10 צפייה בגלריה
הציורים שציירו חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בידי המצרים
הציורים שציירו חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בידי המצרים
הבינו שהם צריכים לשמור על שפיות ולעביר את הזמן. מתוך יצירות חברי הקיבוץ
בתוך הארגזים, בין ערימות הדפים הדהויים, התגלה ציור מצמרר: בחלקו העליון גבר שוכב על הרצפה הקרה, חולם על הבית ועל המיטה הנוחה. בחלקו התחתון הגבר כבר בבית, אבל הסיוטים מהשבי ממשיכים לרדוף אותו והוא ישן מתחת למיטה, מפוחד.
את הציור הזה צייר הצייר המוכשר, חבר קיבוץ ניצנים בעבר, משה מלמד ז"ל, ששרד את השבי המצרי במשך תשעה חודשים, לאחר כיבוש קיבוץ ניצנים על ידי הכוחות המצריים שפלשו מדרום ב-1948. בכל אותם חודשים בשבי, 105 חברי קיבוץ ניצנים וקומץ לוחמים מגדוד 53 הוחזקו בשבי במצרים, ועברו עינויים קשים וחיו בתנאים בלתי אנושיים. אבל עד השחרור המיוחל הם הבינו שהם צריכים לשמור על אחדות ביניהם, לשמור על שפיות, על זהות יהודית, ובעיקר למצוא דרך להעביר את הזמן בשבי. לשם כך הם החלו ליצור לעצמם חיי קהילה בתוך השבי, שבאו לידי ביטוי ביצירות מאולתרות ומרגשות. 75 שנה לאחר המלחמה, היצירות המיוחדות נחשפות.
10 צפייה בגלריה
הציורים שציירו חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בידי המצרים
הציורים שציירו חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בידי המצרים
חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בידי המצרים
חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בשבי הועברו ל"עבסייה" שבמצרים, שם הוחזקו בשבי במשך תשעה חודשים, שבתחילתם עברו עינויים קשים. לאחר מכן המצב השתפר במעט. "הם הבינו שעליהם לייצר לעצמם חיי קהילה בתוך השבי, לתת לעצמם תקווה ותעסוקה. הם חיו באי-ודאות מוחלטת. הנשים שלהם שעזבו כלל לא ידעו אם הם שרדו את הקרב או לא", סיפרה נאווה שלזינגר (69), חברת קיבוץ ניצנים, בתו של אייזיק רוזנצוויג ז"ל שישב בכלא המצרי.
בעודם יושבים בשבי הם החלו ליצור לעצמם, למשל, קלפים למשחק, מגב קרטון של קופסאות סיגריות שקיבלו. אבל הם גם ייצרו דברים עמוקים וערכיים יותר. כך למשל, הם כתבו מהזיכרון בלבד את המחזור לראש השנה. כמו כן הם כתבו את מגילת אסתר, אבל עשו לה התאמה למצבם האישי. הם קראו לה "מגילת תופיק" (על שמו של אחד הסוהרים בשבי).
10 צפייה בגלריה
הציורים שציירו חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בידי המצרים
הציורים שציירו חברי קיבוץ ניצנים שנפלו בידי המצרים
"הודפס והוצא לאור בשבי מצרים". יצירות חברי קיבוץ ניצנים
"הם קיבלו קצת ציוד, דפים וכלי כתיבה ותפירה, בשלב מאוחר יותר בשבי. כל המטרה שלהם הייתה לשמור על חיי קהילה בשבי ולהישאר מגובשים", הוסיפה שלזינגר.
לאחר תשעה חודשים בשבי, שוחררו חברי הקיבוץ ולוחמי הגדוד במסגרת הסכם שביתת הנשק (הסכמי רודוס) ושבו לניצנים החרב. הם נפגשו שוב בניצנים עם ילדיהם ונשותיהם שפונו קודם לכן במסגרת מבצע תינוק, ויחד החלו במלאכת שיקום הקיבוץ. את היצירות מהשבי, שנארזו בתוך ארגזים ונשלחו לארכיון הקיבוץ, הביאו עימם. מעת לעת נשלפו החומרים במסגרת אירועים מקומיים אבל לא זכו לחשיפה ארצית. השנה קיבוץ ניצנים יציין 80 שנה לעלייתו הראשונה על הקרקע, וכחלק מהאירועים יוצגו המסמכים והציורים וגם יעלו לאתר האינטרנט של ארכיון ניצנים.