רה"מ נפתלי בנט בישיבת הממשלה
(צילום: אלכס גמבורג)
ברקע החשש מהתפרצות וריאנט האומיקרון בישראל, שנכון להבוקר (יום א') מספר המאומתים וה"חשודים" בהידבקות בו עומד על 627, קוראים מומחים ובכירים במערכת הבריאות לצמצום התקהלויות באופן מיידי וביתר שאת לקראת אירועי חג המולד ומסיבות הסילבסטר.
"אנחנו עוד לא בפורים, אבל בהחלט כל התכנסות שהיא, מאחר שאנחנו יודעים שהווריאנט מתפשט מאוד מהר ובקלות יתרה ועם יותר נטייה להדביק מחוסנים ואנשים שכבר חלו, זה בהחלט דבר שהוא מטריד", אומר פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר-אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים לחיסונים נגד נגיף הקורונה.
הוא הוסיף: "טוב עשו בחו"ל כשהגבילו במספר מקומות את המסיבות וההתכנסויות. אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה במדינה שבה רובה מחוסנת בשלוש מנות, אבל עד שנבין יותר טוב צריך למנוע התכנסויות שלא לצורך".
לדברי פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, "יש מידע סותר. אנחנו לא יודעים האם האומיקרון גורם למחלה קשה או לא, ויש דיווחים סותרים מכל מיני מקומות בעולם. עדיין לא עבר מספיק זמן כך שמערכת החיסון שלנו הידרדרה מאז שקיבלנו את הבוסטר ומה יקרה אם האומיקרון כן יגרום למחלה קשה בקרב מבוגרים? אנחנו עוד לא יודעים.
"ברור שהאומיקרון מתפשט כמו אש בשדה קוצים. אנחנו גם לא יודעים עד כמה החיסון יעיל, אך זה נראה כאילו הוא מגן מפני מחלה קשה וככל שעובר יותר זמן מאז הבוסטר או החיסון השני אז כן יש יותר נטייה להידבקות, אז אי אפשר להגיד שזה לגמרי מגן בפני הדבקה בצורה ברורה, בניגוד לדלתא. אין עוד מספיק נתונים בעניין הזה".
רהב הוסיפה כי "יש הרבה שאלות שאנחנו עדיין לא יודעים מה התשובה להן. עשינו מגבלות בשדה התעופה אך לא עשינו דבר בזמן הזה. כרגע לא עושים כלום כדי להתארגן לגל הבא. יש לנו כאן אומיקרון ואנחנו לא מחסנים יותר ואין שיפור באכיפה. אני חושבת שצריך להגביל את מסיבות הכריסמס ופורים. אני חושבת שהדבר הנכון זה כמה שפחות להתאסף ביחד, עד שנדע מה המשמעות של האומיקרון".
"אנחנו באמת כנראה לפני גל תחלואה משמעותי", אומר ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד ומזכיר הצוות לטיפול במגפות. "זה עניין של זמן עד שנראה התפרצות של אומיקרון בארץ, שכן הוא מצליח להדביק מחוסנים ומחלימים. אמנם לא כמו אנשים ללא הגנה בכלל, אך הוא מראה לנו שגם בארצות עם יחסית הרבה אנשים מחוסנים כמו בריטניה ודנמרק ישנן התפרצויות גדולות ולכן לא יספיק רק להסתמך על החיסון.
"הווריאנט יצליח להדביק גם מחוסנים, אולי ללא מחלה משמעותית, אך גם אם מדובר על אחוז קטן בסוף יהיו מספיק אנשים שיסתבכו מאוד מהדבקה כזאת. לכן יהיה צריך לתת כלים שהם לא רק חיסון, ואחד מהם זה לא לעשות התקהלויות המוניות בלי מסכות, שזה מסיבה".
אילנה גנס בוועדת החוקה
(צילום: ערוץ כנסת)
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים של "מגן ישראל", אמר: "נתונים שמגיעים בימים האחרונים ממדינות אירופה מצביעים על קצב הדבקה חסר תקדים. קיים חשש שהזינוק הדרמטי בהדבקות יתורגם בקרוב לעומסים משמעותיים על מערכות הבריאות, עומסים שצפויים גם ככה נוכח אתגרי החורף. לצד העובדה שבתקופת החורף באופן טבעי אירועים רבים מתקיימים בחללים סגורים שאז פוטנציאל ההדבקה גובר, אנו גם בפתחם של שני חגים מרכזיים - כריסמס ופורים. חגים שמתאפיינים במסיבות ואירועים המוניים בחללים סגורים.
"עד שתתבהר ההשפעה האמיתית של האומיקרון על מערכת הבריאות, ההתפשטות המהירה מחייבת התנהלות ציבורית זהירה ואחראית. כדאי שמבוגרים ואוכלוסיות נוספות שנמצאות בסיכון מוגבר יהיו מודעים לסיכונים, יקפידו לעטות מסכה ואף יימנעו מהתקהלויות מיותרות. במקביל יש לפעול להגדלת כיסוי החיסונים בכל קבוצות הגיל - בדגש על צעירים - כדי להגביר את החיסוניות בחברה".
בנט הזהיר: "הזמן אוזל"
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה השבועית בהתייחסו לנתוני התחלואה כי "הממשלה הזאת עשתה דבר גדול כשקיבלה החלטה מהירה ונחרצת לפני שלושה שבועות להגביל את הכניסה לישראל והיא עיכבה את כניסת הווריאנט. קנינו למדינת ישראל זמן יקר, עיכבנו בלפחות שלושה שבועות את האומיקרון. הזמן אוזל וזה פשוט לא מספיק, האומיקרון כבר חדר לארץ.
"צריך להבין, ההגנה שהמדינה נותנת לא מספיקה. כבר שבעה מיליון ילדים קיבלו את החיסון בארה"ב, אפשר ללכת כבר לקופות החולים בלי לקבוע תור. אני מודאג מהפער בין האוכלוסיות השונות בישראל. בקריית מלאכי, בטבריה וברהט התחסנו רק שלושה אחוזים מהילדים, זה לא צריך להיות ככה. החיסון נגיש לכל אזרחי ישראל, לא רק לעשירים. מדינת ישראל תעשה את חלקה, מערכת הבריאות והחינוך מבינות שצריך לפעול בכל הכוח לחסן את ילדי ישראל".
ראש הממשלה הוסיף: "לא יהיו מגבלות שלא לצורך, אבל היכן שצריך להדק - נהדק. יש לנו מעין מבט לעתיד, מדינות אירופה בסגר או לקראת סגר, כמו הולנד שנכנסה לסגר מלא לכמעט חודש שהתחיל להבנתי היום. אני מבין לגמרי את העייפות בציבור. 'גל רודף גל' כמו שכתוב בשיר, אבל זאת המציאות שאנחנו חיים איתה, והמטרה שלנו צריכה להיות להמשיך את כלכלת ישראל ואת מערכת החינוך כמה שאפשר. יחד, ממשלה אחראית ואזרחים אחראים, נעבור בעזרת השם את הגל החמישי בשלום".
בנט הביא לישיבת הממשלה נערה בשם מיכל זכות, תלמידת כיתה י"א שהחלימה מקורונה. הנערה סיפרה לשרים על התופעות הקשות של פוסט קוביד, לרבות תסמינים של אובדן זיכרון חלקי. שרים שנכחו בדיון אמרו כי משדרים להם מסר של פאניקה.
ציון, אביה של מיכל, פרסם בתחילת החודש פוסט שבו התייחס למצבה של בתו. "מיכל, בתי הבכורה, חלתה בקורונה לפני שלושה חודשים", כתב אז האב. "תודה לאל, את הימים של המחלה היא עברה בסדר, תופעות שהזכירו מעט שפעת. בשבועיים שלאחר מכן היא הרגישה מצוין ואף חזרה לעצמה, אבל רק לשבועיים.
"לאחר שבועיים החלו התסמינים של הפוסט קורונה, חשבנו שזה ייקח כמה ימים ויעבור, מיכל קיבלה את כל ה'מתנות' של הפוסט קורונה שכוללים קשיים נשימתיים, איבוד זיכרון, חושי טעם וריח משובשים עד כדי כך שנדיר לראות אותה אוכלת ואומרת על האוכל שהוא אכיל, שלא לדבר על טעים, עייפות ותשישות שלא מאפיינים את מיכל בכלל".
במקביל, משרד הבריאות פירט הבוקר לראשונה את הסיבות להכנסת כל מדינה לרשימה האדומה והצביע על חשש מעלייה באשפוזי הילדים עקב זן האומיקרון. אילנה גנס, נציגת משרד הבריאות, אמרה בדיון כי באחת הטיסות מארצות הברית התגלו 17 חיוביים, מרביתם מאומתים לאומיקרון או עם "חשד גבוה" שנדבקו בזן.
לפי מצגת שפורסמה בדיון, יש בבריטניה עלייה משמעותית בשיעור הילדים בני 0 עד 4 שמאושפזים בבתי החולים עם קורונה. לפי הנתונים, בשבוע האחרון הוכפל מספר הילדים המאושפזים והוא הגבוה ביותר מתחילת המגפה.
"הנתון על בריטניה הוא הגבוה ביותר מתחילת הפנדמיה", אמרה נציגת משרד הבריאות גנס. "ראינו דיווח כזה גם מדרום אפריקה שהיה קשה קשה לבסס אותו. זה סימן מדאיג כי בריטניה זו מדינה שאנחנו מאוד מסתמכים על נתוניה. אנחנו ממשיכים לעקוב אחר אנשים עם סטטוס חיסוני ושוקלים אם לבצע הגבלה גורפת או רק ללא-מחוסנים.
"כשמסתכלים על שיעורי החולים, היחס נשמר על לפחות פי שלושה הדבקות באנשים לא-מוגנים ביחס למוגנים. האומיקרון יודע לעקוף במידה מסוימת גם מחוסני בוסטר ולכן אנחנו ממשיכים לבדוק את הנושא. רואים המשך עלייה והתפשטות במערב אירופה אך גם בארצות הברית ובקנדה. כמעט כל טיסה מביאה שלושה-ארבעה חולים ויותר".
ועדת החוקה אישרה את הוספת איחוד האמירויות, אירלנד, נורבגיה, ספרד, פינלנד, צרפת ושבדיה לרשימת המדינות שהיציאה אליהן תיאסר החל מהלילה בחצות.
