גל הטרור האחרון, שגבה את חייהם של 11 ישראלים, חידד את ההבנה כי על כוחות הביטחון להתמקד באיתור מצבורי אמצעי לחימה בלתי חוקיים ביישובים הערביים – ובפרט בנגב, במשולש ובגליל. רק אתמול (שני) חשפה המשטרה מאות אמצעי לחימה במסתור תת קרקעי בלקיה שבנגב, לאחר שורה של חשיפות קודמות וקטנות יותר בימים שלפני כן.
ההסלמה במצב הביטחוני הביאה למעורבותו של שב"כ במבצעי איסוף הנשק הבלתי-חוקי, ורבים בחברה הערבית תוהים לגבי תזמון המהלך. "למה חיכו עד עכשיו כדי לערב את שב"כ?", אמר ל-ynet אשרף עומר, תושב כפר כנא. לדבריו, פעילותה של המשטרה בנושא לפני מבצע "שובר גלים" לא הייתה מספקת. "בשנה שעברה נרצחו 129 בני אדם בחברה הערבית, מתחילת השנה נרצחו כבר 22 – יש התעוררות מצד הממשלה והמשטרה רק כשהנשק מכוון לאזרחים יהודים", הוסיף עומר.
לא ידוע מהן הכמויות המדויקות של כלי הנשק ואמצעי הלחימה הבלתי-חוקיים שמסתובבים במגזר, אך לפי האומדן מדובר על לפחות עשרות אלפי כלי נשק – ויש אפילו הערכות המדברות על מאות אלפי כלי נשק ואמצעי לחימה.
בכלי הנשק הבלתי חוקיים מצטיידים גם תושבים שאין להם קשר לעולם הפלילי וגם לא כוונות טרור כלשהן – אלא הם עושים זאת מתוך רצון להגן על עצמם. על אף שחלק מהתושבים תמכו בכניסת שב"כ ליישובים הערביים ובמאמציו למגר את הפשיעה, רובם הדגישו את אכזבתם מהתנהלות המשטרה בתקופות של רגיעה ביטחונית וטענו שאינם חשים מוגנים.
צעיר מאזור המשולש סיפר ל-ynet: "אני אישית מחזיק בנשק ללא רישיון, ונושא אותו כדי להגן על עצמי. כבר ירו לעברי כמה פעמים. ציינתי במשטרה את שמו של העבריין – אבל הוא עדיין מחוץ לסורגים, אז הנשק יישאר איתי כדי שאוכל להשתמש בו במקרה של סכנה". לגבי מעורבותו של שב"כ אמר הצעיר כי "מדובר באוזלת יד של המשטרה ובהתחמקות מאחריות. אם המשטרה הייתה פועלת כפי שמצופה ממנה בעניין תפיסת כלי נשק ועצירת עבריינים – לא היה צורך לערב את שב"כ".
תושב ואדי ערה עבד אלרחים מסארוה תמך בכניסתם של כוחות שב"כ ליישובים ואמר כי "אין למה לחכות. אם המצב ישתפר בעקבות ההתערבות – בבקשה, שייכנסו ויחפשו. לצערי לפני כמה חודשים השכנים שלי ירו באופן קבוע באוויר וסיכנו את חיינו. המשטרה תפסה נשק בבית שלהם, אבל אחרי חודש הם חזרו לירות".
תושב לוד סיפר אף הוא שיש ברשותו נשק כבר שלוש שנים: "אני לא אוותר עליו כי אני חייב להיות מסוגל להגן על עצמי במצבי חירום – במיוחד לאור כישלון המשטרה בטיפול בעבריינים שמאיימים, יורים ורוצחים". הוא הוסיף כי "שב"כ יצטרך למצוא דרכים חלופיות במאבק נגד הפשיעה. גם אם ימצא נשק, זו לא תהיה בעיה לקנות חלופי". אחרים סיפרו ל-ynet שהם "נושאים נשק שעולה בין 9,000 ל-12,000 שקל, ושהוא מגיע דרך סוחרי נשק שמבריחים אותו".
לנוכח המצב הביטחוני, הביקוש לנשק אף עלה. כך לפי אחד מאותם סוחרי הנשק: "בחודש האחרון פנו אלינו המון אזרחים ערבים וביקשו לרכוש נשקים. כששאלנו אותם על הסיבה לרכישה, אמרו שהם מפחדים שיפגעו בהם בשל המצב הביטחוני". תושב לוד הוסיף: "הפיגועים האחרונים והגזענות המשתוללת מחייבים את האזרחים הערבים לשאת נשק".
מתחילת 2022 נתפסו יותר מ-600 כלי ירייה – עלייה משמעותית ביחס לשנה שלפניה. בשנת 2021 כולה נתפסו על ידי המשטרה עשרות אלפי אמצעי לחימה, בהם: 1,061 אקדחים, 265 תת-מקלע, 727 רימונים מסוגים שונים ו-613 רובים מסוגים שונים. עוד עולה מנתוני המשטרה כי במהלך שנת 2021 הוגשו 1,191 כתבי אישום בגין עבירות נשק, ביחס ל-881 כתבי אישום דומים בשנה שלפני כן.
תושב כפר ברא השייח' כאמל ריאן הגיב: "אנחנו מברכים על כל צעד שמוביל לתפיסת הנשק הקטלני שגבה כל כך הרבה קורבנות – מצפים שהחיפוש יתבצע תוך שמירה על זכויות אדם".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "המאבק המשטרתי המתמשך בעבירות אמל"ח וירי מתבצע בכל רחבי הארץ, מצפון ועד דרום, ומתמקד ביישובי המגזר הערבי. אמצעי לחימה המוחזקים בניגוד לחוק משמשים לא אחת עבריינים, כנופיות וארגוני פשיעה, זאת בעיקר על רקע סכסוכים, חיסולי חשבונות מקומיים ופשעים חמורים נוספים".
המשטרה הצהירה כי "תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, הכול במטרה למנוע פשיעה וטרור, לשמור על שלום הציבור וביטחונו, ולאפשר שגרת חיים תקינה ובטוחה לכל אזרחי ישראל באשר הם", אך הוסיפה כי "יחד עם זאת, רק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל, בחינוך, בתרבות, בשיתוף הפעולה עם המשטרה, בהוקעת נורמות פסולות ובפעולות אקטיביות – יובילו לשינוי מגמה ולהצלחה משמעותית במיגור עבירות הנשק".