(צילום: שמוליק דודפור)
הביטוי המאיים "הערכה מחדש" של יחסי ארה"ב וישראל אינו חדש. אמש (יום ג') דווח ב"ניו יורק טיימס" כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן התחיל "להעריך מחדש" את מערכת היחסים עם ישראל, אך לאורך השנים ממשלים אמריקניים כבר עשו הערכה מחודשת של המדיניות כלפי ישראל.
בביטוי נעשה שימוש כלפי ישראל בפעם הראשונה בין השנים 1974 ו-1975, אז יחסי ישראל-ארה"ב התקררו עקב כעס אמריקני בשל סירובו של ראש הממשלה יצחק רבין להיענות לדרישות ארה"ב במשא ומתן להסכם הביניים בין ישראל למצרים. מי שיזם אז את ההערכה מחדש היה מזכיר המדינה דאז הנרי קיסינג'ר.
ההערכה מחדש כללה הקפאת חבילות נשק מובטחות לישראל (כולל הקפאת מכירת מטוסי מקדונל דאגלס F-15 איגל על ידי הפנטגון), סדרת פגישות לא רשמיות עם אנשי אש"ף וביטול תיאום הציפיות לקראת ועידת ז'נבה, שבסופו של יום לא התכנסה כלל. הממשל ניסה להשפיע על דעת הקהל האמריקנית כדי לקדם טענה שתקיעת המשא ומתן נבעה רק בעקבות התנגדות ישראלית. דרך כך העריך ממשל פורד כי תישחק התמיכה הציבורית בישראל.
במהלך המשבר דעת הקהל האמריקנית צידדה ברובה בישראל. סקר דעת קהל של מכון רופר מאפריל 1975, בשיאו של משבר ההערכה מחדש, קבע ש-43% מבין הנשאלים הביעו הזדהות עם ישראל ורק 7% הזדהו עם ארצות ערב והנשיא פורד נחל מפלה פוליטית כש-76 סנאטורים, בהנהגת הנרי ג'קסון מהמפלגה הדמוקרטית וביוזמת הלובי הישראלי איפא"ק, חתמו על עצומה שקראה לו לסיים את "ההערכה מחדש" ולפעול "לחיזוקה הכלכלי והצבאי של ישראל". רבין עצמו ציין ש"הערכה זו הייתה אחת התקופות הקשות ביותר ביחסים בין ארה"ב וישראל".
גם ממשל רייגן ביצע הערכה מחודשת מול ממשלת בגין, ממשל בוש האב מול ממשלת שמיר וממשל בוש הבן מול ממשלות ברק ושרון. בתקופת נתניהו היה מקרה נוסף במרץ 2015, כשהנשיא ברק אובמה אמר לראש הממשלה שארה"ב תעשה "הערכה מחדש של האופציות שלה" - לאחר שנתניהו יצא נגד הקמת מדינה פלסטינית בקמפיין הבחירות, וגם התבטא נגד ערביי ישראל ("הערבים נוהרים אל הקלפי").
המשמעות של בחינה מחודשת של היחסים על ידי ממשל ביידן, בהנחה שזה אכן המצב, אינה ברורה. גם לפי המאמר ב"ניו יורק טיימס" אין בחינה מחודשת של התמיכה הביטחונית והמודיעינית בישראל. אומנם ממשל אובמה מנע מישראל חימושים בזמן מבצע צוק איתן, אך לנוכח ידידותו האמיתית של ביידן כלפי ישראל ספק אם נראה פגיעה ביתרונה הצבאי האיכותי של ישראל. כותב המאמר, העיתונאי והפרשן הבכיר תומאס פרידמן שמקורב לביידן, מרמז לפגיעה בתמיכה המדינית ובגב של ארה"ב לישראל. אולי הכוונה לכך שארה"ב לא תטיל וטו על החלטות אנטי ישראליות במועצת הביטחון וארגונים בינלאומיים, ואולי לא תרסן את בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג מלחקור את ישראל.
פרידמן הוא ללא ספק אחד העיתונאים החשובים בעולם. הוא נהנה אולי מהנגישות הקרובה ביותר לביידן ופעמים רבות הוא אומר את מה שהוא שומע מהנשיא. הדברים שכתב פרידמן מדאיגים במיוחד מאחר שהם באים מיד אחרי הראיונות של ביידן ל-CNN ושל שגרירו היוצא טום ניידס ל"וול סטריט ג'ורנל". בראיונות אמרו השניים כי ארה"ב פועלת לעצור את ישראל מ"לרדת מהפסים" על רקע חקיקת המהפכה המשפטית. הם מצטרפים גם לדברים חסרי התקדים שנשמעו מדובר המועצה לביטחון לאומי, ולפיהם ישראל צריכה לשמור על חופש ההפגנה – אמירות ששמורות למדינות עולם שלישי או מדינות שמונעות הפגנות. עוד לפני כן אמר דובר מחלקת המדינה שארה"ב מצפה שנתניהו יעביר את החקיקה בקונצנזוס רחב ויביא לפשרה אמיתית.
בשורה התחתונה, גם אם הדברים של פרידמן הם דעתו האישית ולא בהכרח מה ששמע מביידן – אין ספק שמדובר בכרטיס צהוב בואכה כרטיס אדום של הממשל האמריקני כלפי ישראל. בכירים בישראל מעריכים כי מה שכתב פרידמן הוא ביטוי של הלכי הרוח בבית הלבן ובמחלקת המדינה. "הוא לא כותב את הדברים על דעת עצמו והם משקפים תפיסות עמוקות. זו לא סתם דעה אישית", אמרו בכירים בירושלים. "זה מתיישב לחלוטין עם הראיון שנתן ביידן ל-CNN ועם ההתבטאויות של דובר מחלקת המדינה שהיו באותה רוח. יש משבר מאוד עמוק ביחסי ישראל-ארה"ב. זה גם הסיפור של נסיעת נתניהו לסין שתוקעת אצבע בעין של הממשל אמריקני".
הבכירים הוסיפו כי "יש משבר דרמטי ביחסי ישראל-ארה"ב ואי אפשר להתעלם ממנו. פרידמן לא מייצר את המשבר אלא משקף אותו, שהתוצאה שלו והמשמעות שלו זה בחינה מחדש של יחסי ישראל-ארה"ב מבחינת האמריקנים כשברור שמבחינת ישראל שום דבר טוב לא ייצא מזה. אנחנו נצא פגועים ועם יחסים פחות איתנים, פחות קרובים ופחות אינטימיים ממה שהיה לנו קודם לכן. כל זה מנבא רעות. האמריקנים ממילא רוצים לצאת מהאזור. ממשל אובמה הרי שם את הקלפים אצל האיראנים ולא על ישראל. ואנו מוכיחים את זה כל יום חדש עם הקרע הפנימי בתוך ישראל – זה מוכיח את החולשה שלנו. יש פה הרבה דברים שלא פועלים לטובתנו".
לדברי הבכירים, המאמר של פרידמן הוא "קריאת השכמה שמחייבת קיום דיונים מאוד רציניים וכבדי ראש בנושא יחסי ישראל-ארה"ב וצריכים לגרום לנתניהו לשקול היטב אם עליו לחדול מיד מההפיכה המשפטית, משום שהיא לא רק קורעת את ישראל מבפנים אלא פוגעת ביחסים עם החזקה והחשובה שבין בנות בריתנו".
בסביבת נתניהו המעיטו בתחילה מחשיבותו של המאמר ואף אמרו שלפרידמן בדרך כלל יש אג'נדה שמטרתה לסכסך בין ביידן לישראל. בכיר ישראלי אמר כי "עם כל הכבוד לפרידמן – לא ביידן ולא ניידס דיברו על הערכה מחדש ואנחנו רואים רק חיזוק בשיתוף הפעולה בין המדינות".
ייתכן שהדברים האלה לא רחוקים מהמציאות, שכן גם בכירים אמריקנים שמקורבים לביידן מכחישים שהוחלט על התחלה של בחינה מחדש של היחסים. "תירגעו. זה בסך הכול טום. הוא כותב מאמרים. זאת העמדה שלו. הוא שונא את נתניהו. אין חשיבה מחדש. נכון שיש כעס ורוגז על נתניהו אבל היה כעס ורוגז גם אצל אובמה, גם אצל קלינטון ואפילו אצל טראמפ שאתם כל כך מעריצים", הם אמרו. "אנחנו לא בוחנים שום דבר מחדש. עם כל הכבוד לפרידמן, הוא לא אלוהים. כולם צריכים לנשום עמוק. הנשיא ביידן כיוון בריאיון ל-CNN את דבריו לסמוטריץ' ולבן גביר, לא לנתניהו".
הבכירים האמריקנים הוסיפו שנראה את "האהבה לישראל" בעת ביקורו של הנשא יצחק הרצוג בוושינגטון בשבוע הבא: "המסרים שהרצוג ישמע עם אחדות, אנחנו אוהבים את ישראל והברית בלתי ניתנת לשבירה. יהיה להרצוג ביקור גדול. בסך הכול זה עוד ויכוח בתוך המשפחה. תמיד יהיו מחלוקות וקונפליקטים. ככה זה יחסים. יהיה בסדר גמור. וחוץ מזה תמיד צריך להבחין בין ממשלות לעמים. הממשלות מתחלפות והעמים נשארים – וארה"ב אוהבת את העם הישראלי. נקודה".
גורם מדיני בכיר אמר בצהריים בתגובה רשמית: "איננו מכירים החלטה על 'הערכה מחדש' של הממשל האמריקני, אבל בכל מקרה לא מדובר בתופעה חדשה. זה לא סוד שיש לנו חילוקי דעות עם הממשל האמריקני בעניין הקמת מדינה פלסטינית, החזרה להסכם הגרעין המסוכן עם איראן ועמדתו של ראש הממשלה נתניהו נגד מדיניות 'אין הפתעות' ביחס לפעולות ישראל נגד איראן".
הגורם הבכיר הוסיף כי "למרות 'הערכות מחדש' תקופתיות אלה וחילוקי דעות לאורך השנים, היחסים בין ישראל לארה"ב התהדקו במשך עשרות שנים והגיעו לשיא של כל הזמנים של שיתוף פעולה ביטחוני תחת הנהגת נתניהו. ראש הממשלה נתניהו ידאג שמגמה זו תימשך".
