ישראלים רבים שמנסים לצאת לנופש בארץ מגלים שמחירי החופשות מגיעים לאלפים רבים של שקלים עבור משפחה ממוצעת. מה מסביר את המחירים הגבוהים? התשובה לא מסובכת. מדובר בתוצאה טבעית של כוחות הביקוש וההיצע בשוק תיירות הפנים. היצע חדרי האירוח בארץ קשיח ונתון, ולכך התווספו כמה גורמים אובייקטיביים שגרמו לגידול חד בביקוש: הגידול ביתרות המזומן שהצטברו בחשבונות העו"ש של הישראלים, שהגיע לשיא של כל הזמנים, כמו גם הסרת מגבלות הקורונה, וכמובן יציאתו מהמשחק של המוצר התחליפי - תיירות החוץ, שממשיכה לדשדש ברמות של בין 10 ל-20 אחוזים מהרמות הממוצעות שאליהן התרגלנו טרם המגפה.
מדובר בשוק עם היצע קשיח אבל עם ביקושים גבוהים, מה שיוצר מחסור רציני למוצר. ומחירם של מוצרים במחסור הוא גבוה. אז מה ניתן לעשות? האם באמת ניתן לוותר על חופשה בארץ? להבנתי לא. או לפחות לא בדיוק.
נופש הוא לא מוצר רגיל אלא מה שכלכלנים התנהגותיים מכנים "מוצר חוויה" (Experience good). מוצרי חוויה הם מושג שטבע הכלכלן הבריטי פיליפ נלסון בכדי לתאר מוצרים שעצם צריכתם מעניקה חוויה אישית ומיוחדת. במאה ה-21, צריכת חוויות הפכה להיות דרך חיים, אפשרות להגשמת חלומות וכלי להכרה חברתית עם האפשרות לתיוג החוויה ברשתות החברתיות.
הממשלה יכולה וצריכה להקצות כספים (לא רבים) להשקעה ושדרוג התשתיות בפארקים ובחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים בכדי ליצור מוצר תחליפי וראוי ללינה בחדרי אירוח בתשלום
מחקרים מראים שההנאה מצריכת חוויות כמו חופשות, ביקור במוזיאון או סיורים קולינריים נשארת לזמן ארוך הרבה יותר מרכישה של מוצרים חומריים "רגילים" כמו טוסטר או ספה חדשה. החוקרים תומאס דלייר מאוניברסיטת וויסקונסין ואריאל כליל מאוניברסיטת שיקגו פרסמו לפני כעשור מחקר שבו נבחנו תשע קטגוריות שונות של צריכה. הם גילו שהקטגוריה היחידה שלה נמצא קשר חיובי ומובהק לאושר היא ההוצאה על פנאי: חופשות, בידור, ספורט וציוד, כמו אופני רכיבה וחכות דיג.
לכן יהיה זה טבעי שהישראלים ירצו לפצות על הגידול בעומס הנפשי שהם חוו בתקופת הקורונה על ידי הגדלת האושר מצריכת מוצרי חוויה.
אז מה אפשר לעשות? הנקודה המעניינת היא שצריכה של מוצרי חוויה אינה תלויה באופן ישיר במחירם. ניתן לאסוף חוויות ואף ליהנות מהן גם בעלויות כספיות נמוכות. למשל, רכישה של אוהל איכותי בנוסף לכרטיס מטמון של רשות הטבע והגנים בעלויות של כמה מאות שקלים יכולה לאפשר בילוי איכותי וזול באחד מעשרות אתרי הקמפינג בארץ.
שרון חדד מכללת ספירצילום: אדוה אודיה עוגןלמעשה זה מה שמשפחתי ואני עשינו בעקבות המחירים הגבוהים בבתי המלון ובצימרים, והאמת שהחוויה הייתה מוצלחת מאוד גם לנו וגם לילדים שפתאום מצאו את עצמם "משתוללים" בטבע. הממשלה יכולה וצריכה להקצות כספים (לא רבים) להשקעה ושדרוג התשתיות בפארקים ובחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים בכדי ליצור מוצר תחליפי וראוי ללינה בחדרי אירוח בתשלום.
הנקודה היותר מעניינת היא שאם יותר ויותר ישראלים יעשו כך אז כוחות השוק יגיבו ומחירי החופשות בישראל ירדו. אז צאו לקמפינג וצברו חוויות.
- ד"ר שרון חדד הוא ראש המחלקה לכלכלה במכללה האקדמית ספיר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
