סיפור העגום של עלאא עבד אל-פתאח עדיין לא הסתיים. ארבעה מנהיגי עולם - נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הקנצלר הגרמני אולף שולץ, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה רישי סונק - מספרים שבפגישותיהם עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי העלו את עניינו של המפגין המצרי וביקשו לשחררו מיד מהכלא.
מרבית חייו הבוגרים של עבד אל-פתאח עוברות עליו בבתי הכלא של מצרים, והוא מוגדר בתקשורת המערבית כאסיר הפוליטי המפורסם ביותר. הוא גם בעל אזרחות בריטית, מכוח מוצאה של אמו, ילידת לונדון. כל חטאו היה שהפגין נגד שלטונות מצרים בנושא זכויות האדם. בפעם הראשונה, ב-2006, נידון ל-45 יום, בהמשך לשלושה חודשים, ואז נעצר לחמש שנים. ב-2019 נעצר בפעם האחרונה, ונידון לחמש שנות מאסר בכלא נאתרון, בצפון קהיר.
אחותו, סנאא סייף, ביצעה מהלך אמיץ. אחרי שהיא עצמה נזרקה לכלא שלוש פעמים בגלל פעילותה לשחרור אחיה, היא הגיעה לשארם וכינסה מסיבת עיתונאים שגנבה את ההצגה מהמנהיגים ומשלחותיהם, שבה קראה לשחרר את עלאא. התקשורת המצרית נעדרה, ולא במקרה, מהאירוע שקיבל את חסותו של האו"ם. רק חבר הפרלמנט המצרי, עמר דרוויש ממפלגת השלטון, בא להטיח מילים קשות וסולק בידי מאבטחי האו"ם.
מה שלא פורסם עד עכשיו הוא שלעלאא יש בן יחיד, זאיד, בן 11, ילד עם אוטיזם שאינו מדבר. אביו הספיק לשהות במחיצתו רק שנה אחת, בין התקופות שהיה בכלא. שתי אחיותיו, מונה וסנאא, מספרות שהן לא יודעות אם עלאא, שהחמיר את שביתת הרעב שלו בכלא והפסיק גם לשתות מים ביום ראשון שעבר, עדיין מתפקד. שלטונות הכלא כבר לא מאפשרים לאמו, לעורכי הדין ולנציגי השגרירות הבריטית לבקר בבית הסוהר. אפילו את המכתב השבועי של אמו סירבו להעביר לו.
הוויכוח לא נפסק. שר החוץ המצרי טוען שהאסיר המפורסם זוכה לטיפול רפואי מלא, שהוא מקבל מזון ושמצבו מניח את הדעת. א-סיסי שלח צוות מיוחד לכלא נאתרון לבדוק את הטיפול הרפואי. אבל האחות, סנאא, מתעקשת ש"אין לנו מושג" אם מזינים אותו בכוח ומדוע לא מעבירים אותו לבית חולים.
חשוב לזכור: מצרים, על 104 מיליון תושביה, מעולם לא התיימרה להיות דמוקרטיה כמו ארה"ב או מדינות אירופה. נשיא בעולם הערבי שרוצה להחזיק את ראשי אזרחיו מעל למים חייב לנקוט צעדים נוקשים. אם יניח לכל מי שמבקשים להתארגן נגד המשטר, להקים ארגונים ולחולל הפגנות, מצרים תגמור שוב עם שלטון האחים המוסלמים או עם ארגוני טרור. כבר שנתיים אסור להפגין ואסור להתקהל ברחובות. כוחות הביטחון, הצבא והמשטרה משתמשים ביד נוקשה בנושא.
קשה, בעין המערבית, לשים את האצבע ולקבוע היכן עובר הגבול הדק של דמוקרטיה - אמריקנית, בריטית, גרמנית וצרפתית, זאת שמזוהה עם המנהיגים שבאו לדבר עם הדיקטטור על שחרורו של עבד אל-פתאח. בכל אחת מ-22 מדינות העולם הערבי, ללא יוצא מהכלל, קיים מרחק גדול בין השלטון לבין אזרחיו. בתווך נמצאים פקידים בכירים, אנשי צבא וכוחות הביטחון והמשטרה. מצבם טוב יותר. מזונם ומשכורותיהם מובטחים.
החדשות האחרונות מתעקשות שעלאא צפוי להשתחרר בקרוב. כהוכחה, אתמול (שני) נמסר למשפחה מכתב ממנו שבו בישר ש"חזרתי לאכול ולשתות".
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il