ב' היא תלמידת כיתה ד' בדרום הארץ, אבל כבר יותר משנה היא לא לומדת. כשהלימודים הועברו לזום היא לא התחברה, בהמשך סירבה לחזור לבית הספר, והיא לא מתכוונת לשוב לשם גם בשנת הלימודים הקרובה שתיפתח בעוד שבוע וחצי. סבב הלחימה האחרון בדרום רק החמיר את המשבר שאליו נקלעה ב', ומאז היא שרויה בחרדות וגם התערבות של קצין ביקור סדיר לא הועילה.
ו-ב' ממש לא לבד: לפי ההערכות, עשרות אלפי תלמידים נשרו מהלימודים מאז פרוץ מגפת הקורונה, כשחלקם נפלטו רשמית ואחרים עדיין רשומים כתלמידים אך אינם מגיעים לבית הספר ומוגדרים נושרים סמויים.
"מדרון חלקלק לנשירה גלויה"
מנכ"לית עמותת עלם לנוער במצבי סיכון, ענבל דור קרבל, הזהירה שהיקף הנשירה, הסמויה והגלויה, צפוי להתרחב בתום חופשת הקיץ. "נשירה סמויה יוצרת מדרון חלקלק לנשירה גלויה", הסבירה. "לאחר שנשרו מזום וישנו עד מאוחר קשה להם להניע את השגרה. בני נוער רבים התמודדו עם בדידות, חרדות לגבי עצמם ולגבי המשפחה, הם הסתגרו ולא יוצאים מהחדר ונכנסו למעגל סיכוני. הייתה פריקת עול, בלי יד מכוונת".
לפי הנתונים האחרונים של העמותה, כ-30 אחוז מתוך כ-20 אלף הילדים שבהם היא מטפלת נשרו מהלימודים. בקרב בני הנוער החרדים שעימם אנשי העמותה נפגשים המצב חמור עוד יותר: כ-40% מבני הנוער הפסיקו להגיע לישיבות ולאולפנות.
אירית אלוני, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, הוסיפה וסיפרה שבתקופת הקורונה נוספו למעגל הנושרים תלמידים רבים שמוגדרים נורמטיביים ושגילם הממוצע ירד מ-17-16 ל-13-12. לדבריה, רבים מאותם נושרים סובלים מדיכאון, מהשמנה ומפגיעה בדימוי העצמי, ואחרים פשוט החלו לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.
המדענית הראשית במשרד החינוך, אודט סלע, הצטרפה לדאגה ובמסמך שבו ניתחה את תופעת הנשירה היא הזהירה שהפערים בין התלמידים, שרק התרחבו בתקופת הסגרים, עוד ילכו ויגדלו בשל תופעת ההיפלטות ממערכת החינוך. לפי המסמך, הסיכון של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך להפסיד ימי לימוד עקב סיבות הקשורות לקורונה גבוה פי שניים מיתר התלמידים. "ניתן לצפות שההשפעות הכלכליות והבריאותיות של המגפה יובילו לכך שקבוצה חדשה של תלמידים תהיה בסיכון לנשירה", היא כתבה במסמך. "מכיוון שמוסדות חינוך נפתחים ונסגרים על פי מסלול המגפה, הרגלי ההשתתפות בשיעורים עלולים להיפגע וחלק מהתלמידים עלולים להתנתק מהלימודים ומעמיתיהם".
אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך בשלטון המקומי, התריע מפני החמרת המצב. לדבריו, "חסר כוח אדם. קצין ביקור סדיר נדרש לתת בפועל מענה לאלפי תלמידים, מצב שאינו ישים, והתלמידים אינם מקבלים מענה גם בשל מחסור בפסיכולוגים ויועצים חינוכיים".
קצינת ביקור סדיר סיפרה כי רבים מהנושרים מסתגרים בחדרים ולא רוצים לחזור לבית הספר וכי רבים הפסיקו להגיע לבית הספר ויצאו לעבוד. היא הוסיפה כי הקורונה העמיקה בעיות נפשיות, בדידות, התמודדות עם דימוי גוף וחוסר רצון לחזור לבית הספר.
מנהלת תיכון סיכמה: "אין כמעט בית ספר אחד ללא נשירת תלמידים בשל הקורונה. מדובר גם בתלמידים נורמטיביים שהריחוק והבדידות גמרו אותם. אנו מזהים עלייה דרמטית בנשירה ואני חוששת מהחמרה".
ד', בת 14, נושרת סמויה: "איבדתי את המוטיבציה"
"חוויתי הרבה מאוד קשיים בגלל הקורונה. הרגשתי שאני קמה בבוקר לאי ודאות. אין מסגרת, אין מפגשים, אין מה לעשות, אין תקשורת ואף אחד לא יוצא מהבית. בזום אתה קם בבוקר למחשב, המורה מתחנן שכולם יפתחו מצלמה, אבל אף אחד לא פותח. הייתי נכנסת עם מצלמה כבויה ומיקרופון על שקט ורק משחקת בטלפון. לא היה לי רצון ומוטיבציה ללמידה. כשנגמר הסגר הייתה הרבה אי ודאות, לא נכנסתי לשיעורים וככה התחלתי לצבור פערים במתמטיקה, לשון, אנגלית וביתר המקצועות".
א', בת 17, נשרה מהלימודים: "נדפקו לי החיים"
"בכיתה י' נדפקו לי החיים. הייתי באמצע בגרויות, ובגלל הסגר העבירו אותנו ללמידה מרחוק. הקורונה סגרה אותי בבית כמו כלב, הרסה לי את החיים. פתאום נעצרו הבגרויות והלימודים. אני לא יכולה להיות גם בבית וגם ללמוד בווידאו. ניסיתי להשתלב בחזרה בלימודים כשנגמרו הסגרים, אבל לא הצלחתי. ככה יצא שמסוף כיתה י"א אני בעצם לא לומדת. היום אני מחפשת עבודה, אבל כעיקרון אני בבית. אני לא מרגישה שאני דור אבוד, אבל הלוואי ויכולתי להמשיך ללמוד ולסיים תיכון".
