בדיון על מתווה החזרה ללימודים בישיבת קבינט הקורונה היום (ה') תציג שרת החינוך יפעת שאשא ביטון בפני השרים נתונים המבהירים את מידת הנזק החברתי והפסיכולוגי שנגרם לתלמידים שלמדו בשנה שעברה בצל המגפה.
מדובר בנתונים שאסף השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך מ-3,000 יועצות חינוכיות בבתי הספר בארץ, ובהם בין השאר עלייה של כ-25% בפניות אליהן בנושא תקיפות מיניות: בתש"פ שקדמה לשנת הקורונה התקבלו אצלן 3,741 פניות בשל תקיפות מיניות, ואילו בתשפ"א עמד המספר על 4,653 תלונות.
כמו כן, מהנתונים עולה כי נרשמה עלייה של 44% בהפניות לאבחון אובדנות: בשנת תש"פ היו 3,500 הפניות ובשנת הקורונה 5,044 מקרים.
מהנתונים עלה כי היועצות החינוכיות דיווחו שהקשיים העיקריים של התלמידים בתקופת הסגרים היו סביב הלימודים (79%), ברמה הרגשית (74%), בגלל בדידות (58%), וכן קשיים בנוכחות בשיעורים, חרדות ולחץ במשפחה.
מניתוח הנתונים שנמדדו לאחר הסגרים והחזרה ללימודים בבתי הספר נמצא כי בחלק מהפרמטרים שנבדקו נרשם שיפור: הדיווח על בדידות ירד ב-36% והפניות בשל מצוקות רגשיות ירדו ב-4%.
לדברי השרה שאשא ביטון, המתווה שמגבש משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה מתבסס על נתונים אלה, והוא אמור למקסם את ימי הלימוד הפרונטליים במקביל לצמום למינימום של ימי הלימוד המקוונים.
"לחזרה של התלמידים לשגרת לימודים יש השפעה מכרעת על החוסן הנפשי, האישי והחברתי שלהם ועל עיצוב אישיותם ולכן אין ספק שמקומם בתוך מוסדות החינוך", אמרה השרה לפני הישיבה. "בשנה וחצי האחרונות הם שילמו מחיר יקר בשל הניתוק החברתי והבדידות וכן בשל אובדן ימי לימודים רבים. ישראל היא בין המדינות שבהן הילדים הפסידו הכי הרבה ימי לימוד. מוטלת עלינו חובה מוסרית וחינוכית, ליצור בעבורם ודאות ויציבות".
ראש השרות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, עינב לוק: "הנתונים קשים ומדאיגים, אך עם זאת ברור שמדובר רק בקצה הקרחון משום שעדיין לא אותרו כל הילדים שנפגעו מהשלכות המגפה. אם יחזרו ללמידה מרחוק - המצב יחמיר. חזרה ללמידה רציפה בשגרה לבית הספר תסייע בהחלמה ספונטנית של הילדים".