורית אשכול
בדיקות סרולוגיות במועצה אזורית אשכול
(צילום: בראל אפרים)
על כן, טרופר פעל שהסוגייה לא תעלה הלילה להצבעה. גורמים במשרד התרבות אמרו ל-ynet כי "ככה לא בונים אמון ולא מייצרים שותפות בין שני גורמים מרכזיים בהתמודדות בקורונה. לא אומרים 'לא נעלה' ואחר כך מעלים".
בענף התרבות הגיבו בחריפות להמלצה. מאיגוד האמרגנים ומפיקי הבמה וועד הפעולה של ענף האירועים והתרבות נמסר כי "שר הבריאות ניצן הורוביץ ומשרד הבריאות החליטו להטיל מכת מוות על מאות אלפי עובדי ענף התרבות והאירועים. במקום לשמור על היכולת להתפרנס בכבוד ממשיך משרד הבריאות, בהצהרותיו, לרסק מאות אלפי משפחות אשר נשארות ללא כל יכולת קיום וללא כל רשת ביטחון כלכלית", טענו.
בנוסף הציע משרד הבריאות להפעיל "תו ירוק" במקומות עבודה שבהם יש חשיפה לקהל, במוסדות המטפלים באוכלוסייה בסיכון או חשיפה נרחבת לאוכלוסייה לא מחוסנת.
על מנת להוציא את המהלך לפועל, יידרש מיפוי למקומות העומדים בקריטריונים אלה. כמו כן המליץ המשרד לדרוש בדיקה של עובדים ומבקרים במתחמי קבלת קהל, ובלבד שלא מדובר על שירות חיוני. סוג הבדיקה המומלצת היא PCR בתדירות של אחת לשבוע, או בדיקת אנטיגן מהירה שאינה בדיקה ביתית פעמיים בשבוע.
קבינט הקורונה היה אמור לדון גם במתווה התפילה בכותל בחגי תשרי, אך הסוגייה לא עלתה לבסוף. ההצעה שגיבש שר הדתות מתן כהנא היא לאפשר כניסה של עשרת אלפים מתפללים למתחם תוך חלוקה לחלקים, עטיית מסכה ושידור התפילות בפריסה רחבה של מסכים. בעוד ישנה התלבטות האם להחיל תו ירוק על הנכנסים לכותל, במשרד הדתות חוששים שהדבר ייצור עומסים וקושי באכיפה בכניסות למקום.
3 צפייה בגלריה
מתפללים יהודים הכותל המערבי  בתשעה באב
מתפללים יהודים הכותל המערבי  בתשעה באב
התפילות בכותל יוגבלו?
(צילום: רויטרס)
כמו כן, קיים קושי להסביר את האבחנה בהגבלות בין הכותל לבין הר הבית, והמשטרה הציגה חשש בטיחותי וביטחוני לאור כך. החלופה השנייה שנבחנת היא לאפשר כניסה בתו ירוק כהמלצה בלבד ולהתמקד בהסברה.
השר עצמו לא השתתף בישיבה. מלשכתו נמסר כי "השר נמצא בחופשה משפחתית שנקבעה לפני זמן רב. השר העביר את כל החומרים הרלוונטיים והיה מעודכן לאורך כל ישיבת הקבינט בנושאים שעלו". בישיבה השתתף לראשונה שר החוץ יאיר לפיד באופן פיזי, לאחר שבישיבה הקודמת עלה בזום ממרוקו. שר האוצר אביגדור ליברמן לא נכח.